פרובינציות מזרח קנדה

אונטריו

אונטריו היא השנייה בגודלה מבין פרובינציות מזרח קנדה. בפרובינציה זו מתגוררים כ-40% מתושבי קנדה, רובם מתרכזים בדרום הפרובינציה, ואילו מרחביה הצפוניים, שהאקלים השורר בהם הוא סוב-ארקטי, אינם מיושבים, וכוללים יערות אינסופיים ועשרות אלפי אגמים. בדרומה גובלת אונטריו בחופי 'האגמים הגדולים' ובצפונה במי מפרץ הדסון. בני העמים האינדיאנים, ששטח פרובינציה זו היה בעבר נחלתם, נפגעו קשה עם הגעת האדם הלבן לאדמתם, ולא רק מהמלחמות עם האירופים אלא בעיקר ממחלות 'העולם הישן' (כמו אבעבועות רוח ושפעת) שלא היה להם חיסון טבעי נגדן. מגלי העולם האירופים הראשונים הגיעו לאונטריו בתחילת המאה ה-17, ובעקבותיהם החלו לקום נקודות יישוב לאורך חופי 'האגמים הגדולים' ולאורך נהר הסאן לורן. בחבל ארץ זה קמו שתי מושבות – צרפתית ובריטית, אולם בעקבות נצחונם של האנגלים ב'מלחמת שבע השנים', שהתקיימה בשנים 1763-1754 בין הבריטים והצרפתים, נחתם בשנת 1763 הסכם פריז, ובו נקבע ששטחן של אונטריו וקוויבק של היום יהיה נתון לשלטון הבריטי. חבל הארץ נקרא 'קנדה', וכשגדלה אוכלוסייתו חולק בסוף המאה ה-18 ל'קנדה העליונה', שלימים שונה שמה לאונטריו, ול'קנדה התחתונה' באזור של קוויבק ולברדור של היום. כיום אונטריו היא אחד מעמודי התווך של כלכלת קנדה, בזכות מחצביה ובזכות נתיבי השיט שמחופי 'האגמים הגדולים' אל האוקיינוס האטלנטי ודרך מי האגמים אל מדינות 'חגורת הפלדה' של ארה"ב. אונטריו היא שחקן מרכזי בקנדה כיצרנית מכוניות, מזון, מכשירים חשמליים, כימיקלים, נייר, ברזל ופלדה, וכמו כן מתמחה בייצור חשמל ממקור הידרו אלקטרי בזכות כוח המים של נהרותיה (מפלי הניאגרה).

פרובינציות מזרח קנדהמפלי הניאגרה, האייקון התיירותי המפורסם ביותר של אונטריו

קוויבק

קוויבק היא פרובינציה ענקית, ולמעשה הינה הגדולה מבין פרובינציות מזרח קנדה (והגדולה מבין פרובינציות קנדה בכלל). שטחה פי למעלה מ-60 משטח מדינת ישראל, אך חיים בה כשמונה מיליון תושבים בלבד. רוב מרחביה, מהגבול עם ארה"ב בדרום ועד חופי מפרץ הדסון בצפון, אינם מיושבים ואינם נגישים. זוהי פרובינציה שרובה טבע פראי ונוף בתולי. לאורך קו החוף שלה אפשר למצוא מצוקים אדירים המתרוממים מעל לים ושפע מפרצים ציוריים, ואילו פנים היבשת כולל רכסי הרים ומנוקד באלפי אגמים, המהווים מעל 10% משטחה היבשתי. מרבית תושבי קוויבק מתגוררים לאורך נהר הסאן לורן, בקטע שבין הערים קוויבק סיטי ומונטריאול. קוויבק הייתה מושבה צרפתית במשך יותר משתי מאות: מאז הגעתו לאזור של מגלה העולם ז'אק קרטייה בשנת 1535 ועד כיבושה על ידי האנגלים בשנת 1760. לא בכדי זוהי פרובינציה יוצאת דופן בקנדה: מקור אוכלוסייתה ההומוגנית הוא המתיישבים הצרפתים, רובם קתולים (בניגוד לצאצאי המתיישבים האנגלים, שהם פרוטסטנטים), והשפה הרשמית בה היא צרפתית. השאיפות לבדלנות של תושביה הובילו בשנים האחרונות לשני משאלי עם בשאלת עזיבתה את קנדה ליצירת מדינה עצמאית, כשבשניהם הוחלט (ברוב קטן) להישאר כחלק מקנדה המאוחדת. ההשפעה הצרפתית מתבטאת לא רק בשפה אלא גם בנופים העירוניים ובתרבות, ובעת ביקור בקוויבק לפעמים נדמה שמבחינת הנוף האנושי הטיול מתרחש באירופה ולא בצפון אמריקה.

פרובינציות מזרח קנדה קוויבקשטים בקאנו בשמורת המדינה היפה ז'אק קרטייה

ניו ברונסוויק

ניו ברונסוויק גובלת בצפון בחצי האי גאספה ובדרום בפרובינציית נובה סקוטיה ובמדינת מיין. זוהי פרובינציה גדולה בעלת צפיפות אוכלוסין נמוכה, שאף הגדולות שבעריה, מונקטון וסיינט ג'ון המתחרות ביניהן על התואר 'העיר הגדולה בפרובינציה', הן קטנות באופן יחסי (בכל אחת מהן מתגוררים כ-70,000 תושבים סך הכול). מרחביה של ניו ברונסוויק נחצים על ידי הקצה הצפוני של רכס הרי האפלאצ'ים, וקו החוף שלה מבותר ועטור מפרצים. מבחינת מוקדי העניין שבה פרובינציה זו התפרסמה במיוחד בגאות והשפל המשמעותיים שלאורך חופי מפרץ פאנדי, התוחם את גבולה הדרומי (הפרשים בין גאות ושפל שיכולים להגיע עד 51 מ'). האדם הלבן הראשון שהגיע ככל הנראה לאזור שבו שוכנת כיום ניו ברונסוויק היה מגלה העולם הצרפתי ז'אק קרטייה בשנת 1535. עד אותה עת חיו במקום שבטים של ילידים, שהגדול בהם היה שבט המיקמק שחי במזרח הפרובינציה. בתחילת המאה ה-17 הפך חבל ארץ זה לחלק מאקדיה שהייתה מחוז במושבה הצרפתית 'צרפת החדשה', אולם באמצע המאה ה-18, לאחר שהצרפתים הובסו על יד הבריטים במלחמת 'שבע השנים', הפכה זו לחלק מהאימפריה האנגלית, ורבים מתושביה הצרפתים אשר לא הסכימו להישבע אמונים לממלכה הבריטית, הוגלו מבתיהם. בשנת 1867 הייתה ניו ברונסוויק (יחד עם נובה סקוטיה, אונטריו וקוויבק) אחת הפרובינציות הראשונות שיצרו את איחוד המדינות של קנדה.

פרובינציות מזרח קנדה ניו ברונסוויקגאות ושפל מרשימים (עם הפרשים שהם מהגבוהים בעולם) לחופי ניו ברונסוויק

נובה סקוטיה

נובה סקוטיה היא פרובינציה יפהפייה המוקפת ים כמעט מכל עבריה ומנוקדת בכפרי דייגים ציוריים. לא בכדי התיירות היא אחד הענפים העיקריים בכלכלתה. אורכו של קו החוף המפורץ והמבותר של פרובינציה זו (שהיא למעשה בחלקה הדרומי חצי אי המוקף מים ובחלקה הצפוני אי במי האוקיינוס האטלנטי) הוא – מעל 7,000 ק"מ, שהם פי אחד וחצי מרוחבה של כל ארה"ב, בחבל ארץ שכל אורכו כ-600 ק"מ וכל גודלו הוא לא הרבה יותר מפי שניים משטחה של מדינת ישראל. מרבית תושבי נובה סקוטיה מתרכזים בסביבות העיר הליפקס (כרך גדול בכל קנה מידה, ובמיוחד בהתחשב בכך שכל אוכלוסייתה של נובה סקוטיה היא פחות ממיליון תושבים), ואילו רוב שטחה הוא טבע פראי שנקודות יישוב קטנות מפוזרות בו בדלילות. לנובה סקוטיה תפקיד חשוב בהיסטוריה של ההתיישבות בצפון אמריקה, שכן כאן, במקום ששמו פורט רויאל, הוקמה בשנת 1605 ההתיישבות הצרפתית הקבועה הראשונה בקנדה, אשר הניחה את אבן הפינה לייסודה של אקדיה, שהייתה מחוז במושבה הצרפתית 'צרפת החדשה'. בהמשך, מאמצע המאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-18 ניטשו בחבל ארץ זה קרבות רבים בין הבריטים לצרפתים בהשתתפותם של שבטים אינדיאנים שסייעו לשתי המעצמות. מאוחר יותר סבלה הפרובינציה גם מקרבות הבריטים והאמריקנים כחלק ממלחמת העצמאות של ארה"ב. אבל כל אלה נראים רחוקים שנות אור כאשר מטיילים כיום במרחביה של נובה סקוטיה, אשר במקומות מסוימים בה ההרגשה היא כבקצה העולם, מקום שהשלווה שורה עליו, הרחק 'ממרוץ העכברים' של העולם המודרני.

פרובינציות מזרח קנדה נובה סקוטיהכפר דייגים ציורי בנובה סקוטיה

אי הנסיך אדוארד

אי הנסיך אדוארד הוא הפרובינציה הקטנה מבין פרובינציות מזרח קנדה. זוהי הפרובינציה הקטנה ביותר בקנדה הן מבחינת השטח והן מבחינת מספר התושבים (למעט הטריטוריות הקנדיות שבהן מספר תושבים נמוך יותר) היא אי בים ששטחו כרבע משטחה של מדינת ישראל. אי זה שטוח ברובו, ולאורכו חופים יפים שחלקם מאופיינים במסלע ייחודי של אבן חול אדומה. האינדיאנים בני שבט מיקמק שחיו כאן לפני הגעת האדם הלבן קראו לאי זה אבגווי שפירושו 'מעורסל על הגלים', והם האמינו שהוא נוצר על ידי 'הרוח הגדולה' שהניחה כאן על פני המים הכחולים את האדמה האדומה. הפרובינציה, שבנוסף לאי המרכזי יש בה גם מעל 200 איים קטנים נוספים, נקראת על שם הנסיך אדוארד, בנו הרביעי של המלך ג'ורג' השלישי. במשך שנים רבות לאחר הגעת האדם הלבן לחבל ארץ זה האי היה מבודד משאר היבשת, אולם בשנת 1997 נחנך גשר המקשר בינו ליבשה )לפרובינציית ניו ברונסוויק( והופך אותו לנגיש יותר לתיירות (בעיקר תיירות מקומית שמגיעה לכאן בזכות מזג האוויר הממוזג), המהווה יחד עם ענף החקלאות (בעיקר גידולי תפוחי אדמה אך גם חקלאות ימית) והדיג (בעיקר דיג לובסטרים) את אחד מעמודי התווך של כלכלת הפרובינציה. אי הנסיך אדוארד זוכה לתואר 'ערש הקונפדרציה הקנדית', משום שבשנת 1864 התקיימה בעיר שרלוטאון שבאי ועידה אשר הניחה את היסודות לאיחוד המדינות של קנדה, אם כי הפרובינציה עצמה הצטרפה לאיחוד המדינות של קנדה שבע שנים מאוחר יותר.

מגדלור לחופי אי הנסיך אדוארד

הידעתם?

קנדה מחולקת ל-13 אזורים מנהליים: עשר פרובינציות ושלוש טריטוריות. הטריטוריות ממוקמות בחלקה הצפוני של המדינה (צפונה מקו רוחב 60°) ומיושבות בדלילות, והפרובינציות ממוקמות בחלקה הדרומי של המדינה. ההבדל העיקרי בין פרובינציות לטריטוריות הוא בהיקף סמכויות השלטון המקומי בהן: בעוד שהפרובינציות מקבלות את סמכויותיהן מתוקף החוקה (הן יכולות להפעיל סמכויות חוקתיות בעצמן, ויש להן ריבונות וסמכויות שיפוט), הסמכויותשל הטריטוריות מוקנות להן ישירות מהממשל הפדרלי (מהפרלמנט של קנדה) – יש להן ייצוג בממשלה הפדרלית, אולם אין להן ממשלה משל עצמן )אם כי שינויים של השנים האחרונות הובילו להקמת אסיפה מחוקקת לכל טריטוריה, ויותר ויותר סמכויות מועברות אליהן). הפרובינציות יכולות להצביע על שינויים בחוק של הפרובינציה, אך הטריטוריות אינן רשאיות להצביע על שינוי חוקיהן (רק הממשלה יכולה לשנות את חוקי הטריטוריות). ראו  מפה של הפרובינציות והטריטוריות של קנדה (למפה עם שמות הפרובינציות והטריטוריות באנגלית לחצו כאן):


למידע נוסף על אתרים במזרח קנדה לחצו כאן.

למידע מקיף נוסף על מזרח קנדה ועל הצעות מפורטות למסלולים נהדרים בחבל ארץ יפהפה זה, פנו לספר קנדה מזרח מסלולים:

עקבו אחרי האינסטגרם שלי

מכירים את מחולל המסלולים שלנו?

הדרך החדשה לתכנן טיול לחו"ל

מוזמנים להתנסות