שימו לב -בשנת 2024 (מדי יום בקיץ ורק בסופ"ש ובחגים לאומיים בעונות מעבר) כניסה לשמורה תהיה עם הזמנת מקום מראש בלבד. חלון ההזמנה נפתח ב-5.1.24 וכדאי להזמין בשנייה שהוא נפתח, למידע נוסף גללו להודעה הרלוונטית כאן.
בחודש מרץ 1851 גילה האדם הלבן את אחת התגליות היפות בצפון יבשת אמריקה. גדוד מריפוסה, שמטרתו הייתה לדחוק את רגלי האינדיאנים ממזרח קליפורניה, נתקל במסעו בנקודת תצפית על עמק חבוי מוקף גושי סלע אדירים. לא עברו שנים רבות ובעמק נסללו דרכים, נבנו אכסניות, ומאז ועד היום פוקדים אותו המוני תיירים. בעקבות הפיתוח המהיר הכריז הנשיא אברת כהם לינקולן בשנת 1864 על האזור כשמורת טבע של מדינת קליפורניה. בהכרזתו זו, שהייתה צעד חסר תקדים בתקופתה, טבע לינקולן את המושג 'שמורת טבע' והפך את יוסמיטי לשמורה הראשונה בעולם. 26 שנה מאוחר יותר הפך המקום לשמורת הטבע הלאומית יוסמיטי (Yosemite National Park). כך תיאר את המקום פעיל שמורת הטבע הנודע ג’ון מיור: “פארק זה הנו גן עדן, ההופך אפילו את אבדן גן העדן התנ”כי לחסר חשיבות ]…[ זהו, ללא כל ספק, המקדש הגדול והמיוחד ביותר שאליו הורשיתי להיכנס אי פעם ]…[ מילים לא יוכלו להעביר, אף לא ברמז, את הזוהר הרוחני האופף את יופיו ההררי של המקום” (קראו עוד על ג'ון מיור כאן).
תצפית מגליישר פוינט על חצי כיפה ועל מפלי ורנל ונוואדה
העמק, כיום לבה של יוסמיטי, מוקף חומה של מצוקים בגובה מאות מטרים שנחרצו על ידי קרחונים אשר כיסו לפני עשרות אלפי שנים את פסגות ההרים. את העמק חוצה לאורכו נהר מרסד , הזורם בצילם של גושי הגרניט העצומים אל קפיטן ו'חצי כיפה', המתנשאים לגובה של כ-1000 מ' וכ-1500 מ' מעל סביבתם. מהמצוקים המקיפים את העמק זורמים מפלי מים תלולים, ביניהם מפל יוסמיטי, המפל הגבוה ביותר בצפון אמריקה והשישי בגובהו בעולם (739 מ'), פי 13 מגובהם של מפלי הניאגרה. מצפון ומדרום לעמק כוללת שמורת הטבע הלאומית יוסמיטי עוד כמה אזורים מרהיבים ביופיים ופחות מתוירים.
מפל יוסמיטי, פי 13 מהניאגרה
להמלצות לינה ליד העמק של יוסמיטי לחצו כאן
אזורי טיול נוספים – פארק יוסמיטי:
דרום יוסמיטי – בדרום השמורה יש שני אתרי טיול עיקריים: יער עצי הסקויה מריפוסה (שם צומח עץ הגריזלי הענק שגובהו יותר מ-60 מ’, היקף גזעו כ-30 מ’ וגילו כ-2,700 שנה) ואזור גליישר פוינט לשם מעפיל כביש פתלתל (גליישר פוינט היא תצפית מרהיבה – ללא ספק היפה ביותר בשמורה – על עמק השמורה ממעל).
צפון יוסמיטי – האזור הממוקם מצפון לעמק, לאורך כביש ‘מעבר טיוגה’ (כביש 120), שם שוכן האחו של נהר טוּּּאלָמי בו מתפתלים יובלי הנהר בין כיפות אלפיניות ואגמים קטנים. לאורך כביש זה, העובר מהצד המערבי המיוער של הרכס לצד המזרחי השחון, תצפיות נהדרות על העמק ועל גוש הגרניט המפורסם ‘חצי כיפה’ (יפה במיוחד היא נקודת התצפית אולמסטד). כביש מעבר טיוגה מוביל מזרחה אל המדבריות שמצדו השני של רכס הרי סיירה נוואדה דרך מעבר ההרים טיוגה, שגובהו 3,031 מ’ מעל פני הים.
מערב יוסמיטי – לאורך כביש 120 ממערב לעמק שוכן עמק נוסף, הטצ הצ'י שמו. עמק זה נסכר לפני שנים רבות והוצף במי נהר הטואלמי. העמק הפך למאגר מי שתייה ענק לתושבי סן פרנסיסקו וסביבתה. סכירת העמק לוותה במאבק קשה ביותר של ארגונים סביבתיים נגד המהלך. מי שרוצה לנסוע לתצפית על הסכר ועל העמק יכול לפנות מכביש 120 צפונה בכביש המוביל לתצפית על עמק זה (הפנייה ממוקמת סמוך לשער הכניסה המערבי לשמורה). מי שזמנו מוגבל, יכול לוותר על נסיעה זו בלב שלם. התצפית על הסכר, על מאגר המים ועל המצוקים המיתמרים מעליו אמנם יפה, אולם הנסיעה למקום ארוכה ולא בהכרח מצדיקה זאת.
בדרך העולה מהעמק של יוסמיטי לאחו של הטואלמי (אפשר לראות בתמונה את אגם טניאה)
ילדים ואיילים באחו של הטואלמי
היופי יוצא הדופן של יוסמיטי וקרבתה למוקדי אוכלוסייה גדולים הפכו אותה עם השנים לשמורה מתוירת מאוד. עומס המטיילים בשמורה עלול להעיב על הההנאה שבביקור בה. על כן, יש לתכנן את הביקור בתבונה: להזמין מקומות לינה מבעוד מועד; להימנע מלהגיע למקום בסופי שבוע ובחגים לאומיים; להקפיד לצאת למסלולים רגליים ארוכים (רוב המטיילים מתמקדים במסלולים קצרים); אם יוצאים למסלולים קצרים, כדאי לעשות זאת בשעות הבוקר המוקדמות; לכלול בביקור בשמורה את אזוריה הפחות מתוירים כמו כביש 'מעבר טיוגה'. מי שיקפיד על כל אלה ללא ספק יסיים את הביקור בשמורה בהרגשה שיוסמיטי, למרות התיירות הרבה, היא אחד מאתרי הטבע המרשימים בעולם.
ראו מיקום פארק יוסמיטי:
ראו מיקום שמורת יוסמיטי ביחס לסן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ולאס וגאס:
מתי לנסוע – פארק יוסמיטי?
בשמורת הטבע הלאומית יוסמיטי ניתן לטייל במהלך כל עונות השנה, אם כי כבישים רבים בשמורה (ובעיקר הכביש המוביל ליער הסקויה מריפוסה, הכביש המוביל לנקודת התצפית גליישר פוינט וכביש ‘מעבר טיוגה’) סגורים מסוף הסתיו ועד לאביב (מועדי הסגירה והפתיחה המדויקים משתנים משנה לשנה). הטמפרטורות ביוסמיטי עלולות להשתנות באופן פתאומי, והן שונות מאזור לאזור ובהתאם לגובה, ולכן כדאי להצטייד במספר שכבות בגדים ולהתלבש בהתאם תוך כדי הטיול.
להלן פירוט מזג האוויר בשמורה בעונות השנה השונות –
אביב (מרץ-מאי): האביב היא עונה נפלאה לביקור בעמק יוסמיטי. המפלים מלאים במים, ומזג האוויר בדרך כלל טוב לטיולים, אם כי עדיין קיים חשש לשלגים (שעלולים אף לגרום לחסימת כבישים), בעיקר בתחילת העונה. הטמפרטורות הממוצעות לעונה במהלך היום נוחות בדרך כלל ויורדות במהלך הלילה, אך אינן חמות מספיק כדי ליהנות משחייה במקווי המים. הכביש ההיקפי שבעמק השמורה והכבישים הראשיים המובילים אליו (120 מכיוון מערב, 140 מכיוון דרום מערב ו-41 מכיוון דרום), פתוחים בעונה זו (למעט במקרים של סופות שלגים), אך חלק מהכבישים שבתוך השמורה עדיין סגורים בשל השלגים שהצטברו לאורכם במשך החורף. חלק מהמסלולים בעמק יוסמיטי העולים לגובה עדיין סגורים בתחילת העונה, אבל נפתחים לקראת סופה. בתחילת האביב עדיין קר מעט ללינה בחניוני לילה, אך בסופו מזג האוויר מתאים ללינה בחניוני הלילה של השמורה.
מטפסים אל ראש מפל ורנל. באביב שפיעת המפלים בשיאה
קיץ (יוני-אוגוסט): זו העונה המתוירת והעמוסה ביותר בשמורה. כל הכבישים פתוחים (למעט במקרים של שריפות יער) וכל מסלולי ההליכה בדרך כלל עבירים. זרם המים בנהרות ובמפלים הולך ונחלש במהלך הקיץ, כששיא הזרימה בחודשים מאי ויוני. חלק מהמפלים, ביניהם מפל יוסמיטי, מתייבשים רק לקראת סוף הקיץ. בקיץ פורחים פרחי הבר בשמורה: בחודש יוני פורחים פרחי הבר בעמק יוסמיטי ובוואוונה, ובסוף הקיץ פורחים הפרחים באזורים התת אלפיניים, באחו טואלמי. בקיץ חם במהלך היום. בלילה הטמפרטורות נעימות. זו עונה מצוינת ללינה בחניוני הלילה. בשעות אחר הצהריים ייתכנו סופות רעמים וברקים, בעיקר באזורים הגבוהים. כאשר מתחוללות סופת ברקים אין לטפס על כיפות הגרניט החשופות.
סתיו (ספטמבר-נובמבר): עונה מצוינת לטיולים בשמורה, כבר לא חם כמו בקיץ והרבה פחות עמוס במטיילים, אולם זרימת המים במפלים מועטה (אך מתחזקת לאחר גשם או שלג מקומי) וגם גובה המים בנהר מרסד נמוך. היתרון מנגד הוא השלכת הנהדרת (בעיקר של עצי הצפצפה) הצובעת בסתיו את עמק השמורה בצבעים נהדרים. בחודשי הסתיו מזג האוויר הפכפך, ויכול להיות חם או קר, יבש או גשום ואפילו מושלג. רוב אזורי השמורה פתוחים עד אוקטובר ולעתים עד תחילת נובמבר, אולם עלולים להיסגר באופן זמני בעקבות שלג מקומי. לאחר מכן נסגרים הכבישים גליישר פוינט ו’מעבר טיוגה’ ולעתים אף הכביש המוביל ליער הסקויה מריפוסה. לקראת סוף הסתיו מומלץ לשאת ברכב שרשראות שלג. בסתיו נעים עד קריר ביום וקריר בלילה. תחילת הסתיו הוא מועד מצוין ללינה בחניוני לילה, אך לקראת סופו כבר קר מדי ללינה בחניונים, ורובם אף נסגרים.
חורף (דצמבר-פברואר): עמק השמורה והכבישים המובילים אליו (120 מכיוון מערב, 140 מכיוון דרום מערב ו-41 מכיוון דרום) בדרך כלל נותרים פתוחים בחורף, אך בעת סופות שלגים הם עלולים להיסגר. מומלץ לשאת ברכב שרשראות שלג (קראו עוד בנוגע לשרשראות כאן). שאר כבישי השמורה בדרך כלל סגורים (אם כי הכביש המוביל ליער הסקויה מריפוסה לעתים נותר פתוח במהלך כל חודשי החורף). באמצע דצמבר מפונה השלג מהחלק התחתון של הכביש המוביל לגליישר פוינט עד אתר הסקי יוסמיטי, שם ניתן לעשות סקי וקרוס קאנטרי או לגלוש באבובים במורד מדרון מושלג. ניתן גם להחליק על הקרח בהף דום וילג’ אשר בעמק יוסמיטי. חלק ממסלולי ההליכה בעמק יוסמיטי נותרים נגישים במהלך חודשי החורף, ומפל יוסמיטי מתמלא מים בהדרגה. בחורף קריר עד קר ביום וקר בלילה. קר מדי ללינה בחניוני הלילה ורוב החניונים סגורים.
ראו כבישים עיקריים בשמורה המוזכרים לעיל (כביש 120 מסומן בצהוב, כביש 140 באדום, כביש 41 בכחול):
שימו לב – לשמורת יוסמיטי יש 4 כניסות – מדרום (כביש 41 – מתאימה למי שממשיך אל מונטרי, כביש 1 או לוס אנג'לס או מגיע משם), ממערב (כביש 140 – מתאימה למי שמגיע מסן פרנסיסקו או נוסע אליה), מצפון(כביש 120 – מתאימה למי שמגיע מסן פרנסיסקו או נוסע אליה. נסיעה דומה באורכה לנסיעה לסן פרנסיסקו בכביש 140), ממזרח (כביש 120 – פתוחה רק ממאי/יוני עד אוקטובר/נובמבר ומתאימה למי שמגיע מווגאס או מדרום לייק טאהו או נוסע אליהן).
לכמה זמן לנסוע – פארק יוסמיטי?
להמלצות לינה ליד העמק של יוסמיטי לחצו כאן
משך הזמן שמומלץ להקדיש ליוסמיטי משתנה מעונה לעונה (בין השאר בשל סגירתם ופתיחתם של הכבישים בשמורה), והוא תלוי גם במסלול הטיול (מאין מגיעים ולאן ממשיכים). בשמורה שלושה אזורים, שכל אחד מהם ראוי ליום טיול אחד לפחות:
1. העמק של השמורה.
2. אזור כביש ‘מעבר טיוגה’ שמצפון לעמק.
3. אזור גליישר פוינט ויער הסקויה מריפוסה שמדרום לעמק.
לפיכך, בעונות בהן כל הכבישים פתוחים, כדאי להקדיש לשמורה שלושה ימים, ואילו בעונות בהן חלק מהכבישים סגורים, אפשר להקדיש לשמורה רק יום אחד (מלא) או יומיים, שיתרכזו ברובם בעמק השמורה. כדאי לכלול בטיול בשמורה מסלולים רגליים, דרכם אפשר להתוודע טוב יותר ליופיה הרב ולהתרחק בעונות העמוסות מהמוני המטיילים. מסלולים מומלצים במיוחד: בעמק – המסלול המוביל למפלים ורנל ונוואדה וכן מסלול טניאה קריק (הארכה של המסלול המוביל למירור לייק); בדרום השמורה – המסלולים המובילים לכיפת סנטינל ולטאפט פוינט; בצפון השמורה – המסלול המוביל לראש כיפת למברט.
ראו מפה של שמורת יוסמיטי (עמק השמורה מסומן באדום, צפון השמורה/כביש מעבר טיוגה בכחול, דרום השמורה בשחור):
להמלצות לינה ליד העמק של יוסמיטי לחצו כאן
מועדי פתיחת כבישים ותנאי עבירות – פארק יוסמיטי:
הכבישים המובילים לעמק השמורה מכיוון מערב (כביש 120), מכיוון דרום מערב (כביש 140, לאורך כביש זה יש לעתים קרובות מפולות בוץ. כדאי לברר שהוא פתוח טרם הנסיעה לשמורה) ומכיוון דרום (כביש 41) פתוחים לתנועת רכבים כל השנה.(שימו לב, אם מגיעים לעמק מכיוון מערב בחודשי החורף יש יתרון לנסיעה בכביש 140 ולא בכביש 120 שכן התוואי של כביש 140 הוא באזורים נמוכים יותר טופוגרפית בהשוואה לכביש 120) גם הכביש של עמק השמורה פתוח לתנועת רכבים כל השנה. כביש ‘מעבר טיוגה’ (כביש 120), כביש החוצה את צפון השמורה לרוחבה והמוביל לעמק השמורה מכיוון מזרח (כביש מרהיב המעפיל לגובה של מעל 3,000 מ’ מעל פני הים, וחוצה את רכס הרי סיירה נוואדה) סגור בחורף. הוא נסגר כאשר שלגים מתחילים לפקוד את האזור (בדרך כלל בין אוקטובר לנובמבר) ונפתח באביב (בדרך כלל בין אפריל ליוני). לעתים הכביש נסגר באופן זמני בקיץ בשל שריפות יער. הכביש המוביל לגליישר פוינט, אחת מנקודות התצפית היפות בשמורה, מדרום לעמק יוסמיטי, סגור בחורף. הוא נסגר בדרך כלל בנובמבר/דצמבר ונפתח בדרך כלל בין אפריל ליוני. לחלק האחרון של הכביש אין כניסה לקרוואנים שאורכם מעל 30 פיט. הכביש המוביל ליער הסקויה מריפוסה שבדרום השמורה פתוח בדרך כלל כל השנה, אך לעתים נסגר בחורף בשל סופות. הכביש אינו עביר לקרוואנים. שימו לב, בחורף תיתכן חובת נשיאת שרשראות שלג (בתא המטען של הרכב) בכל כבישי השמורה בהתאם למזג האוויר (אם אינכם נושאים שרשראות ייתכן שלא תורשו להיכנס לשמורה, אלא אם יש לכם רכב 4 על 4 שיכול במקרים מסוימים להחליף את חובת נשיאת שרשראות השלג).
שימו לב! כביש יוסמיטי נסגרים לעתים תכופות בקיץ בשל שריפות יער. אנחנו מדווחים על שריפות יער כאן וכן בדף הפייסבוק שלנו. אפשר גם לקבל מידע עדכני כאן באתר השמורה.
ראו מועדי פתיחת וסגירת כבישים בשמורה בשנים האחרונות:
אוטובוסים – פארק יוסמיטי:
כדי להפחית את עומס התנועה בשטחו של עמק שמורת הטבע הלאומית יוסמיטי מופעלים ברחבי העמק שני קווי שירות חינם, ומומלץ מאוד להשתמש בשירותיהם – אם כי שימוש בשירותיהם אינו חובה ואפשר גם להתנייד ברוב עמק השמורה (למעט החלקו המזרחי – ראו קו ירוק מקוקו במפה) ברכב (אך יתכן קושי למצוא חניה). קו אל קפיטן (סימון ירוק במפה) פעיל בקיץ בלבד ומסיע נוסעים ממרכז המבקרים של עמק יוסמיטי לחלקו המערבי של העמק (קו זה מגיע גם למפל בריידלוייל); קו מזרח העמק (סימון סגול במפה) פעיל כל השנה ומסיע נוסעים ממרכז המבקרים של עמק יוסמיטי לחלקו המזרחי של העמק. בנוסף, כדי להגיע ליער הסקויה מריפוסה יש לנסוע בשאטל קצר שנקודת המוצא שלו ממוקם בדרום השמורה, קרוב ליער.
ראו מפה של קווי האוטובוס של העמק (מסומנים בירוק ובסגול):
מסלולי הליכה מומלצים:
מסלולים בעמק יוסמיטי –
Bridalveil Fall – מסלול קצר המוביל לבסיס מפל בריידלוייל, שגובהו 189 מ’. זהו המפל הראשון שרואים כשנכנסים לכביש ההיקפי החד סטרי של העמק. המים זורמים במפל בשיא העוצמה בחודשי האביב, בעיקר במאי. בסוף הקיץ ובסתיו כמות המים במפל קטנה.
Lower Yosemite Fall – מסלול מעגלי קצר וקליל המוביל למפל יוסמיטי התחתון, שגובהו 98 מ’, ולגשר בבסיסו, שממנו ניתן לצפות על המפל האמצעי (205 מ’) ועל המפל העליון (435 מ’). המפל גועש באביב ובתחילת הקיץ. בסוף הקיץ המפל לעתים יבש. המסלול מתחיל מתחנה מס’ 6 של קו האוטובוס של העמק. ניתן להתחיל את המסלול גם ממרכז המבקרים של עמק יוסמיטי שבקרבתו יש חניה, וללכת לאורך שביל האופניים המוביל לתחילת המסלול.
Mirror Lake – מסלול קצר המוביל ל’אגם המראה’, אחד המסלולים המפורסמים בעמק. כאשר המים באגם שקטים, ניתן לראות בו את השתקפות המצוקים הסובבים, ביניהם את המצוק ‘חצי הכיפה’. בחודשי הקיץ האגם מתייבש והופך לאחו, ועל כן ההליכה במסלול מומלצת בעיקר בחורף ובאביב. המסלול ממוקם בחלק הצפון מזרחי של העמק, ומתחיל מתחנה מס’ 17 של קו האוטובוס של העמק. זהו מסלול פופולרי ועמוס מטיילים, כדאי לטייל בו רק בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לאחר ההגעה לשפת האגם ניתן להאריך את המסלול על ידי הליכה לצד השפה הצפונית של האגם, ומשם לאורך הגדה הצפונית של ערוץ טנאיאה (Tenaya Creek, רוב הדרך היא ביער ואינה צמודה לערוץ אך יש ממנה נקודות גישה למים ומקומות שאפשר להתרחץ בהם כאשר הזרימה אינה חזקה מדי), שמימיו זורמים לאגם, ובהמשך חציית הערוץ בגשר והליכה חזרה לנקודת ההתחלה של המסלול לאורך הגדה הדרומית של הערוץ, מתחת לדרדרת שמאחורי מצוק 'חצי כיפה'.
Vernal and Nevada Falls – מסלול השוכן בחלק הדרום מזרחי של העמק, המוביל לבסיסו או לראשו של מפל ורנל, שגובהו 97 מ’. לאורך המסלול נוף נהדר של עמק השמורה. הדרך המובילה אל בסיס המפל מתפתלת לאורך הגדה הדרומית של נהר מרסד, וכוללת עלייה מתונה ולא קשה, וחציית הנהר על גשר שממנו יש תצפית על בסיס המפל. מכאן ניתן לחזור לנקודת ההתחלה של המסלול או לחלופין להמשיך הלאה לראש המפל במסלול Mist Trail ולהמשיך ממנו אל מפל נוואדה (במקרה זה אפשר לחזור חזרה בשביל ג'ון מיור.
Upper Yosemite Fall – אחד ממסלולי ההליכה הראשונים שהוכשרו בארצות הברית, המוביל לראש מפל יוסמיטי, שהוא המפל הגבוה ביותר בצפון אמריקה, שגובהו 739 מ’ מעל העמק. נוף העמק ומראה המפל הנשקפים מהמסלול מרהיבים, בעיקר כאשר זרימת המים בשיאה. העלייה לראש מפל יוסמיטי מייגעת אך ללא ספק שווה את המאמץ.
מסלולים באזור גליישר פוינט –
Sentinel Dome – מסלול המוביל לראש כיפת סנטינל, ממנה נשקף נוף פנורמי מרהיב של השמורה ושל עמק יוסמיטי. זהו מסלול יפהפה שאסור להחמיץ, הנוף נהדר והעלייה לראש כיפת
הגרניט חווייתית. המסלול מתחיל במגרש חניה לצד הכביש המוביל לגליישר פוינט (מדרום לעמק השמורה).
Taft Point – מסלול המוביל דרך חורש ואחו לשפת מצוק שגובהו מאות מ’, וממנו ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של עמק יוסמיטי, מצוק אל קפיטן ומפלי יוסמיטי. בהליכה אל שפת המצוק חולפים על פני סדקים אדירים בסלע. נקודת ההתחלה של המסלול זהה לנקודת ההתחלה של מסלול סנטינל דום שלעיל ואפשר לאחד את שניהם למסלול אחד ארוך.
מסלולים לאורך כביש מעבר טיוגה –
Dog Lake – מסלול העולה אל עבר אגם מוקף עצים והרים בגובה של כ-2,800 מ’ מעל פני הים. המסלול מתחיל במגרש החניה (Lembert Dome Parking) הממוקם ממערב לטואלמי לודג’ ומול הכניסה לחניון הלילה טואלמי.
Lembert Dome – מסלול המוביל לתצפית מריבה מכיפת גרניט המתנשאת לגובה של 2,900 מ' מעל פני הים – על נהר הטואלמי ועל הרכסים הסובבים אותו. המסלול מתחיל במגרש החניה Dog Lake Parking, החלק הראשון של המסלול כולל עלייה ממגרש החניה לכביש 120. אפשר להגיע לכיפת למברט גם אם מתחילים ללכת ממגרש החניה למברט דום השוכן ממערב לפנייה לטואלמי לודג' ומול הפנייה לחניון הלילה טואלמי, אולם ההליכה מנקודה זו תהיה ארוכה יותר.
Lyell Canyon – חלק משביל שהוכשר לזכרו של פעיל שמירת הטבע ג'ון מיור. השביל חוצה את הרי הסיירה נוואדה, ומתמשך מיוסמיטי בצפון ועד להר וויטני בדרום. הקטע של קניון לייל, המתפתל לצד אחד מערוצי נהר הטואלמי, הוא מסלול קל מאוד, וההליכה בו מזמנת פגישה כמעט ודאית עם איילים ובעלי חיים נוספים. אורכו אמנם 13 ק"מ (6.5 ק"מ לכל כיוון, תוספת גובה 60 מ'), אולם אין כל צורך ללכת לכל אורכו, גם הליכה של קילומטר או שניים במסלול, שווה את המאמץ. המסלול מתחיל באותו מגרש חניה בו מתחיל מסלול כיפת למברט, מהצד השני של הדרך. חלק מהמסלול עלול להיות בוצי לאחר הגשם, מומלץ להצטייד בתכשיר נגד יתושים.
למידע על מסלולים נוספים וכן למידע מפורט יותר על מסלולים אלה (כולל תיאור המסלול, אורך, רמת קושי, תיאור תוספת גובה התאמה לילדים וכדומה), היעזרו בספר הזה
אטרקציות נוספות לדוגמא (לקוח מתוך הספר ארה"ב מערב מסלולים):
מידע על לינה במלונות:
להמלצות לינה ליד העמק של יוסמיטי לחצו כאן
למבקרים בשמורת יוסמיטי מומלץ ללון בעמק עצמו (במלונות השמורה) או בסביבתו הקרובה. מקומות לינה מומלצים בסביבתו הקרובה של העמק הם: מלונות לאורך כביש 120 שממערב לשמורה; מלונות בנקודת היישוב אל פורטל, הקרוב מאוד לכניסה הדרום מערבית לשמורה (כביש 140); או באזור יוסמיטי ווסט, לאורך כביש 41, במרחק לא רב מעמק השמורה (במקום בתי עץ להשכרה). לא כדאי ללון בעיירות מריפוסה (מדרום מערב לשמורה, לצד כביש 140), גרובלנד (מצפון מערב לשמורה, לצד כביש 120) ואוקהרסט (מדרום לשמורה לצד כביש 41), אלא אם מדובר בלילה שלפני הכניסה לשמורה או בליל היציאה ממנה, שכן זמן הנסיעה מהעמק לעיירות אלה ארוך, והדרכים ברובן מפותלות (בעיקר הדרך מהעמק למריפוסה). הקפידו להזמין לינה מבעוד מועד, בעיקר אם בכוונתכם ללון בעמק עצמו (במלונות השמורה). ראו מידע על מלונות מומלצים בקרבת עמק יוסמיטי כאן.
ראו מיקום העיירות שהוזכרו לעיל במפה להלן (העמק של יוסמיטי מסומן באדום):
מידע על לינה בחניוני לילה:
חניוני הלילה של יוסמיטי נודעים בקושי הרב למצוא בהם מקום פנוי. יש להזמין מקום מבעוד מועד. חלון ההזמנה נפתח בדרך כלל בהקצבות של חודש ימים, חמישה חודשים מראש, ב-15 לכל חודש (למשל, החלון להזמנת לינה לתאריכים 15 במרץ עד 14 לאפריל נפתח ב-15 לנובמבר), בשעה 7:00 בבוקר שעון החוף המערבי (17:00 שעון ישראל). רוב המקומות נחטפים בדרך כלל לאחר כמה דקות. כדאי לברר מראש בדיוק מתי ייפתח חלון ההזמנה שלכם (אם למשל תנסו לבצע הזמנה כחצי שנה מראש, תקבלו חיווי באתר באיזה יום יש לחזור כדי לבצע את ההזמנה). כמו כן כדאי לפתוח חשבון באתר ההזמנות ולהיכנס אליו כמה דקות לפני שעת האפס. אם לא תמצאו מקום בחניוני השמורה, תוכלו להזמין מקום בחניונים הסמוכים לה, אשר גם אליהם יש להזמין מקום מבעוד מועד. (למשל בחניון Summerdale Campground שמדרום לה, בחניון Indian Flat שממערב לה לצד כביש 140, ובחניונים Dimond O ו-Yosemite Lakes RV Resort שממערב לה לצד כביש 120).
ראו מועדי פתיחת חלונות הזמנה בחניוני הלילה של פארק יוסמיטי (אפשר למצוא מידע מעודכן גם בעמוד הקמפינג של אתר השמורה):
ראו להלן מיקום חניוני הלילה של השמורה ותיאורם:
למידע נוסף על יוסמיטי כדאי להיעזר בספרון זום-אין כרך 3
ראו כאן עמודים לדוגמא מתוך ספר זה:
לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן
לכתבה על פעיל שמירת הטבע ג'ון מיור (שבזכות פעילויות במידה רבה הוכרזה ביוסמיטי שמורה) לחצו כאן
למפה של פארק יוסמיטי לחצו כאן
ראו כאן כתבות נוספות על מדינת קליפורניה
לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן
לאפליקציה חינאמית (של רשות הפארקים הלאומיים) מומלצת על יוסמיטי לחצו כאן
