ממפיס – בירת הבלוז

עם אוכלוסייה של קרוב ל-700,00 תושבים, ממפיס (Memphis) שבמדינת טנסי היא העיר הגדולה ביותר לגדות נהר המיסיסיפי. האדם הלבן הגיע לחבל הארץ בו שוכנת כיום ממפיס כבר בשנת 1541, והתיישבות במקום אסטרטגי זה לא איחרה לבוא. העיר עצמה יוסדה רק בשנת 1819, ועד מהרה הפכה ממפיס למקום מרכזי לסחר בתוצרת חקלאית (כמו למשל כותנה) ומשאבי טבע (כמו למשל לתעשיית העץ), וכן לסחר בעבדים.

בזכות העובדה שממפיס שכנה בתקופת מלחמת האזרחים בשטח שנשלט על ידי כוחות הצפון (שנלחמו נגד העבדות), עבדים רבים ברחו אליה ממדינות הדרום. בעקבות זאת אוכלוסיית השחורים בעיר גדלה מאלפים בודדים לעשרות אלפים בין השנים 1860 ו-1865. בתום מלחמת האזרחים הפכה ממפיס בית לשחורים משוחררים רבים, וכן למוקד של עימותים אלימים בין לבנים ושחורים (כאשר האלימות הגיעה בעיקר מכיוונים של שוטרים לבנים). שנים אחר כך הפכה ממפיס לאחד ממוקדי ההפגנות של התנועה האמריקנית לזכויות האזרח. ממפיס היא גם המקום בו נרצח מנהיג התנועה, ד"ר מרטין לות'ר קינג, בשנת 1968 (וכיום יש בעיר מוזיאון מרשים מאוד המתמקד בזכויות אדם, שהוקם במקום בו נרצח. ביקור במוזיאון זה הוא חובה לכל המבקרים בעיר).

כיום ממפיס היא אחת מערי המסחר המובילות בארה"ב, ושדה התעופה שלה הוא אחד הפעילים בעולם מבחינת מספר טיסות הסחר הממריאות ממנו והנוחתות בו. ומה שלא מגיע לכאן דרך האוויר, מגיע דרך הנהר, נהר המיסיסיפי, שמהנמלים שלו, שלחופי העיר, הסחורות מועברות ברכבות משא ובמשאיות לשאר מדינות ארה"ב.

בדומה לערים אחרות בדרום מזרח ארה"ב (ובראשן ניו אורלינס ונאשוויל), אחד הדברים העיקריים המייחד את העיר ממפיס הוא המוזיקה. בעוד ניו אורלינס זוכה לתואר 'בירת הג'אז' ונאשוויל 'בירת הקאנטרי', ממפיס זוכה לתואר 'בירת הבלוז' (וכן לתואר 'מקום הולדת הרוק אנד רול'). בלוז הוא סגנון מוזיקה שמקורו בסוף המאה ה-19, בדרום העמוק (The Deep South) של ארצות הברית. הבלוז, שמקורו במוזיקת העבודה של העבדים השחורים ובמוזיקה רוחנית/דתית, החל להופיע אחרי סיום העבדות ושחרור העבדים. ניתן לראות דמיון רב בין אלמנטים רבים בסגנון מוזיקה זה למוזיקה האפריקאית.

רבים מאמני הבלוז המפורסמים ביותר של המאה ה-20 (ובראשם B.B. King) חיו בממפיס ויצרו בה, או התחילו את דרכם המקצועית בה (למשל ארית'ה פרנקלין, ג'וני קאש ואלוויס פרסלי – שאף הקים כאן את בית הקבע שלו – אחוזת גרייסלנד המפורסמת הממוקמת לא רחוק ממרכז העיר). רחוב בייל (Beale St) בממפיס, שאולפני ההקלטות שבו הפכו להיות מוקד ליצירה מוזיקלית זו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, מוגדר היום בארה"ב כאתר היסטורי לאומי (National Historical Landmark).

כדאי להקדיש לביקור בממפיס יום מלא – ואם יש זמן אף יומיים. היצע הדברים שיש לראות ולעשות בעיר הזו אמנם נמוך מזה של ניו אורלינס ונאשוויל (להן כדאי להקדיש יותר זמן), אך בכל זאת – זוהי עיר מעניינת ויש בה לא מעט נקודות עניין.

להמלצה על מלונות בממפיס לחצו כאן

ראו מיקום העיר ממפיס:

אתרים שבהם כדאי לבקר בעיר ממפיס:

• האזור השוקק בממפיס הוא לאורך רחוב בייל (Beale St) בקטע שבין רחוב 2 ורחוב 4. לאורך הרחוב, מוטבעים על המדרכה, תווים עם שמות מוזיקאים. מומלץ לעצור לארוחת ערב והופעה במועדון בי בי קינג (B.B. King's Blues Club). רוב הפעילות לאורך רחוב זה היא בשעות הערב, אבל יש כאן גם מוזיקה בשעות היום.
• רחוב מיין (Main St) הוא הרחוב הראשי של ממפיס ובו מרוכזות רוב החנויות וכן אזורי בילוי רבים. בניגוד לרחוב בייל, שהוא הלב של אזור המוזיקה והמועדונים ושל מה שמייחד את ממפיס, רחוב מיין הוא רחוב ראשי רגיל בדאונטאון של עיר. אם יש זמן אפשר להסתובב מעט ברגל לאורך רחוב זה (אבל זה כאמור ממש לא חובה).
• חצי האי מד איילנד (Mud Island River Park) כולל נופים יפים של נהר המיסיספי, ובעיקר דגם מרשים של תוואי הנהר שמתמשך לכל אורך חצי האי (ילדים יכולים אף ללכת במי הדגם). אפשר להגיע למקום ברכבל או ללכת ברגל על הגשר המוביל למקום. יש במקום גם אגמון קטן בו אפשר לשכור סירת פדאלים. מצפון לאי שוכנת הפירמידה של ממפיס (Memphis Pyramid) שמשמשת כמרכז קניות.
• גרייסלנד (Graceland) האחוזה לשעבר של אלוויס פרסלי, היא היום בעיקר מטחנת כסף. החניה עולה כסף, הכניסה עולה הרבה מאוד כסף (באופן יחסי לאטרקציה מסוג זה), ומרכז המבקרים שממנו לוקחים אוטובוס לאחוזה הוא מלכודת תיירים של ממש וכולל מסעדות, חנויות מזכרות ועוד. בתחילת הסיור, מוקרן בפני המבקרים סרט ארכאי, לאחר מכן עולים על אוטובוס ונוסעים לאחוזה. בעלייה לאוטובוס מקבלים אוזניות עם הסבר מוקלט שמתאר את כל הסיור באחוזה. האחוזה עצמה מעט מאכזבת (במושגים של היום מדובר על לא יותר מבית חשוך ומיושן) והסיור עצמו כולל מעט מדי מוזיקה ויותר מדי פרטים משניים שלא בהכרח מעניינים. מומלץ בעיקר לפריקים של אלוויס. פחות מומלץ למי שלא.
• מוזיאון זכויות האזרח (National Civil Rights Museum) השייך למוזיאוני מוסד הסמית'סוניאן הנודע, ממוקם במקום בו נרצח פעיל זכויות השחורים ד"ר מרת'ין לותר קינג. מוזיאון מרגש, מרשים, מטלטל ומעשיר זה הוא יעד חובה למבקרים בממפיס. המוזיאון מחולק לשניים. חלק אחד כולל את מלון לוריאן (Lorraine Motel) בו נרצח מרטין לות'ר קינג, ומתמקד בעיקר בתנועות השחרור והשיוויון שאותה הוא הנהיג. חלק אחר (הממוקם מצידו השני של הכביש) כולל בניין משופץ, בו תצוגות המתמקדות בתיאור הרצח, בחיפוש אחר הרוצח (בצד זה גם שוכנת המרפסת ממנה נורתה הירייה), בהישגים של השחורים בארה"ב כיום, וכן יש במקום חדר לזכרם של מנהיגי שיוויון, חופש ושלום נוספים (בינהם יצחק רבין) שנרצחו אף הם בשל דעותיהם הפוליטיות. מרטין לות'ר קינג נרצח כ-100 שנה לאחר סיום העבדות, בשנת 1968 בהיותו בן 39 בלבד. בערב שלפני רציחתו הוא נשא נאום מול קהל רב בעיר ממפיס. קינג ידע שחייו בסכנה וכאילו ניבא בנאום זה את מותו, "אני ראיתי את הארץ המובטחת אבל אולי לא אגיע לשם יחד אתכם. אבל אני רוצה שתדעו הערב, שאנחנו כאנשים נגיע לארץ המובטחת" (I've seen the promised land. I may not get there with you. But I want you to know tonight, that we, as a people, will get to the promised land). יש לזכור שלמרות שבשנת 1865 תוקן התיקון ה-13 לחוקה האמריקנית שאסר על קיום עבדות, הדרך של השחורים לשוויון זכויות בארצות הברית הייתה ועודנה ארוכה. עד שנות ה-70 של המאה ה-20 עוד הייתה הפרדה באוטובוסים, בבתי ספר, בבתי חולים ובמקומות עבודה. השחורים קיבלו כבר בסוף המאה ה-19 את הזכות להצביע, אבל זכות זו הייתה במידה רבה רק על הנייר שכן הם נדרשו לשלם מס כדי להצביע, וכן נדרשו לעבור בדיקת ידיעת קרוא וכתוב (שלא לדבר על כך שבריונים גזענים ארבו לשחורים בקלפיות). מוזיאון זכויות האזרח הוא לא שיר הלל לחייו של מרטין לות'ר קינג , אלא בעיקר אתר המתעד ומספר על סיפור התנועה העממית, הלא אלימה, שאותה הוא הנהיג (שזכתה לתגובה אלימה מהמשטרה, ושה-KKK ניסו בכל דרך אפשרית להסלים את ההתייחסות אליה). דווקא העובדה שהמוזיאון אינו היכל האדרה של קינג האדם, היא זו שהופכת אותו למרתק עוד יותר. במקום זאת מושם במוזיאון דגש רב על הדברים למענם לחם, ועל התהליכים שהובילו לרציחתו, כפי שכתוב על אחד מקירות המוזיאון – "אינני מודאג ממי שרצח את מרטין לות'ר קינג, אני מודאג ממה שהרג אותו" (I am not concerned who killed MLK, I am concerned what killed him).

ראו מיקום האתרים במפה להלן (חצי האי מד איילנד מסומן בכחול, רחוב מיין בשחור, רחוב בייל בצהוב, מוזיאון זכויות האזרח באדום):

ראו מיקום גרייסלנד (מסומן אדום) בהשוואה למרכז העיר (מסומן ירוק):

מוזיאונים קטנים נוספים ברחבי העיר המתמקדים במוזיקת הבלוז:

• מוזיאון הבלוז (Blues Hall of Fame) מוזיאון קטן יחסית עם תצוגות אינטראקטיביות המתמקד בהיסטוריה של הבלוז ובעקבות זמרים ואמנים. שוכן ממש מול מוזיאון זכויות האזרח ואפשר לשלב ביקור בין השניים.
• מוזיאון המוזיקה של ממפיס (Memphis Music Hall of Fame) מוזיאון קטן המתמקד בהווית המוזיקה של העיר – ובעיקר במוזיקאים המפורסמים שפעלו בה. ממוקם סמוך לרחוב בייל.
• מוזיאון הרוק והנשמה (Memphis Rock 'n' Soul Museum) ממוקם ברחוב בייל ומתמקד אף הוא במוזיקאים שפעלו בעיר.

אם אתם מתעתדים לבקר בממפיס בחודש מאי, קחו בחשבון שזהו חודש של פסטיבלים בעיר – תחת ארועי Memphis in May. מומלץ במיוחד פסטיבל המוזיקה של רחוב בייל (Beale Street Music Festival) שהוא חלק מאירועי חודש מאי.

מלונות מומלצים בממפיס:

Peabody Memphis
במלון זה (Peabody Hotel) שבמרכז העיר מתקיים כמה פעמים ביום 'מצעד ברווזים' (בשעה 11 ובשעה 17), במהלכו ברווזים מאולפים שחיים בבריכת מים קטנה בלובי של המלון צועדים ברחבי הלובי אל מול קהל שצופה בהם בהתלהבות. פעילות מטופשת למדי אבל בעיקר בגלל הקהל שמסביב – נחמדה.
Hampton Inn & Suites Memphis-Beale Street
SpringHill Suites Memphis Downtown
Comfort Inn Memphis Downtown
La Quinta by Wyndham Memphis Downtown
להמלצה נוספות על מלונות בממפיס לחצו כאן

מתי לנסוע? אפשר לטייל בממפיס בכל חודשי השנה עם העדפה לחודשי האביב (מרץ-מאי) וסוף הסתיו (אוקטובר-נובמבר). בשיא החורף (דצמבר-פברואר) עלול להיות מעט קריר בממפיס (אך עדיין ברמה שמתאימה לטיול בדרך כלל), בשיא הקיץ (יוני-אוגוסט) מזג האוויר בממפיס חם ולח מאוד (ופחות מתאים לטיול). גשמים יורדים בממפיס כל חודשי השנה כאשר הכי פחות גשומים הם אוגוסט עד ספטמבר.

להצעה למסלול טיול המשלב בין ממפיס, נאשוויל וניו אורלינס לחצו כאן.

אורות צבעוניים ברחובות העיר ממפיס

בי בי קינג בלוז קלאב

רחוב בייל בממפיס

הפירמידה של ממפיס (המשמשת מרכז קניות) והגשרים על המיססיפי

דגם תוואי נהר המיסספי במד איילנד, צילמה: שרון גולדמן

האחוזה של אלוויס

המלון בו נרצח פעיל זכויות האדם מרטין לות'ר קינג. היום המקום הוא מוזיאון לזכרו