ניו אורלינס – בירת הג'אז

ניו אורלינס, או בקיצור נולה (NOLA, ראשי תיבות של ניו אורלינס, לואיזיאנה), שוכנת קרוב לשפך נהר המיסיספי (Mississippi River) במדינת לואיזיאנה (Louisiana), בלב הדרום העמוק של ארצות הברית (The Deep South). עיר זו, הגדולה בערי לואיזיאנה, מאכלסת קרוב ל-400,000 תושבים, ומשמשת כעיר נמל בואך מפרץ מקסיקו.

סיפורה של ניו אורלינס שזור מאז הקמתה ועד היום בסיפורי העבדות, שבגללה הגיעו לכאן רבים מאבות אבותיהם של תושבי העיר הנוכחיים. האחוזות בסביבותיה של ניו אורלינס, שמקור הפרנסה העיקרי בהן היה גידולי קנה סוכר וכותנה, נזקקו מאז ומעולם להרבה ידיים עובדות. כבר בתחילת המאה ה-18 התחילו להגיע לחופיה של ניו אורלינס סירות משא, ועליהן מאות שחורים שנחטפו מאדמת אפריקה, והובאו לכאן כבולים בשלשלאות. במשך כמה שנים, הובלו אל נמלי העיר מדי שנה כמה משלוחים מסוג זה, והאנשים שהיו בהם נמכרו כעבדים במכירות פומביות בשווקי האזור (בהמשך ההיסטוריה, בתחילת המאה ה-19 ניו אורלינס זכתה בתואר המפוקפק של העיר עם שוק העבדים הגדול בארה"ב).

ניו אורלינס יוסדה בשנת 1718 כבירתה של לואיזיאנה הצרפתית (ונקראה La Nouvelle-Orléans). בהמשך, עברה העיר לידיים ספרדיות, ואחר כך שוב נשלטה בידי צרפת. בתחילת המאה ה-19, בשנת 1803 רכשו האמריקנים מנפוליאון הצרפתי את השטח עליו שוכנת כיום העיר, בתוספת שטחים נוספים בדרום ארה"ב של היום (מעל שני מיליון קמ"ר – פי 100 משטחה של מדינת ישראל – עבור 15 מיליון דולר), במהלך שזכה לכינוי רכישת לואיזיאנה (The Louisiana Purchase). במאמר מוסגר יש לציין שהצרפתים כלל לא שלטו בכל השטח שמכרו. רובו אוכלס על ידי אינדיאנים (שאיתם ינהלו בהמשך ההיסטוריה האמריקנים קרבות עקובים מדם), אך לאמריקנים השתלם ככל הנראה לשלם לצרפתים תמורת סילוקם מחבל ארץ זה.

לאחר הרכישה החלה הגירה משמעותית לניו אורלינס ולסביבתה. אלפי מהגרים הגיעו לכאן ממרכז אמריקה (בעיקר מהאיטי ומקובה), וכן רבים נדדו לעיר מכל רחבי ארה"ב (רבים מהמהגרים היו ממוצא גרמני, איטלקי ואירי). בנוסף, לאחר שהצרפתים הובסו על ידי הבריטים במלחמת 'שבע השנים' שהתחוללה במזרח קנדה באמצע המאה ה-18, רבים מהתושבים הצרפתים של מזרח קנדה, אשר לא הסכימו להישבע אמונים לממלכה הבריטית, היגרו אל מדינת לואיזיאנה. עד מהרה אוכלוסיית ניו אורלינס הוכפלה, ובמקביל השחורים בעיר, שרבים מהם הגיעו אליה כעבדים עם אדוניהם (אך חלקם גם היו שחורים ואנשים ממוצא מעורב שלא היו עבדים, שכונו Free People of Color), הפכו לרוב. בשנת 1850 מנתה ניו אורלינס 170,000 תושבים והנמל שלה הפך לשלישי בגודלו בארה"ב (מבחינת היקף האספקה שהגיעה אליו), אחרי בוסטון וניו יורק.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, מוקדם יחסית במלחמה (הודות לכך העיר ניצלה מהרס), בשנת 1862, כוחות צבא הצפון כבשו את העיר הדרומית. בעקבות השחרור רבים מתושביה השחורים של ניו אורלינס התנדבו  ללחום ביחידת השחורים הראשונה של כוחות צבא הצפון, שהיה לה חלק חשוב בניצחון על כוחות הדרום.

בשנים שאחרי המלחמה חוותה ניו אורלינס, בדומה לערי דרום נוספות, אירועי אלימות קשים בין תושביה הלבנים לבין תושביה שחורי העור. ארגונים לבנים, שהיו חלק מהמפלגה הדמוקרטית של אותה תקופה (כן כן, דווקא הדמוקרטים היו בעבר המצדדים בהפרדה גזעית, ואילו הנשיא לינקולן, משחרר העבדות, היה רפובליקני), פעלו בנמרצות (ולעתים באלימות קשה) כדי למנוע מהשחורים זכות הצבעה, וכן כדי להפקיע מהם את הזכות להתמנות למשרות ציבוריות. במקביל חוקקו בעיר חוקי הפרדה נוקשים, שחלקם – כמו למשל הפרדה במוסדות חינוך, נותרו על כנם עד שנות ה-60 של המאה ה-20.

במהלך המאה ה-20 ירדה ניו אורלינס מגדולתה. לא עוד אחת הערים הגדולות של הדרום (יוסטון, דאלאס, אטלנטה ומיאמי כולן הפכו גדולות יותר), ולא עוד עיר נמל חשובה. אוכלוסיית העיר הצטמקה, ובמקביל פחת גודלו של מעמד הביניים. כעת היו רוב תושבי העיר או לבנים אמידים שחיו באחוזות רחבות הידיים, או שחורים עניים שנותרו במרכז העיר. במקביל, מעיר נמל משגשגת הפכה כלכלת העיר להיות תלויה יותר ויותר בתיירות (כמעט ללא ענפי תעשיה משמעותיים נוספים).

המאה ה-20 גם מסמלת פרוייקטים הנדסיים משמעותיים שבוצעו בסביבות העיר במטרה לייבש בה אזורי ביצות, ולהגביל את ההצפות של מי נהר המיסיסיפי. בשל מיקומה, לגדות הנהר, ובגלל העובדה שחלקים ממנה נמוכים מגובה פני הים, ניו אורלינס סבלה במשך שנים מהצפות, שהיו תוצר לוואי של סופות הוריקן. עקב כך הוקמו סביב העיר מערכות סוללות עפר ובטון גבוהות (שנקראות לוויס, Levees), וכן הוצבו משאבות שמטרתן הייתה למנוע את ההצפה המשמעותית הבאה. למרבה הצער, בשנת 2005, פגע ההוריקן קתרינה בעיר, וזה גרם לאחד הכשלים ההנדסיים הגדולים ביותר בעידן המודרני. הסכרים והמשאבות לא עמדו בעומס, ומים מנהר המיסיסיפי זרמו אל העיר וגרמו להצפה של 80% משטחה, לחורבן נוראי ולמוות של מאות מתושבי העיר (סה"כ גבה הוריקן זה את חייהם של למעלה מ-1,800 תושבים).

הוריקן קתרינה גרם להגירה משמעותית החוצה מן העיר, והוא גם גרם במידה רבה לדעיכתה. זהו מאורע מהסוג שניו אורלינס מתקשה עד היום להתמודד איתו. כיום, העוני ניכר מאוד ברחובות ניו אורלינס. גם לפני קתרינה ניו אורלינס סבלה משעורי אלימות גבוהים (הגבוהים בארה"ב), אך השפעות ההוריקן בהחלט לא היטיבו עמה. יש אזורים בעיר שמאוד לא נעים להסתובב בהם, וזה המקום היחיד בו ביקרתי בארה"ב בו נאמר לי להקפיד להיצמד, גם באזורי התיירות (למשל ברובע הצרפתי), רק לרחובות המוארים שיש בהם אנשים רבים, וכן להצניע מצלמות ודברי ערך. בנוסף, הווית האלכוהול, וכן השיכורים ומחוסרי הבית הרבים המסתובבים ברחובות ניו אורלינס בהחלט משרים הרגשה לא נעימה. יש עוד ערים בארה"ב בהן יש למשל תרבות בילוי שכוללת הרבה מאוד אלכוהול (קחו לדוגמא את נאשוויל) אבל ההרגשה בהן שונה. בנאשוויל למשל מדובר על צעירים שמטרתם לחגוג ערב רווקים ולשמוע מוזיקה, ואילו כאן בניו אורלינס הרוב המוחלט של האמריקנים הפוקדים את העיר הם מבוגרים יותר, שהגיעו לכאן בחלקם ממטרות אחרות (כולל צריכת זנות).

אך למרות כל האמור בפסקה שלעיל, הקשיים שחוותה ניו אורלינס בעשור האחרון כמעט שמתגמדים לנוכח יופיה הרב, לנוכח המוזיקה המתנגנת ברחובותיה, ולנוכח העובדה שהיא עודנה אבן שואבת לתיירים המגיעים אליה מכל רחבי תבל. נוסף על שדרות האלונים, האחוזות בעלות העיצוב הוויקטוריאני ומבני הרובע הצרפתי היפים, כוח המשיכה של ניו אורלינס הוא בעיקר בני האדם החיים בה, שיוצרים בעיר סצנת מוזיקה שאינה קיימת בשום מקום אחר בעולם. הג'אז, שנולד כאן בניו אורלינס, התפתח משילוב של כלי נגינה אירופאים עם קצבים אפריקנים. אל ההשפעות האפריקניות חדרו גם קצבים של מרכז אמריקה, ואפילו כאלה של המוזיקה האקדית שהביאו לכאן הצרפתים שנדדו לעיר ממזרח קנדה. ניו אורלינס הייתה העיר האמריקנית היחידה שהרשתה לעבדים שחיו בה להתאסף בציבור ולנגן מוזיקה אתנית. שירת העבדים במטעי הכותנה הסובבים את העיר הפכה במרוצת השנים לאוצר גלום של צלילים, שהוא הסיבה העיקרית להרחיק כיום עד לפינת זו של העולם. כדאי להקדיש לביקור בעיר זו כיומיים לפחות (אפשר קצת פחות, ואם יש זמן – כדאי קצת יותר), ובשל החום העז (והסכנה לסופות הוריקן) עדיף להימנע מביקור בה בחודשי הקיץ.

להמלצה על מלונות בניו אורלינס לחצו כאן

ראו מיקום העיר ניו אורלינס:

ניו אורלינס, אתרים שבהם כדאי לבקר:

• הרובע הצרפתי (The French Quarter), שרוב המבנים שבו נבנו במהלך המאה ה-19 הוא הלב של ניו אורלינס. זהו אזור לא גדול באופן יחסי של רחובות צרים עם בתים קטנים, שמה שמאפיין אותם הוא הארכיטקטורה היפה שמשלבת השפעות אירופאיות וספרדיות – מרפסות פתוחות, הרבה צבעוניות וכן שפע עיטורים בין אם בעציצים הרבים מהם משתפלת צמחיה ירוקה ובין אם באלמנטים שונים על הדלתות, החלונות ועל קירות המבנים. הרחוב המרכזי של הרובע הצרפתי הוא רחוב בורבון (Bourbon St), זהו הרחוב השוקק ביותר ברובע, ובו ממוקמים רוב הבארים ומועדוני הלילה. הרובע הצרפתי נושק לנהר המיסיספי אבל לא רואים ממנו את הנהר (אלא אם עולים על הסוללה המפרידה בין הנהר לעיר). במרכז הרובע שוכנת כיכר ג'קסון (Jackson Square) שבצדה הצפוני מתנשאת קתדרלת סיינט לואיס היפה (Saint Louis Cathedral, ניתן להיכנס פנימה), אחד מסמליה של העיר. כיכר זו וסביבתה היא גם המקום בו תוכלו לשמוע קרוב לוודאי את הופעות הג'אז הטובות ביותר באזור – הופעות רחוב שאיכות הנגינה בהן היא בדרך כלל ברמה כמעט בינלאומית.
  ראו להלן מפה של הרובע הצרפתי (רחוב בורבון מסומן בצהוב, כיכר ג'קסון בשחור, קתדרלת סיינט לואיס באדום):
• אתרי תיירות הסמוכים לרובע הצרפתי:
  * האקווריום של ניו אורלינס (Audubon Aquarium of the Americas), שהוא מוצלח ומומלץ, בעיקר אם מטיילים עם ילדים (פתרון גם מושלם ליום גשום) – מסומן באדום במפה להלן.
  * האאוטלט של ניו אורלינס (The Outlet Collection at Riverwalk), שוכן צמוד לאקווריום, לצד קו המים של הנהר. מאזור המסעדות של האאוטלט (Food Court) יש נוף יפה על הנהר. תושבים זרים יכולים לקבל החזר מס עם הצגת דרכון במשרדי האאוטלט – מסומן בוורוד במפה להלן.
  * פארק וולדנברג (Woldenberg Park) הוא טיילת יפה לאורך גדות נהר המיסיסיפי שכדאי מאוד לטייל בה ברגל. ממוקמת מצפון לאאוטלט ולאקווריום – מסומן בכחול במפה להלן.
  * השוק הצרפתי (French Market) הוא שוק פתוח (שרובו מקורה) קטן, בו יש דוכנים של מזכרות, עבודות אומנות, ואוכל מקומי. סמוך לכניסה הדרומית לשוק שוכן בית הקפה הפופולרי Cafe Du Monde שנוסף על קפה טעים נמכרים בו מאפים מטוגנים שהפכו שם דבר בעיר, ששמם Beignet. בקצה הצפוני של השוק (בכתובת הזו) שוכן מבנה המשמש מרכז מבקרים לשירות הפארקים הלאומיים שאחראי על שימור חלק ממבני העיר, שיש להם קשר להיסטוריה של הג'אז במקום (New Orleans Jazz National Historical Park) – השוק מסומן בשחור במפה להלן.
  * מוזיאון מלחמת העולם השנייה (The National WWII Museum) השוכן מדרום לרובע הצרפתי הוא מוזיאון גדול ומושקע מאוד (זהו מוזיאון של מוסד הסמית'סוניאן הנודע) המתמקד במלחמת העולם השנייה. נחמד אבל לא חובה (וכן מתמקד במלחמה בדגש כמעט אמריקני בלבד) – מסומן בירוק במפה להלן.
  * קרסנט פארק (Crescent Park) הוא פארק צר וארוך הנושק לגדות נהר המיסיסיפי. יש במקום שבילי הליכה, גינון יפה וכן נוף על סירות המשא העושות דרכן במעלה הנהר. כדי להגיע למקום יש לעבור על גשר הולכי רגל מעל מסילת הרכבת הנושקת לפארק. נחמד אבל לא חובה – מסומן בסגול במפה להלן.
  * פארק לואי ארמסטרונג (Louis Armstrong) השוכן מצפון לרובע הצרפתי כולל פסל גדול של אליל הג'אז, נגן החצוצרה, לואי ארמסטרונג, וכן מוצגים סביבתיים נוספים הקשורים להיסטוריה של הג'אז בעיר. נחמד אבל לא חובה – מסומן בלבן במפה להלן.
  ראו מפה של סביבות הרובע הצרפתי (הרובע עצמו מסומן בצהוב):
  
• רחוב מגזין (Magazine St), בין הרחובות נפוליאון (Napoleon Ave) וסיינט אנדרו (Saint Andrew St), הוא אזור של בתי קפה, חנויות וגלריות (האזור הכי תוסס הוא סביב הצומת שלרחוב מגזין ורחוב הרמוני, Harmony St).ראו מפה של הכביש (מסומן צהוב. הצומת עם רחוב נפוליאון מסומן בכחול, עם רחוב סיינט אנדרו באדום ועם רחוב הרמוני בשחור):
• רחוב צ'ארלס (Saint Charles Avenue) הוא אחד הרחובות היפים בניו אורלינס. רחוב זה הוא למעשה שדרה המוקפת בעצי אלון ענקים שמשני צדיה יש בתי אחוזה עשירים שנראו ברובם כאילו נלקחו מסט הסרטה של סרט הוליוודי. ברחוב זה עוברת גם אחת הקרוניות המפורסמות של העיר (St Charles Streetcar) שפועלת במקום מאז שנת 1835.
• פארק אודובון (Audubon Park) הוא פארק יפהפה שיש בו המון עצי אלון ענקיים. הפארק ממוקם בקצה רחוב צ'ארלס והוא מהווה מקום נחמד לצאת בו לטיול רגלי בין כל הירוק. יש בפארק גם אגמים רבים וכן גן חיות (Audubon Zoo) מוצלח למדי.
  ראו מפת מיקום הפארק (מסומן בעיגול כחול) במפה להלן (במפה אפשר גם לראות את מיקום הרובע הצרפתי – מסומן בעיגול אדום, את רחוב צ'ארלס – מסומן בצהוב, ואת רחוב מגזין – מסומן בשחור):
  

היכן לשמוע ג'אז בניו אורלינס?

פרסרבישיון הול (Preservation Hall) הוא לא יותר מחדר נטול חלונות בגודל של גג 15 על 15 מ', בלב הרובע הצרפתי של ניו אורלינס. במשך עשרות שנים אולם זה מושך אליו רבבות מבקרים, שמגיעים לכאן כדי לשמוע ג'אז מקומי ואיכותי. בפעם הראשונה בה אני ביקרתי במקום הייתי סה"כ בת 7. הדבר היחיד שאותו אני זוכרת מאותו ביקור בעיר היה את הישיבה על הרצפה ממש מתחת לטרומבון, נדהמת מכל מה שקרה סביב. לקח 40 שנה עד שהגעתי למקום שוב, הפעם עם ילדיי (שגם הם כבר היו די גדולים). אמנם הציפיות היו גבוהות מהמציאות, אבל עדיין – פרסרבישיון הול הוא ללא ספק ה-מקום לשמוע בו ג'אז בניו אורלינס. יש במקום בדרך כלל שתי הופעות בערב. הלהקות המופיעות משתנות. אם רוצים לשבת על ספסלי העץ כדאי להזמין מקום מראש (אפשר גם לשבת על הרצפה). מומלץ מאוד.

פסטיבלים, ניו אורלינס:

• המרדי גרא (Mardi Gras), שמתקיים ברחובות הרובע הצרפתי של ניו אורלינס מדי חודש פברואר (סוף פברואר-תחילת מרץ), הוא אחד הפסטיבלים הגדולים והמפורסמים בארה"ב. במהלכו הופכת ניו אורלינס למוקד משיכה למאות אלפי תיירים המגיעים לכאן בכדי לחזות בקרנבל הצבעוני. מקור הפסטיבל (שנחוג בכל רחבי העולם הקתולי) בנוהג לחגיגות אוכל לפני צום של אי אכילת בשר בתקופה שלפני חג הפסחא (משמעות השם בצרפתית שלישי השמן, Fat Tuesday). למרות שהפסטיבל הובא לניו אורלינס על ידי מהגרים צרפתים קתולים, היום הוא בעיקר אירוע חילוני ריקודים, צעדות, תחפושות והרבה אלכוהול. בתקופת הפסטיבל ניו אורלינס עמוסה תיירים ויתכן קושי רב למצוא בה מקומות לינה.
• פסטיבל הג'אז של ניו אורלינס (New Orleans Jazz & Heritage Festival) חל בסוף השבוע האחרון של חודש אפריל ובסוף השבוע הראשון של חודש מאי, והוא אחד מאירועי המוזיקה החשובים בעיר. חוץ מהופעות ג'אז יש בפסטיבל גם הופעות של מוזיקת בלוז, גוספל, קאנטרי, רוק, מוזיקה לטינית ומוזיקת פולק עממית. אירועי הפסטיבל מלווים כמובן בהרבה דוכני מזון, דוכנים בהם נמכרות מזכרות ועבודות אומנות ועוד. הפסטיבל מתקיים בשטח פתוח מצפון למרכז העיר (Fair Grounds Race Course and Slots).

סיורים מחוץ לניו אורלינס:

• אפשר לצאת מניו אורלינס לשיט של כשעתיים בנהר המיסיסיפי בסירת הנהר נאצ'ס (Steamboat NATCHEZ). חלק מההפלגות כוללות גם ארוחת ערב. השיט יוצא מפארק וולדנברג השוכן על גדות הנהר, מול הרובע הצרפתי.
• אפשר לצאת מניו אורלינס לשיט ביצות (Swamp Tour), הכולל כמעט תמיד גם תצפיות באליגטורים. חלק מההפלגות הללו יותר ידידותיות לסביבה, וחלק כוללות האכלת אליגטורים, ליטוף אליגטורים צעירים ומה לא… – לא סביבתי בכלל ואף פוגע. חלק מהסיורים הם בסירות מנוע רגילות, ויש גם סיורים בסירות אוויר (ואף בקיאקים). חלק מהסיורים כוללים איסוף מהמלון בעיר ובחלק ההגעה היא עצמית. להלן רשימת חברות שכדאי לבדוק המציעות מגוון סוגי סיורים:
  www.cajunencounters.com
  www.cajunprideswamptours.com
  www.jeanlafitteswamptour.com
  www.honeyislandswamp.com
  louisianaswamp.com
  airboatadventures.com
  www.canoeandtrail.com
• יעד נוסף מחוץ לעיר – שאין אליו סיורים – יש לנסוע למקום עצמאית, הוא שמורת באראטאריה (Barataria Preserve) בה יש אזורי ביצות נרחבים (בעיקר Bayou שהן תעלות מלאכותיות שמטרתן ניקוז מים, והן נראות כביצות), ועושר רב של בעלי חיים (בעיקר זוחלים למיניהים – נחשים, אליגטורים, צבים), אבל לא רק. השמורה ממוקמת כ-30 דקות נסיעה מניו אורלינס לכיוון דרום, ויש בה גם מרכז מבקרים עם תצוגה מאוד מעניינית על אגן נהר המיסיסיפי (הכולל מידע רב על הההשלכות מרחיקות הלכת של התערבות האדם במשטרי הזרימה הטבעיים בשטחה של מדינת לואיזיאנה). במרכז זה אפשר לקבל מידע על מסלולי הליכה בשמורה – שרובם כוללים הליכה על שבילי עץ מוגבהים מעל לאדמת הביצות. ראו בצהוב מסלול הליכה מומלץ (וקליל) בשמורה (אפשר להתחיל ללכת במרכז המבקרים, ואפשר לקצר ולהתחיל ללכת במגרש החניה המסומן באות P, לאורך הסימון הצהוב במפה):

מלונות מומלצים בניו אורלינס:

Four Points by Sheraton French Quarter, במיקום  מעולה בלב הרובע הצרפתי
Hotel Le Marais, מלון בוטיק ברובע הצרפתי
Hotel Mazarin, מלון בוטיק ברובע הצרפתי
Best Western Plus French Quarter Courtyard Hotel, במיקום מעולה צמוד לרובע הצרפתי
Hampton Inn Downtown / French Quarter Area, ממוקם כמה דקות הליכה מהרובע הצרפתי
Cambria Hotel New Orleans Downtown Warehouse District, ממוקם כמה דקות הליכה מהרובע הצרפתי
Parisian Courtyard Inn, בית הארחה הממוקם כ-30 דקות הליכה (או כמה דקות נסיעה) מהרובע הצרפתי (מדרום לו)
Auberge NOLA Hostel, אכסניית נוער מצוינת שיש בה גם דירה פרטית מומלצת להשכרה המתאימה למשפחות, הממוקם כ-30 דקות הליכה (או כמה דקות נסיעה) מהרובע הצרפתי (מדרום לו)
להמלצה מוספת על על מלונות בניו אורלינס לחצו כאן

מתי לנסוע? עקרונית אפשר לטייל בניו אורלינס בכל חודשי השנה אך כדאי מאוד להימנע מטיול בה בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר, ואף מאי ואוקטובר), שכן הקיץ בניו אורלינס חם מאוד, לח מאוד וכן גשום. בנוסף הקיץ הוא גם עונת ההוריקנים (השיא בחודש ספטמבר. העונה הרשמית מתחילה ביוני ומסתיימת רק בנובמבר) שפעם בכמה שנים מכים בעיר. סוף הסתיו (החל מנובמבר) וכן החורף והאביב (עד אפריל) הם התקופה המושלמת לטיול בעיר. בסוף חודש פברואר יכול להיות עמוס מאוד בניו אורלינס בשל פסטיבל המרדי גרא.

להצעה למסלול טיול המשלב בין ממפיס, נאשוויל וניו אורלינס לחצו כאן.

למידע נוסף על אתרים בדרום מזרח ארה"ב לחצו כאן.

גולת הכותרת של ניו אורלינס – מנגנים ברחובות. רוב הלהקות מתרכזות סביב כיכר ג'קסון, שהוא הלב של הרובע הצרפתי. איכות חלק מההופעות מצויינת

הופעה חיה מצויינת ברחובות הרובע הצרפתי של ניו אורלינס

קתדרלת סיינט לואיס השוכנת מצפון לכיכר ג'קסון

בתים ציוריים ברובע הצרפתי של ניו אורלינס

בתים ציוריים ברובע הצרפתי של ניו אורלינס, צילמה: שרון גולדמן

אלונים ענקיים בפארק אודובון, צילמה: שרון גולדמן

מטוס קרב במוזיאון מלחמת העולם השנייה

האקווריום של ניו אורלינס

ספינת משא בנהר המיסיסיפי

ספינת נהר בנהר המיסיסיפי בניו אורלינס

מטיילים ברגל בשמורת באראטאריה הסמוכה לניו אורלינס

ביצה מכוסה בירוק וכן שורשי אוויר של העצים בשמורת באראטאריה

אליגטור בשמורת באראטאריה, צילם: יובל דגני

דביבון בשמורת באראטאריה, צילם: יובל דגני