בשעה 08:30 בבוקר ה-18 במאי 1980 , הרעידה התפרצות עצומה את מדינת וושינגטון. הר הגעש סיינט הלנס (Mt St Helens) שילח לאוויר מטחי עפר שהגיעו לגובה של יותר מ-30 ק"מ. כשני מיליארד מטרים מעוקבים של סלעים, שהם כארבעה מיליארד טון עפו מפסגתו. טמפרטורות של כמה מאות מעלות נמדדו במרחק 25 ק"מ מההר, 57 איש נהרגו, 220 בתים נהרסו, 5,000 איילים, 300 דובים ומיליוני עופות נקברו חיים. הדף ההתפוצצות, שעצמתו הייתה פי 500 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, שיטח מיליוני עצים, ומדינת וושינגטון כולה כוסתה מעטה אפור של אפר וולקני. היום, שנים רבות אחרי, נשאר ההרס כאנדרטה לכוחו ולעצמתו של הטבע.
פסגת הר הגעש סיינט הלנס והלוע שבמרכזו. הר זה הוא אחד מני הרי געש רבים השוכנים על רכס הרי הקסקייד
ההתפרצות לא הפתיעה את תושבי האזור, שכן לפני התפרצותו שידר הר הגעש אלפי 'אותות מצוקה', בעיקר רעידות אדמה בדרגות הגבוהות מחמש בסולם ריכטר. רוב תושבי האזור פונו, אך חלקם מיאנו להאמין שהתפרצות גדולה עתידה לבוא, והעדיפו להסתכן בכך שייקברו תחת בתיהם, ולא להיכנע לאיתני הטבע. אחד מהם, הארי טרומן, ישיש בן 83, נקבר עם 16 חתוליו. בין הקרבנות היו גם צלמים, גיאולוגים ומשוגעים לדבר שהמחזה השכיח מהם את הסכנה.
למרות הידיעה שההר עלול להתפרץ ולמרות הניסיונות להרחיק סקרנים מההר, היו הנזקים כבדים. עיקר הנזקים לנפש ולרכוש נגרמו כתוצאה ממפולות שלג ובוץ מלוות באבנים לוהטות, שהידרדרו במהירות למרחקים עצומים וכילו את כל העומד בדרכן. עד השעה 15:00 עלו מימיו של נהר הקולומביה, המרוחק כ-30 ק"מ מההר, בכשמונה מטרים, סוחפים עמם גזעי עצים, מבנים, גשרים וכלי שיט. גשריו העצומים של הכביש המהיר I-5, התמלאו עפר ובוץ, והחיים בוושינגטון ובאורגון הושבתו כליל. מילארדי הטונות של האפר הוולקני שנזרקו השמימה, התפשטו לכיוון מזרח במהירות של 1,000 קמ"ש, והגיעו למרחק של 1,500 ק"מ. עלטה כיסתה ערים הרחוקות מאות ק"מ מן ההר, ופנסי הרחוב המוארים אוטומטית עם בואה של החשכה, נדלקו באישון יום. ביום שלמחרת שקט ההר, ואיסוף השברים החל.
רכב מפוייח שנקלע להתפרצות שאירעה לפני 40 שנה
היום, בדרך המובילה אל הר סיינט הלנס, עדות החורבן ברורה ומוחשית, שכן כל העצים המקיפים את ההר מתו במהלך ההתפרצות. אגם ספיריט הסמוך ללוע מכוסה באלפי גזעים שנסחפו אליו עם המים, ההר עצמו ממשיך לעלות עשן, ומדי פעם אף מפחיד את המדענים ואת פקחי השמורה הדואגים לפנות את סביבות ההר ממטיילים.
האזור המקיף את הר סיינט הלנס הוא היום מונומנט וולקני לאומי (Mt St Helens National Volcanic Monument). לשמורה זו המקיפה את ההר יש שלוש כניסות – הכניסות המערבית והמזרחית מתקרבות ללוע ההר ואילו הכניסה הדרומית מובילה לאזורים שנפגעו פחות במהלך ההתפרצות. מבין שתי הכניסות המובילות ללוע, המערבית קרובה יותר לסיאטל ועל כן מתוירת יותר (יש במקום גם מרכז מבקרים, Johnston Ridge Observatory), ואילו ההגעה להר מהכניסה המזרחית כוללת נסיעה ארוכה בכביש צר ומופתל (כביש 99). התצפיות שוות ביופיין אך זו שבצד המזרחי פחות מתויירת (מסלולי הליכה מומלצים בצד זה של ההר הם: Harmony Trail שאורכו הכולל 3.5 ק"מ ו-Norway Pass שאורכו הכולל שבעה ק"מ). באזור הדרומי של ההר יש מערת לאבה (Ape Cave) שהיא מהארוכות בארה"ב. יש במקום שני מסלולים: המנהרה התחתונה (Lower Cave, הליכה קלה יחסית שאורכה 1.25 ק"מ לכל כיוון) והמערה העליונה (Upper Cave, הליכה קשה יותר, 2.2 ק"מ הליכה במערה, ולאחר היציאה מן המנהרה יש ללכת מרחק דומה חזרה לרכב).
ראו מיקום התצפיות על ההר, המסומנות בעיגול צהוב (כדאי להגיע למזרחית אפשר להזין בתוכנת הניווט: Windy Ridge Viewpoint, כדי להגיע למערבית אפשר להזין בתוכנת הניווט: Johnston Ridge Observatory)
ראו כאן כתבות נוספות על יעדים בצפון מערב ארה"ב
למידע נוסף על הר הגעש סיינט הלנס וכן להצעה למסלול טיול במדינת וושינגטון הכולל ביקור בהר זה, פנו למסלול הירוק בספר ארה"ב מערב מסלולים:
