גובהו של הר וושינגטון (Mount Washington), אשר בהרים הלבנים של מדינת ניו המפשייר, אמנם 'רק' 1,917 מ' מעל פני הים, אולם, בפסגת ההר שוררת הרגשה כאילו היה זה גג העולם. ייתכן שהסיבות לכך הן תלילותו של הכביש המעפיל מעלה, הרוחות החזקות הפוקדות בתכיפות את הפסגה בעוצמה של מאה קמ"ש ויותר ופני השטח הקרחים מצמחייה עקב תנאי האקלים הקשים. לעתים עוטפת את הפסגה ערפיליות, החוסמת בבת אחת את הנוף, והתחושה של נסיעה בלב ענן מוסיפה נדבך נוסף לאשליית הגובה הרב.
הכביש המעפיל להר נפתח לקהל בשנת 1861 כדי למשוך לאזור מטיילים אמידים, ולא בכדי זכה לשם 'הכביש לשמים'. סלילתו הייתה כרוכה בקשיים רבים – כלכליים, טכניים וקשיים הנובעים ממגבלות הקשורות לפני השטח ולמזג האוויר הקיצוני. לאחר פתיחתו שימש הכביש בעיקר לתנועת כרכרות וסוסים, שהעפילו מעלה במסע שארך כמה שעות לכל כיוון. אולם עד מהרה החליפו כלי הרכב הראשונים את הכרכרות, והכביש המעפיל להר הפך לאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר במדינת ניו המפשייר ובאזור ניו אינגלנד כולו.
כיום אורכת העלייה ברכב לפסגת ההר כ-45 דקות לערך (ללא עצירות). במהלך הנסיעה בכביש הפתלתל והתלול משתנה הנוף במהירות, ויערות עצי האדר מפנים מקום לצמחייה נמוכה יותר ודלילה יותר. קו העצים נמצא בגובה של 1,300 מ' לערך, וממנו והלאה הצמחייה היא אלפינית טיפוסית וזהה לזו האופיינית לאזורים גיאוגרפיים הרחוקים כ-1,500 ק"מ צפונה, בגרינלנד או באלסקה.
לאורך הדרך המעפילה אל פסגת הר וושינגטון כמה נקודות תצפית המשקיפות על מרחבי ניו אינגלנד. הסופר מארק טווין אמר – "אם אינך אוהב את מזג האוויר בניו אינגלנד, פשוט חכה שנייה", ונראה שאין מקום מתאים יותר לצטט את דבריו, שכן גם ביום מעונן יכולה כל נקודת תצפית להתבהר לפתע, ונוף נהדר עשוי להתגלות מכל עבר.
שרשראות ברזל מחזקות לאדמה את המבנים שבראש ההר
בקצה הכביש שוכן מגרש חניה גדול, ומדרגות עץ מעפילות מן המגרש אל פסגת ההר (בפסגה יש שירותים וחנות מזכרות). הטמפרטורה בפסגה קרה במיוחד ונעה סביב אפס מעלות צלזיוס, גם בקיץ, והרוחות הן על פי רוב אימתניות. לא בכדי מחוזקים המבנים שבפסגה לאדמה באמצעות שרשראות ברזל עבות במיוחד.
הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם על פסגת הר וושינגטון היא 45 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, מדידה משנת 1934. בשנה זו פקדו את פסגת ההר גם הרוחות החזקות ביותר שנמדדו אי פעם על פני כדור הארץ, רוחות בעוצמה של 372 קמ"ש. אך גם בימים כשגרתם, אחת לשלושה ימים בממוצע, מגיעות הרוחות בהר לעוצמה המשתווה להוריקן. מה הפלא אפוא שבפסגת ההר שוכנת תחנה לחקר האקלים המתהדרת בכינוי 'הבית של מזג האוויר הגרוע בעולם'?
למידע נוסף על הדרך המעפילה להר וכן על עלייה להר ברכבת לחצו כאן.
למידע מפורט על מלונות בעיירה נורת' קונווי הסמוכה להר לחצו כאן.
למידע נוסף על אתרים בצפון מזרח ארה"ב לחצו כאן.
למידע מפורט נוסף על ההרים הלבנים, פנו למסלול הכחול בספר ארה"ב צפון מזרח מסלולים:
