בחה קליפורניה

יש לה, לבחה קליפורניה, דמיון מפליא לחצי האי סיני. ההרים שמתנשאים במרכזה חשופים מצמחיה, בין קניוניה מסתתרות נאות מדבר ירוקות, חופיה החוליים זהובים, ובים המקיף אותה מכל הכיוונים משגשג עולם חי עשיר. כל אלו, יחד עם המחירים הזולים, המוזיקה הלטינית, והאווירה האקזוטית המיוחדת שעוטפת את חצי האי המקסיקני, הופכות אותו ליעד תיירות פופלרי של תושבי קליפורניה – השכנים העשירים מצפון.

חצי האי בחה קליפורניה, חלק ממדינת מקסיקו, שוכן מדרום לקליפורניה, וגובל במימי האוקיינוס השקט במערב, ובחופי ימת קורטז במזרח. גודלו כ-143,000 קמ"ר (כמעט פי 6 מגודלה של מדינת ישראל!), אורכו כ-1,000 ק"מ, ובמקום הרחב ביותר רוחבו לא יותר מ-200 ק"מ. ביקור ב'בחה', כפי שמכונה חצי האי על ידי המקומיים, יכול להסתכם בטיול יומי קצר מסן דייגו אל עיר הגבול ההומה טיחואנה (Tijuana) והחופים שמתפרשים מדרום לה, או בטיול ארוך בהרבה אל המפרצים הפראיים, הלגונות, שבמימיהם נולדים מדי שנה אלפי לוויתנים, וההרים המדבריים השחונים.

את אזורי הטיול העיקריים שבבחה קליפורניה ניתן לחלק לשלושה. הראשון הוא דרום האי, ובעיקר העיירה קאבו סאן לוקאס (Cabo San Lucas), רבייירה מפוארת מלאה מלונות נופש ותיירים עמידים, שמוקפת במפרצים כחולים ובשוניות אלמוגים. האזור השני הוא חופי האוקיינוס השקט בחלקו הצפוני והמרכזי של חצי האי, ובעיקר הלגונות שלאורכם, שמתמלאות מדי אביב בלוויתנים אפורים, שמגיעים להמליט בהם את צאציהם. השלישי, שהינו מעט פחות תיירותי, ובו בחרנו גם אנו בטיולינו הנוכחי, הוא ההרים שמתנשאים במרכז חצי האי וחופי ימת קורטז (Sea of Cortez, שנקרא גם Gulf of California) שבמזרחו.

קרבתה של בחה קליפורניה לריכוזי האוכלוסין של דרום מערב ארה"ב, בעיקר לוס אנג'לס וסן דייגו, הופכות אותה ליעד טיולים ובילויים נגיש, ומעברי הגבול שלאורך קו התפר בין המדינות, ובעיקר המעבר בעיר טיחואנה, נחשבים לעמוסים בעולם. אולם, בעוד שמעבר גבול זה הומה מכוניות 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, המעבר בעיירה טקאט (Tecate), בה חצינו את הגבול דרומה, בדרכנו אל חופי ימת קורטז נראה בשעת בוקר מוקדמת שומם. תוך שניות מעטות עזבנו את קליפורניה, את האוטוסטרדות ואת גורדי השחקים, ועברנו לעולם של פחונים וכלבים משוטטים. היעד הראשון שלנו היה הרי הסיירה דה ג'וארז (Sierra De Juarez), שמזדקרים בחלקו הצפוני של חצי האי, והמעיינות החמים של קניון גואדלופ (Canon De Guadalupe), שממוקם בצדם המזרחי. דרך עפר שאורכה כ-50 ק"מ, החוצה את מלחת סאלאדה (Laguna Salada), משטח מלח עצום שכוסה עד לפני כ-400 שנה במימי ימת קורטז, הובילה אותנו אל הקניון, ואל נאת המדבר הירוקה שבפתחו, אחד המקומות הקסומים ביותר בהם ביקרנו מעודינו.

קניון גואדלופ ממוקם בחלקה המזרחי של שמורת נסיונאל קונסטטיוטיון דה 1857 (Parque Nacional Constitucion De 1857), בפתחו של ערוץ רחב שמוקף בצמחייה ירוקה ובעצי דקל משופעים בפירות. על ההרים שמקיפים אותו מצליחים לשרוד באקלים החם קקטוסים קוצניים, בעוד נהר מים צלולים וקרירים מתפתל במרכזו, וחוצה מפלי אבן ומעברים צרים. בפתחו של הקניון נובעים מהאדמה מעיינות מים חמים, שנאגרים בבריכות אבן קטנות אותן בנו התושבים המקומיים, ובמקום הוכשרו מספר חניוני לילה. אחרי מספר ימי מרגוע באוהל בקניון גוואדלופ, מול נוף בראשית, לצד בריכת אבן פרטית, המשכנו דרומה אל כביש מספר 5, ואל חופי ימת קורטז והעיירה סן פיליפ (San Felipe). כשמדברים על האופן שבו הפכה בחה עם השנים ל"מגרש השעשועים של תושבי קליפורניה" – המקום בו הכל מותר והחוקים האמריקאים הנוקשים נשכחים מאחור, סן פיליפ היא דוגמא מצויינת. המוני צעירים אמריקאים חמושים בטרקטורונים, אופנועי ים וסירות מירוץ נוהרים מדי שנה לעיירת הנופש השלווה ששוכנת לחופם של חופי ים חוליים. כאן הכל מותר – ובגדול. דיונות החול חשופות לגלגלי הג'יפים והטרקטורנים, רשיונות הדיג נדיבים וקלים להשגה, ואפשר רק להעריך שגם הסמים זמינים. אך למרות כל זאת סן פיליפ עודנה עיירה ציורית וסימפטית, בעלת שוק צבעוני, שמלא במזכרות ובעבודות יד מקומיות, מסעדות נחמדות ונוף יפהפה.

מסן פיליפ הדרמנו אל עבר העיירה הקטנטונת פוארטסיטוס (Puertecitos), לאורך דרך פתלתלה (מלאה מהמורות…). ממזרח לנו התפרש הים הכחול, וממערב הרים חשופים מצמחייה מכוסים מעטפת עננים. גשם עז הפתיע אותנו לפתע והרטיב את הקרקע היבשה (שגם זקני האזור אינם זוכרים כך נאמר לנו את הפעם האחרונה שהורטבה), ואת קקטוסי הקרדון הענק (Pachycereus pringlei), שמתנשאים לגובה של מעל עשרה מטרים ונפוצים לצד הדרך. צמח זה, שהינו אנדמי (ייחודי) למדבריות בחה קליפורניה, הוא הקקטוס הגדול בעולם, והוא מגיע לגילאים מופלגים של מאות שנה. על צמרתו פרשו נשרים שחורים בעלי ראש אדום (Turkey Vultures) את כנפיהם לייבוש, לאחר שנרטבו ממי הגשמים, ועמדו בראש הקרדון עם הפנים מול הרוח.

בתום נסיעה מייגעת, לאורך כביש שיש בו יותר בורות מאשר משטחי אספלט שטוחים, הגענו אל פוארטסיטוס, עיירה קטנטונת שמונה כ-100 תושבים, וממוקמת על גדות מפרץ קטן וציורי. עיירה זו מאוכלסת בין השאר על ידי אמריקאים רבים שבנו לאורך חופיה בתי נופש צנועים, והיא ידועה בעיקר בזכות העובדה שהיא מועטרת בעשרות שלטים ותמרורים שגנבו תושביה מצדי הדרכים שמצפון לגבול. בשעת שפל נחשפה הקרקע החולית של המפרץ, שעל גדותיו שוכנים בתי העיירה, ועשרות שחפים (וגם ילדים יחפים) התרוצצו בבוץ בחיפוש אחר סרטנים ודגיגים שנכלאו בשלוליות שהותירו המים בנסיגתם. מעבר למפרץ, לחוף הים הפתוח, נובע אל תוך מי הים מעיין חם שבשעת שפל יוצר בריכה נעימה לרחצה בין הסלעים. מקום אהוב גם על המקומיים וגם על התיירים, שחלקם מגיעים לפוארטסיטוס במיוחד על מנת לרחוץ במימיו.

את הימים הבאים העברנו לאורך דרך עפר שאורכה כ-80 ק"מ ומובילה מפוארטסיטוס דרומה, אל עבר העיירה בחיה סאן לואיס גונזגה (Bahia San Luis Gonzaga). חופים בתוליים, לגונות כחולות, והרגשה מבודדת של סוף העולם הם רק חלק קטן ממה שיש לקטע זה של החוף להציע. אבל הזמן דחק והגיעה העת לחזור. שמנו פעמינו צפונה אל עבר עיר הגבול טיחואנה – אל ההמולה, הדוחק, השווקים, מרכזי הקניות הזולים ואולמות ההימורים, שמושכים אליהם מדי יום אלפי אמריקאים, תושבי דרום קליפורניה. נשים עם תינוקות וילדים שקיבצו נדבות מהעוברים והשבים, והילכו יחפים בשעת לילה מאוחרת לאורך התור הארוך של המכוניות שהשתרך בדרך אל מעבר הגבול, גרמו לנו לצביטה בלב. בעיקר לנוכח העובדה שיידענו שתוך שניות מעטות נעבור לעולם שכמיהתם להגיע אליו עולה להם לעיתים בבריאותם ובחייהם, בעת שהם נודדים צפונה במטרה לנסות ולגנוב את הגבול. תוך דקות ספורות שבנו חזרה אל "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת", וכאן תם טיולנו. בסיומו נותרנו עם הרבה 'הרגשה של עוד', וגם עם שתי מסקנות. הראשונה – שיש המון מה לראות בבחה, ובכדי לראות הכל, ובעיקר את עולם החי הימי העשיר שלאורך חופיה הדרומיים, כדאי להקציב לביקור באזור זמן רב, והשנייה – שלמרות הכל שום דבר לא יכול להשתוות ליופיו של חצי האי סיני, גם אם תנאי הפתיחה עושים על פניו רושם זהים.

בתמונה: מלחת סלאדה

בתמונה: הקרדון הענק

עקבו אחרי האינסטגרם שלי

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

וקבלו עדכונים, מידע על מבצעים, המלצות על יעדים חדשים ועוד, והרבה לפני כולם.