מי מאתנו לא שמע כבר בילדותו על ילוסטון, ומי לא חלם להגיע אליה? פארק ילוסטון (Yellowstone National Park) הוא מקום שיש בו הכול – נהרות רחבים, קניונים עמוקים, הרים מושלגים, דובים, זאבים, עדרי ביזונים, ובעיקר המון גייזרים מתפרצים, בוץ מבעבע וריח חזק של גופרית הנישא באוויר. כחצי מכלל התופעות הגיאותרמיות שעל פני כדור הארץ מרוכזות, על פי ההערכות, בילוסטון, שהיא גם מקום משכנם של יותר מחצי מכלל הגייזרים שבעולם. אין עוד מקום על פני היבשות שבו המאגמה, המגיעה לטמפרטורה של אלפי מעלות, כה קרובה לפני השטח כפי שקורה ביולוסטון, ואכן כאן ניתן לחוש ולראות את עוצמת התהליכים המתרחשים מעל חמשת הקילומטרים של האדמה המכסים מאגמה זו.
שמורת הטבע הלאומית ילוסטון היא שמורה ענקית ששטחה הוא כשליש משטחה של מדינת ישראל. היא שוכנת בלב אזור הררי ופראי, על רכס הרי הרוקי, בגבול שבין המדינות וויאומינג , מונטנה ואיידהו. בצפון מערב ארצות הברית. כ-96% משטחה שוכן במדינת וואיומינג, כ-3% במדינת מונטנה וכ-1% במדינת איידהו. סיפורה של ילוסטון מתחיל לפני כ-640,000 שנה, כאשר התפוצצות אדירה, שייתכן שהייתה הגדולה ביותר שידע כדור הארץ מעודו, החרידה את הרי הרוקי ויצרה בהם מכתש ענק, שהיא למעשה לוע של הר געש שהתמוטט ויצר מכתש שקוטרו כ-50 ק"מ. התפרצויות שבאו לאחר מכן המשיכו לנענע את האזור, ונהרות של לבה לוהטת שפרצו מתוך האדמה מילאו את המכתש בסלעי יסוד.
הפעילות הגיאותרמית הענפה אינה הסיבה היחידה להרחיק עד לשמורת טבע לאומית זו, ילוסטון היא גם ארץ בראשית של מישורי ערבות עשב, קניוני נהרות, אגמים בתוליים ופסגות מושלגות. השמורה היא לב לבה של אחת מהמערכות האקולוגיות של אקלים ממוזג הגדולות ביותר בעולם, ועולם החי שבשטחה יוצא דופן, הן בכמות והן במגוון. בילוסטון נמצא הריכוז הגדול ביותר של יונקים בארצות הברית (למעט אלסקה), ובמהלך הטיול בה תוכלו לראות בוודאות עדרי איילים קנדיים ועדרי ביזונים, ועם מעט מזל – גם איילי קורא, דובי גריזלי, דובים שחורים, זאבים, קויוטים ואנטילופות אמריקניות.
פארק ילוסטון הוא ללא ספק ה-שמורה של ארצות הברית, וככל הנראה גם של העולם כולו. כאן תוכלו להרגיש הכי קרוב לבריאה שרק אפשר, וכאן תוכלו לראות מראות שלא תוכלו לראות בשום מקום אחר. לא בכדי הוכרזה השמורה גם כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. הטיול בה שונה מטיול בשאר השמורות של ארצות הברית. ראשית, מרחקי הנסיעה בשמורה ארוכים, ולכן חשוב במיוחד לתכנן את הטיול בה בקפידה. שנית, ילוסטון היא שמורה שכוחהּ אינו דווקא במסלולי הליכה, אלא יותר בנסיעה בדרכי הנוף ובביקור באזורי הגייזרים (הביקור אמנם כולל הליכות ארוכות, אך הן קלות ומתאימות לרוב גם לעגלות ולכיסאות גלגלים). על כן ילוסטון היא שמורה שהביקור בה מתאים לכולם, וגם אלו שאינם מיטיבי לכת יכולים לחוות אותה בלי להפסיד כמעט דבר.
להמלצות למלונות בעיירה ווסט ילוסטון לחצו כאן, להמלצות למלונות בעיירה גרדינר לחצו כאן
ראו מיקום פארק ילוסטון מסומן בריבוע שחור:
מתי לנסוע – פארק ילוסטון?
בפארק ילוסטון מומלץ לטייל מסוף האביב עד תחילת הסתיו (מתחילת יוני עד אמצע ספטמבר). אפשר לטייל במקום גם במאי ובאוקטובר, אך הסיכון הוא גדול (שכן מזג האוויר עלול להיות קר ומושלג והכבישים עלולים להיחסם בהתאם, בעיקר באוקטובר). מנובמבר עד אפריל השמורה מכוסה שלג, ורק אזור צפון השמורה פתוח למעבר רכבים. אוהבי ספורט החורף יכולים לבקר בשמורה גם בחודשי החורף .
להלן פירוט מזג האוויר בשמורה בעונות השנה השונות:
אביב (מרץ-מאי): עונת הטיולים השקטה ביותר בשמורה. בתחילת העונה רוב השירותים עדיין סגורים, והכביש היחיד הפתוח לתנועת רכבים הוא הכביש בצפון השמורה. זוהי עונה פופולרית לפעילויות חורף, כמו קרוס קאנטרי וסנושואינג. הטמפרטורות עדיין נמוכות גם במשך שעות היום, ומזג האוויר עלול להיות הפכפך. בסוף אפריל מתחילים כבישי השמורה להיפתח. בחודש מאי מתעוררים הדובים משנת החורף שלהם, והיונקים הגדולים של השמורה ממליטים (קודם הביזונים, אחר כך האיילים הקנדיים, ולבסוף הדובים). ניתן לצפות בהם יחד עם גוריהם בעת הטיול בשמורה. בחודשי האביב קר מדי ללון בחניוני לילה (ורובם עדיין סגורים בעונה זו).
קיץ (יוני-אוגוסט): עונה נפלאה לביקור בשמורת ילוסטון. כפועל יוצא זו גם העונה העמוסה ביותר בשמורה, אך בשל גודלה הרב, העומס אינו פוגם בדרך כלל בטיול, בעיקר אם מקפידים לטייל ברגל ולבקר גם במקומות הפחות מתוירים, שלרוב הם ריקים למדי. בחודשי הקיץ כל כבישי השמורה פתוחים למעבר ומזג האוויר על פי רוב נוח לטיולים. בחודש יוני השלג מפשיר בכל אזורי השמורה ומרבד פרחי בר מכסה אותה. החודשים יולי ואוגוסט חמים יותר ובחלק מהאזורים (בעיקר בצפון השמורה) החום עלול אף להיות מעיק בשעות הצהריים (אך לקראת ערב כמעט תמיד מתקרר). בחודשים אלו חלה עונת ההזדווגות של הביזונים, ולשם כך הם מתכנסים בעדרים גדולים בעמק למאר ובעמק היידן. במהלך כל חודשי הקיץ יש חשש לסופות ברקים ורעמים בשעות אחר הצהריים, וזו גם עונת השריפות, הפוקדות מעת לעת את השמורה ועלולות לגרום לסגירת כבישים באופן זמני. בלילות הקיץ קריר עד קר בכל רחבי השמורה והטמפרטורות יכולות לרדת אף מתחת לאפס מעלות צלזיוס, כך שאף על פי שזו עונה מצוינת ללינה בחניוני לילה, יש להקפיד להצטייד בשקי שינה חמים.
סתיו (ספטמבר-נובמבר): הסתיו מתחיל מוקדם בשמורת ילוסטון. כבר בחודש ספטמבר יורדות הטמפרטורות באופן ניכר, והחל מאמצע ספטמבר כבר יש סיכוי סביר לשלג ראשון, העלול לגרום בין השאר גם לסגירת כבישים. במהלך ספטמבר הולכים ונסגרים רוב השירותים בשמורה (מלונות, חניוני לילה, מרכזי מבקרים וכדומה). כבישי השמורה נסגרים אף הם זה אחר זה בהתאם למזג האוויר ולכמות השלגים שירדה באזור, ועד חודש נובמבר (שהוא כבר חורף של ממש עם טמפרטורות ביום סביב אפס מעלות צלזיוס) כל כבישי השמורה (למעט הכביש שבצפון השמורה מגרדנר לקוק סיטי) סגורים. הסתיו (ובעיקר החודשים ספטמבר ואוקטובר) הוא עונת הייחום של האיילים הקנדיים, והקרבות שמנהלים הזכרים בעונה זו במטרה לזכות בשליטה על הרמון הנקבות, מרשימים במיוחד (אך יש להקפיד לשמור מרחק שכן הזכרים עלולים להיות מסוכנים במיוחד בעונה זו). בתחילת ספטמבר עדיין ניתן (בהתאם למזג האוויר) ללון בשמורה בחניוני הלילה, אך בדרך כלל באמצע ספטמבר הטמפרטורות יורדות באופן משמעותי, ומזג האוויר הופך לקר מדי ללינה בחניונים – בעיקר באוהל (רוב החניונים נסגרים במהלך חודש ספטמבר).
חורף (דצמבר-פברואר): בחורף מכוסה השמורה במעטה כבד של שלג. כל כבישי השמורה סגורים למעט הכביש שבצפון השמורה (מגרדנר לקוק סיטי), וגם בנסיעה בו יש צורך בצמיגי חורף ו/או שרשראות שלג (ראו עוד על שרשראות כאן). ורכב 4 על 4. המעוניינים בספורט חורף יכולים לעשות זאת באזור ממות' או באזור אולד פיית'פול (לשם ניתן להגיע באמצעות אופנועי שלג על פני הכבישים המכוסים שלג או באמצעות אוטובוסים). בכל רחבי השמורה יורדת בחורף כמות רבה של שלג והטמפרטורה במהלך היום היא הרבה מתחת לאפס מעלות צלזיוס. חניוני הלילה סגורים (למעט החניון בממות').
מיקום ואיך מגיעים – פארק ילוסטון:
לשמורת הטבע הלאומית ילוסטון חמש כניסות:
1. הכניסה הצפונית (North Entrance), הסמוכה ליישוב גרדנר (Gardiner) והקרובה ביותר לאזור המעיינות החמים ממות'. כניסה זו פתוחה כל השנה, ובחודשי החורף מאפשרת מעבר לכיוון מזרח השמורה (לעיירה קוק סיטי).
2. הכניסה הצפון מזרחית (Northeast Entrance) הסמוכה לעיירות קוק סיטי וסילבר גייט (Silver Gate). כניסה זו פתוחה כל השנה, אולם כביש 212 (כביש 'שן הדוב', Beartooth Hwy), המוביל מקוק סיטי מזרחה, סגור לתנועת רכבים מאמצע אוקטובר עד סוף מאי/תחילת יוני.
3. הכניסה המערבית (West Entrance) הסמוכה לעיירה ווסט ילוסטון (West Yellowstone). זוהי הכניסה הקרובה ביותר לאזור מדיסון (מצומת מדיסון ניתן לפנות דרומה לאזור אולד פיית'פול או צפונה לאגן הגייזרים נוריס). כניסה זו פתוחה לרכבים רגילים בדרך כלל מסוף אפריל עד תחילת נובמבר (רכבי שלג מיוחדים יכולים לעבור גם בחורף).
4. הכניסה המזרחית (East Entrance), המובילה מאזור העיירה קודי (Cody) שבוויאומינג, המרוחקת כ-52 מייל מהכניסה, לאזור אגם ילוסטון. כניסה זו פתוחה בדרך כלל מתחילת מאי עד תחילת נובמבר.
5. הכניסה הדרומית (South Entrance), המחברת בין שמורת ילוסטון ובין שמורת הטבע הלאומית גרנד טיטון והעיירה ג'קסון (Jackson). כניסה זו פתוחה לרכבים רגילים בדרך כלל מאמצע מאי עד תחילת נובמבר (רכבי שלג מיוחדים יכולים לעבור גם בחורף).
שדה התעופה הקרוב ביותר לשמורה מצפון שוכן בבוזמן (Bozeman) שבמונטנה, מרחק נסיעה של כשעה וחצי (יש טיסות ישירות לשדה זה מדנוור ומווגאס של חברת Southwest). לכניסה המערבית ניתן להגיע משדה התעופה הבינלאומי שבסולט לייק סיטי (Salt Lake City) או מאחד משדות התעופה המקומיים: באיידהו פולס (Idaho Falls) או בווסט ילוסטון. הנסיעה מאיידהו פולס לכניסה המערבית אורכת כשעתיים וחצי והנסיעה מסולט לייק סיטי לכניסה המערבית אורכת כחמש שעות. שדה התעופה הקרוב ביותר לכניסה הדרומית לשמורה הוא שדה התעופה המקומי של ג'קסון הול (Jackson Hole), והנסיעה ממנו לכניסה הדרומית לשמורה אורכת כשעה וחצי.
ראו את מיקומן של הכניסות של ילוסטון במפה (מסומנות בצהוב):
ראו את מיקומה של שמורת ילוסטון (מסומנת בצהוב) ביחס לערים המפורטות לעיל (מסומנות בעיגול אדום):
לכמה זמן ואיפה לטייל? וכן מיקום אזורי הפארק השונים
פארק ילוסטון הוא שמורה ענקית עם היצע בלתי נדלה של אזורי טיול ועושר יוצא דופן של בעלי חיים, ולכן התשובה לשאלה 'כמה זמן' היא פשוטה – כמה שיותר… ובכל זאת ננסה להישאר מציאותיים (שכן לרוב המטיילים זמן מוגבל, וטיולם כולל עוד לא מעט אתרים מלבד שמורת ילוסטון):
חובה להקדיש יום טיול אחד מלא (עדיף יום וחצי או יומיים) לאזורי הגייזרים שבין אולד פיית'פול לצומת מדיסון (אגן הגייזרים העליון, האמצעי והתחתון) – מסומן בעיגול אדום במפה למטה.
כדאי להקדיש כחצי יום לאזור הגרנד קניון של ילוסטון (שם כדאי לצאת לטיול רגלי, ואם הזמן מאפשר זאת), כדאי גם לנסוע דרומה מהקניון לכיוון אגם ילוסטון דרך עמק היידן, שבו סיכוי רב לצפות בבעלי חיים, בעיקר בשעות הבוקר ובשעות בין הערביים – הגרנד קניון של הילוסטון מסומן בכחול במפה למטה ועמק היידן מסומן בירוק.
אפשר להקדיש כמה שעות לאזור המעיינות החמים ממות' וכחצי יום או יותר לעמק למאר, שהוא אחד האזורים הפראיים ביותר בשמורה – מעיינות ממות מסומנים בשחור במפה למטה ועמק למאר מסומן בוורוד.
בעדיפות נמוכה יותר אפשר להקדיש כחצי יום לאגן הגייזרים נוריס, וכן אפשר להקדיש כשעתיים לאגן הגייזרים ווסט ת'מב – נוריס מסומן בטורקיז במפה למטה וווסט ת'מב מסומן בלבן.
לכל פרקי הזמן הללו יש להוסיף את משכי הנסיעות (שעלולים להיות ארוכים למדי) בהתאם למקום הלינה.
בנוסף לכל אלה כדאי להוסיף לביקור בשמורה גם מסלולי הליכה, טיולי אופניים, שיט באגם ילוסטון ועוד, פעילויות שיאריכו את השהות בכל אזור.
על רגל אחת אפשר לומר שכדאי לבלות בילוסטון מינימום שלושה ימים מלאים (עדיף ארבעה), אך אם זמנכם קצר במיוחד תוכלו להסתפק בדוחק רק ביומיים (לא מומלץ; במקרה זה כדאי לוותר על ביקור בצפון השמורה ולהתמקד רק באזורי הגייזרים שבין אולד פיית'פול לצומת מדיסון ובאזור הקניון).
מנגד, אם יש לכם זמן בשפע, כדאי להאריך את הביקור לארבעה או לחמישה ימים ואף ליותר מכך.
חלוקת הזמן בין אתרי השמורה השונים תלויה מאוד באזור שתבחרו ללון בו, באופי הלינה (מלונות או חניוני לילה) ובמקום שממנו באתם ואשר אליו אתם ממשיכים (בדרך כלל קשה להשיג מקום במלונות השמורה, ולכן רוב המטיילים בוחרים ללון בעיירה ווסט ילוסטון, השוכנת במיקום המאפשר 'טיולי כוכב' בשמורה, אך יש לקחת בחשבון שאם לנים בכל הלילות בווסט ילוסטון, חלק מן הנסיעות ב'טיולי הכוכב' תהיינה ארוכות.
ראו מפה של מיקום האתרים (אגני הגייזרים העליון, האמצעי והתחתון מסומנים באדום, קניון בכחול, מעיינות ממות' בשחור, עמק למאר בוורוד, נוריס בתכלת, עמק היידן בירוק, אגן ווסט ת'מב בלבן):
מועדי פתיחת כבישים – פארק ילוסטון:
פארק ילוסטון אמנת פתוח רשמית לקהל כל חודשי השנה, אולם בחודשי החורף רק כביש אחד בשמורה פתוח – הכביש הצפוני המחבר בין הכניסה הצפונית, סמוך לעיירה גרדנר, ובין הכניסה הצפון מזרחית, סמוך לעיירה קוק סיטי. כביש זה מאפשר גישה לאזור המעיינות החמים ממות' גם בחודשי החורף וכן לאזורים שמתקיים בהם ספורט החורף, אולם בעת מזג אוויר סוער גם כביש זה עלול להיסגר.
שאר כבישי השמורה נסגרים למעבר רכבים בתחילת נובמבר, אך הכבישים העוברים דרך מעבר דנרבן (Dunraven Pass, הכביש המחבר את צומת טאוור-רוזוולט וקניון וילג') וכביש 'שן הדוב' (Beartooth Hwy) נסגרים למעבר רכבים כבר באמצע אוקטובר.
כבישי השמורה נפתחים מחדש באביב בהתאם למזג האוויר על פי הסדר הבא בדרך כלל:
הכביש בין המעיינות החמים ממות' לאולד פיית'פול, הכביש בין צומת מדיסון לכניסה המערבית לשמורה )הסמוכה לעיירה ווסט ילוסטון( והכביש בין נוריס לקניון וילג' נפתחים בדרך כלל באמצע אפריל; הכביש בין קניון וילג' לאגם ילוסטון והכביש בין קניון וילג' לכניסה המזרחית לשמורה נפתחים בדרך כלל בתחילת מאי; הכביש בין אגם ילוסטון לצומת ווסט ת'מב, הכביש בין צומת ווסט ת'מב לאולד פיית'פול והכביש בין צומת ווסט ת'מב לכניסה הדרומית לשמורה נפתחים בדרך כלל באמצע מאי; הכביש בין צומת טאוור-רוזוולט וקניון וילג' נפתח בדרך כלל לתנועת רכבים רק בסוף מאי.
לינה – מלונות וחניוני לילה:
להמלצות למלונות בעיירה ווסט ילוסטון לחצו כאן, להמלצות למלונות בעיירה גרדינר לחצו כאן
שמורת ילוסטון היא שמורה גדולה וזמני הנסיעה בה מאזור לאזור ארוכים, על כן יש לתכנן את מקום הלינה בקפידה. ניתן ללון באחד מתשעת המלונות שבשמורת ילוסטון (אך שימו לב, קשה להשיג מקום פנוי במלונות אלה ומחירם יקר ביחס לאיכות החדרים) או באחת העיירות הסובבות את השמורה (מביניהן נוח במיוחד ללון בעיירה ווסט ילוסטון, ומבחינת מיקום ומרחקי נסיעה אפשר אף ללון בעיירה זו במשך כל השהות בשמורה ולצאת ממנה לטיולי כוכב, אך שימו לב הנסיעות בחלק מטיולי הכוכב הללו עלולות להיות ארוכות למדי, להמלצות על המלונות בווסט ילוסטון לחצו כאן. מי שממשיך מילוסטון צפונה יכול גם ללון לילה או שניים בעיירה גרדינר שבצפון השמורה, ראו מידע כאן). מי שלן בחניוני לילה – מומלץ שיזמין מקום לינה זמן רב מראש. בשמורה יש רק חניון אחד (מתוך 12) הפתוח כל השנה ורק בחמישה מחניוני השמורה אפשר להזמין מקום מראש. התאריך המדויק של פתיחת חניוני הלילה בשמורה תלוי במזג האוויר ומשתנה מדי שנה. ישנם גם חניוני לילה פרטיים (בדרך כלל פחות יפים) ביישובים נוספים בקרבת השמורה.
מידע על מלונות וכן על חניוני לילה בשמורה פלוס דירוגם על פי רמות יופי תוכלו למצוא בספרון זום אין כרך 5. ראו עמוד לדוגמא מספר זה על מקומות לינה בשמורה:
לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן
למפה של שמורת ילוסטון לחצו כאן
למידע נוסף על פארק ילוסטון כדאי להיעזר בספרון זום-אין כרך 5
ראו כאן עמודים לדוגמא מתוך ספר זה:
ראו כאן כתבות נוספות על יעדי צפון מערב ארה"ב
לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן
לתיאור הטיול החורפי האחרון שלי בשמורת ילוסטון לחצו כאן
גייזר ביהייב באגן הגייזרים העליון
אולד פיית'פול, הגייזר המפורסם בעולם
התרפצות הגרנד גייזר
התפרצות הריברסייד גייזר
מעיין חם בילוסטון. מקור הצבע של המים באצות החיות בו (ראו מידע נוסף על תגליות מדעיות במעיינות ילוסטון כאן)
סרטון של מעיין חם בילוסטון
מבט מלמעלה על אגן הגייזרים העליון, צילם: יובל דגני
הגייזר גרייט פאונטיין שבאגן הגייזרים האמצעי. ואחרי שחיכינו וחיכינו הוא התפרץ. שעה של התפרצות לגבוה של עד 60 מ'. שיכרון חושים של עוצמת הטבע. צילם: עומר דגני
בוץ מבעבע ועשן במד וולקנו (Mud Volcano) בשמורת ילוסטון
מהמראות של אחד מימי הטיול החורפי האחרון שלי בשמורה – שלג, קרח והרבה אדים
אנטילופה אמריקנית צעירה בפארק ילוסטון
אייל קנדי באמצע קרב חיזור אחרי הנקבות, באמצע נקודת היישוב ממות' – ממש בין הבתים
יפיוף אמיתי
וככה הוא, או אחד החברים שלו, נראים בסרט
דוב גריזלי בגבול שבין שמורת ילוסטון לשכנתה מדרום גרנד טיטון, צילם: יובל דגני
ביזונים בעמק למאר, 'הסרנגטי של ילוסטון'
קויוט בעמק למאר
שלג בגרנד קניון של הילוסטון
והנה זה בסרטון
ביזונים בעמק הלמאר המושלג
להקה של זאבים בין שני צדי הכביש ואנחנו בטווח, בעמק הלמאר בצפון מזרח ילוסטון, צילם: יובל דגני
