שימו לב – בשנים האחרונות אי אפשר לנסוע בכבישי השמורה ללא הזמנת מקום מראש, ומבעוד מועד, ניתן למצוא מידע עדכני באתר השמורה
הכתר של היבשת (The Crown of the Continent) הוא הכינוי שלו זכה פארק גליישר (Glacier National Park), ואכן, זוהי ארצם של פסגות מבותרות הנוגעות בעננים, של קרחונים המשתפלים ממורדות ההרים, של אגמי טורקיז המנקדים עמקים מוריקים ושל יערות עבותים המשתרעים עד קצה האופק.
שמורת הטבע הלאומית גליישר, השוכנת על פסגות רכס הרי הרוקי, ממוקמת בצפון מערב מדינת מונטנה וגובלת בפרובינציות אלברטה וקולומביה הבריטית, קנדה, מצפון. נוף ההרים בשמורה עוצב על ידי זרימת קרחונים במהלך עידן הקרח האחרון לפני למעלה מ-10,000 שנה. המקום הוכרז כשמורת טבע לאומית בשנת 1910. בשנת 1932 אוחדה שמורת הטבע הלאומית גליישר עם שמורת הטבע הלאומית אגמי ווטרטון (Waterton Lakes National Park) הגובלת בגליישר מצפון (בשטח קנדה).
שנה מאוחר יותר ובתום שנים רבות של פרוייקט הנדסי מורכב, נחנך הכביש ‘המוביל לשמש' (Going to the Sun) החוצה את רכס הרי הרוקי. כביש זה הוא הכביש היחיד החוצה את השמורה, והוא מאפשר למבקרים בה להגיע אל לב ארץ בראשית, המוקפת פסגות אלפיניות. הכביש, שהנופים הנצפים ממנו הם הדובדבן שבקצפת של שמורה זו, מעפיל מעל לקו העצים, וחוצה את קו פרשת המים של צפון אמריקה. נסיעה בכביש זה היא חובה לכל המבקרים בשמורה, כמו גם הליכה בחלק מהמגוון יוצא הדופן של מסלולי ההליכה שיש לשמורת הטבע היפהפייה הזו להציע.
להמלצה על מלונות במזרח שמורת גליישר לחצו כאן
ראו מיקום פארק גליישר מסומן בריבוע שחור:
מתי לנסוע – פארק גליישר?
בשמורת הטבע הלאומית גליישר מומלץ לטייל בחודשי הקיץ ותחילת הסתיו בלבד (מתחילת יוני עד אמצע ספטמבר. אך שימו לב, בתחילת יוני כביש המוביל לשמש עדיין סגור לתנועת רכבים). בשאר עונות השנה מכוסה השמורה שלג ורוב כבישיה והשירותים הניתנים בה (מרכזי מבקרים, חניוני לילה ומלונות בשטח השמורה) סגורים. הכביש החוצה את השמורה, כביש ‘המוביל לשמש', שהוא הסיבה העיקרית להגיע לכאן, פתוח לכל אורכו בדרך כלל רק מסוף יוני או תחילת יולי עד תחילת אוקטובר (לעתים הכביש נסגר מאוחר יותר בהתאם למזג האוויר ולכמות השלגים).
לכמה זמן ואיפה לטייל? וכן מיקום אזורי הפארק השונים
שמורת גליישר היא שמורה גדולה, ואזורי הטיול בה מרוחקים זה מזה. אפשר להקדיש לשמורה מיום טיול אחד ועד ימים רבים, שיתמקדו ברובם בטיולים רגליים בשטחה (יש לציין כי גם חניוני הלילה של השמורה יפים במיוחד, וזו כשלעצמה סיבה להאריך את השהות בה).
לתייר הממוצע שזמנו קצר כדאי להקדיש לשמורה יום מלא אחד לפחות (שני לילות), שיכלול נסיעה (הלוך חזור או רק לכיוון אחד בהתאם למסלול הטיול) בכביש המרהיב החוצה את השמורה – המוביל לשמש (Going to the Sun) וביקור בנקודות שונות לאורכו. אם זמנכם קצר ונקודת ההתחלה והסיום שלכם היא אזור נקודת היישוב סיינט מרי שממזרח לשמורה, תוכלו להסתפק בנסיעה עד מעבר ההרים לוגן בלבד. באזור מעבר ההרים, שהוא האזור הגבוה של השמורה, כדאי מאוד לצאת למסלול הליכה (למשל: המסלול הנהדר Hidden Lake Overlook).
אם תוכלו להקציב לשמורה יומיים, תוכלו להקדיש את היום הנוסף לביקור באזור מני גליישר (Many Glacier) שבצפון מזרח השמורה, שם כדאי לצאת לאחד ממסלולי ההליכה הנהדרים שבאזור, המובילים אל אזורי נוף אלפיני.
אם תוכלו להקציב שלושה ימים לטיול בשמורה, תוכלו להקדיש את היום הנוסף לאזור המערבי של השמורה, לשיט באגם מקדונלד (Lake McDonald) ולטיולים ברגל ביערות העבותים (מסלול Avalanche Lake הוא נהדר ומומלץ במיוחד), או שתוכלו להקדישו לאזור טו מדיסין (Two Medicine) שבדרום מזרח השמורה שאף הוא יפהפה).
שמורת גליישר משופעת במסלולי הליכה (שלאורכם יש גם סיכוי גבוה לצפות בבעלי חיים), ומי שאוהב לטייל ברגל יכול להקדיש לה ימים נוספים. יש לזכור שבימי הקיץ השמש בשמורה צפונית זו שוקעת בשעה מאוחרת (שקיעה רק בסביבות 21:30, חושך בסביבות 22:30) לפיכך ניתן למצות את הימים בצורה אופטימלית.
ראו מפה בה מסומנים אזורי השמורה השונים והמסלולים המוזכרים לעיל (מני גליישר – באדום, הכביש המוביל לשמש – בצהוב, טו מדיסין – בוורוד, אגם מקדולנד – בשחור, מסלול הידן לייק – בכחול, מסלול אבלנאש לייק – בירוק):
כניסות – ארבע נקודות כניסה, פארק גליישר:
לשמורת הטבע הלאומית גליישר יש ארבע כניסות עיקריות: במערב כניסה ליד אפגר וילג' (Apgar Village), המובילה לחלק המערבי של כביש ‘המוביל לשמש’, החוצה את השמורה לרוחבה; במזרח כניסה ליד נקודת היישוב סיינט מרי (Saint Mary) המובילה לחלק המזרחי של כביש ‘המוביל לשמש’; בצפון מערב כניסה באזור מני גליישר (Many Glacier) המובילה בדרך מרהיבה לעמק מוקף קרחונים; בדרום מערב כניסה באזור טו מדיסין (Two Medicine) המובילה בדרך מרהיבה לאגם יפהפה.
נקודת היישוב סיינט מרי, הסמוכה לכניסה המזרחית של השמורה היא המרכז הלוגיסטי של רוב המבקרים בשמורה (מלונות, מסעדות, תחנות דלק וכדומה). ערים גדולות הקרובות לשמורה הן מיזולה וגרייט פולס שבמרכז מדינת מונטנה. בשתי הערים יש שדה תעופה.
ראו מפה של השמורה (הכניסות מסומנות בצהוב):
ראו מפת מיקום השמורה (בצהוב) ביחס לערים גדולות ובגודל בינוני בצפון מערב ארה"ב ובקנדה (באדום) שאליהן ניתן לטוס כדי לבקר בשמורה:
כבישים ואטובוסים – פארק גליישר:
כביש ’המוביל לשמש’ הוא הכביש החוצה את השמורה ממזרח למערב. הנסיעה לכל אורכו (כ-50 מייל) ללא עצירות אורכת קרוב לשעתיים. בדרך כלל הכביש פתוח לכל אורכו מסוף יוני או תחילת יולי (תאריכים משתנים בהתאם לכמות השלגים) עד תחילת אוקטובר (בהתאם למזג האוויר ולכמות השלגים).הכביש אינו עביר לכלי רכב שאורכם יותר מ-21 פיט פיט (המטיילים בקרוואן יכולים להשתמש בשירות האוטובוסים של השמורה, כאשר הוא פעיל). שאר כבישי השמורה פתוחים אף הם בחודשי הקיץ בלבד ונסגרים בהתאם לשינויי מזג האוויר במהלך חודשי הסתיו.
בחודשי הקיץ פועלת בשמורה מערכת הסעות ללא תשלום לאורך כביש ‘המוביל לשמש’, החוצה את השמורה. לאוטובוסים אלה 15 תחנות לאורך הכביש. מערכת ההסעות פועלת מחודש יולי ועד תחילת ספטמבר בהתאם למזג האוויר. אוטובוסים עוזבים את מרכז המבקרים אפגר לכיוון מעבר ההרים לוגן כל 30-15 דקות, והנסיעה בהם אורכת כשעה וחצי. אוטובוסים עוזבים את מרכז המבקרים סיינט מרי לכיוון מעבר ההרים לוגן כל 60-40 דקות, והנסיעה בהם אורכת בין שעה לשעה וחצי. כדי לנסוע מהצד המזרחי למערבי ולהפך צריך להחליף אוטובוס במעבר ההרים.
לינה – מלונות וחניוני לילה:
בשטח שמורת גליישר מלונות יש רבים אך יתכן קושי משמעותי למצוא בהם מקום פנוי בחודשי הקיץ. ניתן גם ללון בעיירות הקטנות מחוץ לשמורה כאשר העיירה הקרובה ביותר לשמורה (לצדה המזרחי) היא סיינט מרי (ראו המלצות ללינה בעיירה זו ובמזרח גליישר כאן), עיירות הסמוכות למערב השמורה ולדרומה הן Whitefish ו- Hungry Horse. רוב המלונות שבמוך השמורה (וגם חלק מאלה שבעיירות הסובבות אותה) פתוחים בחודשי הקיץ בלבד. בנוסף יש בשטחה של שמורת גליישר חניוני לילה ציבוריים רבים, רובם פתוחים בחודשי הקיץ בלבד. בחודשים יולי ואוגוסט (ובעיקר בסופי שבוע בחודש יולי) מתמלאים חלק מהחניונים שאי אפשר להזמין בהם מקום מראש עד שעות הצהריים המוקדמות וכדי לתפוס בהם מקום פנוי כדאי להגיע לחניון בסביבות שעת הצ'ק אאוט, שהיא 12:00. יש גם חניוני לילה פרטיים בקרבת הכניסה המזרחית לשמורה, באזור העיירה סיינט מרי.
מידע על מלונות וכן על חניוני לילה בשמורה פלוס דירוגם על פי רמות יופי תוכלו למצוא בספרון זום אין כרך 5. ראו עמודים לדוגמא מספר זה על מקומות לינה בשמורה:
אטרקציות ופעילויות בשמורת גליישה ובסביבתה:
– שיט בקיאק באגם מקדונלד היפהפה שבמערב שמורת גליישר.
– טיול סוסים בצד המערבי של שמורת גליישר.
– רפטינג נהדר בנהר פלטהד (Flathead River) שממערב לרכס ההרים.
– טיולי אופניים בסביבות העיירה וויטפיש (שממערב לשמורת גליישר). מסלולים רבים יוצאים מהעיירה עצמה. בנקודת ההשכרה אפשר לקבל מפות של מסלולים והמלצות.
– שיט באגמים שממערב לשמורה. מומלץ במיוחד לשוט באגם אקו (Echo Lake) שהוא מעט יותר חם משאר אגמי האזור.
– מגלשות אלפיניות סמוך לעיירה וויטפיש.
– פארק חבלים סמוך לעיירה וויטפיש.
– רחצה ושיט בחוף של אגם וויטפיש (Whitefish City Beach) הסמוך לעיירה וויטפיש.
– עלייה ברכבל לפסגות המקיפות את העיירה וויטפיש, וירידה ברגל במסלול היפהפה דני און (Danny On Memorial Hiking Trail).
– מבוך, מיני גולף ועוד בעיירה קוראם (Coram) שמדרום מערב לשמורה.
תודה לדוב הס על המידע בנוגע לאטרקציות באזור וויטפיש.
לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן
למפה של פארק גליישר לחצו כאן
למידע נוסף על פארק גליישר בספרון של סדרת זום אין כרך 5 לחצו כאן
למהדורה דיגיטלית של הפרק על שמורת גליישר מתוך הספרון לעיל לחצו כאן
ראו כאן עמודים לדוגמא מתוך ספר זה:
ראו כאן כתבות נוספות על יעדים בצפון מערב ארה"ב
לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן
לתיאור הטיול החורפי האחרון שלי בשמורת גליישר (ימים 13-15) לחצו כאן
בדרך למני גליישר
בדרך לטו מדיסין
אור אחרון באגם בומן
אייל קורא בשמורת גליישר. שמורה זו היא מושלמת לצפייה בבעלי חיים (כולל דובים), צילם: יובל דגני
הולכים בשלג לאבלאנש לייק שבמערב שמורת גליישר
אבלאנש לייק
עזי הרים ליד האגם
קלוזאפ על עז הרים, צילם: יובל דגני
פוגשים שוב את עזי ההרים במסלול, משתדלים לפנות להם את הדרך
וככה זה נראה בסרט
דוב שחור בשמורת גליישר. צילם: יובל דגני
