בחודשי הסתיו מפציעה שלכת נהדרת ביערות ארה"ב וקנדה. צבעי העלים מאדימים (למשל עצי מייפל), הופכים כתומים (למשל עצי צפצפה) או מצהיבים (למשל עצי ליבנה). הסתיו הוא קצר בדרך כלל ומעט מאוד זמן אחרי שהצבעים מגיעים לשיא, העלים נושרים והסתיו מפנה את מקומו לחורף. היערות הנשירים נותרים עירומים מעלים, השלג מתחיל להיערם, וכך עד בוא האביב אז נצבעים שוב היערות בצבע ירוק רענן.
הסיבה לשינוי צבעי העלים היא שינויי טמפרטורה ואורך יום. פיגמנט בשם כלורופיל הוא זה שנותן לעלים את צבעם הירוק. הכלורופיל גם משמש לקליטת אנרגיית שמש וקיבוע פחמן דו חמצני ולהפיכתם למקור מזון עבור הצמח, בהליך ששמו פוטוסינתזה. בסוף הקיץ/תחילת הסתיו, כאשר מזג האוויר מתקרר והימים מתקצרים (והליך הפוטוסינתזה הופך ליעיל פחות בשל שינויי מזג האוויר), הכלורופיל בעלי הצמח מסיים את תפקידו ומתפרק. העלה מאבד את צבעו הירוק וצבעם של פיגמנטים אחרים (אדומים, כתומים וצהובים), שתמיד היו קיימים בעלים אך הכלורופיל האפיל עליהם, הופכים לפתע לגלויים לעין (אם כי יש גם צבעים – אדומים וכתומים שמקורם שונה ונובע מפירוק סוכרים בעלה בעת ירידת הטמפרטורה בסתיו, בשל הליכים מורכבים יותר). מבחינת אבולוציונית אין הסבר חד משמעתי לסיבה שבגינה התפתחה התופעה המרשימה הזו. האם הצבעים הבוהקים הם דרך לאותת לחרקים ולפרזיטים לקראת החורף שבעלי הצמח יש הגנה כימית כנגד מזיקים? האם נשירת העלים נובעת מהצורך להוריד עומס מהצמח לקראת החורף הקרב (גם עומס פיזי וגם עומס של תחזוקה ומזון)? כל ההנחות הללו הן בעיקר השערות שאין להן כאמור תשובה חד משמעית.
למרות שאפשר לצפות במופע השלכת כמעט בכל מקום בארה"ב ובקנדה בו יש יערות של עצים נשירים (אפילו באזורים המדבריים יש פה ושם יערות שנצבעים בסתיו בגוונים נהדרים) – האזורים שבהם התופעה היא המועצמת ביותר (הרבה הודות לעצי המייפל הרבים – שמופע השלכת שלהם הוא המרשים ביותר) הם צפון מזרח ארה"ב ומזרח קנדה (אם כי יש גם כמה אזורים בדרום מזרח ארה"ב – למשל הרי הסמוקי, שבהם השלכת מרשימה מאוד). באזורים אלה השלכת זכתה לכינוי – 'קיץ אינדיאני' (כינוי שאגב נולד בטעות וכלל לא קשור לשלכת אלא לטמפרטורות חמות לעונה באופן יוצא דופן בחודשי הסתיו שאפשרו לאינדיאנים לצאת למסעות ציד מאוחר בעונה). עצמת השלכת מושפעת ממספר גורמים – קיץ גשום למשל יוביל לשלכת מרשימה יותר בסתיו, גם לקצב שינוי הטמפרטורה ולעצמת הרוחות יש השפעה רבה על עצמת התופעה, שמידת היופי שלה אינה זהה אם משווים בין השנים השונות.
מכיוון הטריגר להתחלת התופעה הוא פחות שעות אור פלוס טמפרטורות נמוכות, לשלכת יש כיוון תנועה. אמנם אי אפשר לצפות מראש טמפרטורות, אבל כן אפשר לצפות מראש כמה שעות אור יש ביממה, וכן על פי סטטיסטיקה משנים קודמות אפשר גם לחזור את מידת ההתקררות. על פי הנתונים הללו הוכנו מודלים שמראים שכיוון התקדמות השלכת בצפון מזרח ארה"ב ובמזרח קנדה היא ממערב למזרח ומצפון לדרום.
ראו מפה של כיוון התקדמות השלכת בצפון מזרח ארה"ב ובמזרח קנדה – מצפון לדרום וממערב למזרח:
אבל זה עוד לא הכל. לגובה הטופוגרפי במקום מסוים אמנם אין השפעה על אורך היום, אבל כן יש לגובה הטופוגרפי השפעה על הטמפרטורה. וכך יתכן מצב שבאותו מקום ממש על הרכס עלי העצים יאדימו בעוד בעמק הסמוך העלים עדיין יהיו ירוקים. לפיכך המודלים שיחזו עבורכם היכן תוכלו לתפוס את השלכת בשיאה, הם לא במאה אחוז מדויקים (ולא רק בגלל שאי אפשר לחזות את הטמפרטורה שנה קדימה) שכן הם אינם מתייחסים לגובה טופוגרפי בזום אין, ובהיבט הזה יתכן משחק של שבוע-שבועיים לכאן או לכאן בקצב ההתקדמות של השלכת (המודלים כן מתייחסים לגובה טופוגרפי באזורים נרחבים שהם גבוהים – למשל לאורך רכסי הרים וכן במדינות גבוהות. כפי שאפשר למשל לראות בתחזית המתייחסת להרי הקסקייד או למדינת קולורדו במפה בהמשך הכתבה).
נוסף לתזמון מבחינת מועד, כדאי כמובן גם לבחור את המקומות המרשימים ביותר לחזות בהם בתופעה זו – המקומות שיש בהם את היערות הנשירים העבותים ביותר ושיש בהם את הריכוז הגדול ביותר של עצי מייפל, שהם אלה שמספקים את מופע השלכת האדום – המרשים ביותר. ההרים הירוקים של מדינת ורמונט למשל שבצפון מזרח ארה"ב עונים כל כל ההגדרות – והם ללא ספק מהמקומות המרשימים בעולם לצפות בהם בשלכת. גם ההרים הלבנים של מדינת ניו המפשייר והרי האדירונדק של מדינת ניו יורק ללא ספק מספקים את הסחורה. גם לאורך קו החוף – במזרח מדינת מיין (למשל בשמורת הטבע הלאומית אקדיה), בצפון נובה סקוטיה (האי קייפ ברטון, קנדה) ובצפון קוויבק (חצי האי ג'אספה, קנדה) יש שלכת נהדרת – אך באזורים אלה, הקרובים יותר לרוחות האוקיינוס היערות הנשירים בדרך כלל מעט פחות עבותים. את השלכת אפשר כאמור לראות במלוא הדרה גם בדרום מזרח ארה"ב – לכל אורך רכס הרי האפלאצ'ים (החוצים את צפון מזרח יבשת אמריקה לאורכה) ובעיקר בשמורת הטבע הלאומית הרי הסמוקי היפה.
ראו מיקום האתרים המתוארים לעיל (בצהוב – רכס הרי האפלאצ'ים, באדום – חצי האי ג'אספה, בכחול – האי קייפ ברטון, בשחור – שמורת אקדיה ומזרח מדינת מיין, בוורוד – ההרים הלבנים, בירוק – ההרים הירוקים, בסגול – הרי האדירונדק, בתכלת – הרי הסמוקי):
כלל האצבע הוא ששיא השלכת בצפון מזרח ארה"ב ובמזרח קנדה הוא בשבוע הראשון של חודש אוקטובר. אם כי השלכת לעתים מקדימה, ובשנים האחרונות היא בעיקר מאחרת. כאמור באותו חבל ארץ תיתכן שונות גדולה בהיקף התופעה בשל גובה טופוגרפי וגורמים נוספים.
אחד האתגרים הגדולים ביותר בתכנון טיול בסתיו הוא למקסם את התאמתו לשיא התחזיות של השלכת. יש מספר אתרים שמסייעים בהתאמה זו. האתר הטוב ביותר בעיני למטיילים לצפון מזרח ארה"ב הוא האתר הזה (המתמקד במדינות בחבל ארץ המכונה ניו אינגלנד בלבד), ואפשר לראות בו את התקדמות שינוי צבעי העלים לאורך ציר הזמן (שימו לב – האתר עבר שינוי בשנת 2024 ובעקבותיו מועדי השלכת שמוצגים בו אינם מדוייקים. עד שלא יתוקן – עדיף להסתמך על המפות להלן ועל אתרים אחרים המפורטים בהמשך).
במפה להלן אפשר למשל לראות את מצב השלכת ב-1.10. אם ניקח שלושה יעדים מייצגים – ההרים הירוקים (מסומנים בירוק), ההרים הלבנים (מסומנים בוורוד) ושמורת אקדיה של מדינת מיין (מסומנת בשחור) – נוכל לראות שב-1.10 השלכת בשיאה בהרים הירוקים, עדיין לא בשיא (אך קרובה אליו) בהרים הלבנים ורחוקה מהשיא בשמורת אקדיה (אגב, המפה אמנם לא כוללת את הרי האדירונדק של ניו יורק, שממזרח למדינת ורמונט – אבל אפשר להניח שאילו היא הייתה כוללת הרים אלה אז אפשר היה לראות בה שב-1.10 השלכת באדירונדקס היא בוודאי בשיאה ואולי אף מעט אחרי השיא).
לפיכך, אם בכוונתנו לצאת ב-1.10 לטיול כזה (שהוא המסלול המקיף ביותר לצפייה בשלכת בצפון מזרח ארה"ב) ואנחנו מתלבטים לגבי כיוון המסלול – עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון, אז ללא ספק שכדי להתאים את הטיול לשיא השלכת כדאי לבחור בכיוון שהוא עם כיוון השעון (בשחור – שמורת אקדיה ומזרח מדינת מיין, בוורוד – ההרים הלבנים, בירוק – ההרים הירוקים, בסגול – הרי האדירונדק):
לעומת זאת אם נרצה לצאת לאותו טיול בדיוק בתאריך 10.10 אזי את השלכת בהרי האדירונדק (שכאמור לא מוצגים במפה להלן) ובהרים הירוקים (מסומנים בעיגול ירוק) כבר פספסנו והמטרה במקרה זה תהיה להגיע כמה שיותר מהר לשמורת אקדיה ולחופי מדינת מיין (מסומנים בעיגול שחור. באזור זה 10.10 הוא ממש השיא) וכן להגיע כמה שיותר מהר להרים הלבנים (מסומנים בעיגול ורוד). במקרה זה כדאי לשקול לעשות מסלול נגד כיוון השעון, כפי שמוצג כאן.
ניתן לקחת את הדוגמא לעיל ובדרך זו לנסות להתאים כל מסלול שתבחרו בו בצפון מזרח ארה"ב לשיא מופע השלכת. אפשר למצוא רעיונות למסלולים כאן, ואפשר בהמשך למלא את המסלולים בתוכן באמצעות הספר הזה. כדאי לקחת בחשבון שיש גם חסרונות בטיול בחבל ארץ זה בשיא עונת השלכת שכן בעונה זו רוב האטרקציות (פעילויות מים, מגלשות אלפיניות, רכבלים ועוד) סגורות או פתוחות רק בסופי שבוע. כמו כן יש לקחת בחשבון שבשיא השלכת יתכן קושי למצוא לינה (בעיקר בסופש הארוך של הקולומבוס דיי – יום השני השני של חודש אוקטובר) ויש להזמין בהקדם (אפשר למצוא כאן הצעות).
ולגבי אזורים אחרים בארה"ב שבהם רוצים להתאים את הטיול לשיט מופע השלכת – אתר מצוין המציג את מצב השלכת בכל ארה"ב הוא האתר הזה. כך למשל נראה מצב השלכת בארה"ב על פי התחזית ב-10.10. ניתן לראות שבתקופה הזו השלכת בשיאה או אחרי השיא בצפון מזרח ארה"ב (עיגול שחור) וכן באזורים הצפוניים של המערב התיכון של ארה"ב (מינסוטה, צפון דקוטה, מונטנה, איידהו). אפשר לראות במפה גם את הגורם הטופוגרפי בתחזית שכן במדינת ווושינגטון מזג האוויר הוא ממוזג יחסית (גורם ממתן את האוקיינוס), אך בהרי הקסקייד הגבוהים החוצים את המדינה לאורכה (עיגול תכלת) קר יותר, כך גם במדינת קולורדו (עיגול כחול) שלפי קו הרוחב שלה הייתה אמורה להיות רחוקה מהשיא בתאריך זה, אבל בשל גובהה הרב (המדינה שוכנת על רכס הרי הרוקי), השלכת בתאריך זה בשיאה באזורים רבים במדינה.
אתר נוסף מצויין שבו יש מידע על מצב השלכת בחלוקה למדינות הוא האתר הזה.
ולגבי קנדה – אני לא מכירה מפות טובות שמראות חיזוי להתקדמות השלכת (מכירים? ספרו לי) אבל כן יש לא מעט מפות שמרכזות תצפיות בשעת אמת, למשל: קוויבק, אונטריו.
ולסיום, כמה תמונות יפות של שלכת שצולמו ברחבי ארה"ב וקנדה.
עלי עצי מייפל אדומים, בשיא השלכת, בהרי האדירונדק של מדינת ניו יורק
עלים של עצי מייפל שנשרו על הרצפה ביערותיה של מדינת מיין
יער קרוב לשיא השלכת (אבל עדיין מעט לפני השיא), בהרים הירוקים של צפון מדינת ורמונט (צפון מזרח ארה"ב)
שלכת של עצי צפצפה בהרי הרוקי הקנדיים (מערב קנדה)
עץ מייפל שהשיר את רוב עליו ובקרוב יהיה עירום לקראת החורף, צולם בצפון מדינת מיין
עלים צהובים של עץ לבנה שצולם בהרי האדירונדק של מדינת ניו יורק
יער בצפון מדינת ורמונט שמשלב עצים נשירים בשיא השלכת, עצים שטרם הגיעו לשיא ועצי ארז ירוקי עד שעליהם לא נושרים
דרך ציורית בשלכת בדרום ההרים הירוקים של מדינת ורמונט
יערות אדומים מלמעלה, צולם מפסגת הר וויטפייס שבצפון הרי האדירונדק של מדינת ניו יורק
עצי צפצפה בשלכת ברחבי מדינת מונטנה, צפון מערב ארה"ב
