רוד טריפ בצפון מזרח ארה"ב – הטקסט הבא הוא יומן טיול שהעלתי בדף הפייסבוק שלי בסיומו של כל יום טיול. הטיול נערך בתאריכים 8-25.10.2021
יום 11 לטיול
יום מקסים עבר עלינו – שמיים כחולים, אוויר נקי וקריר שיש בו כבר צינה של חורף ונוף לאוקיינוס מכל הכיוונים.
את היום הזה הקדשנו לצד המערבי של האי מאונט דזרט עליו שוכנת שמורת אקדיה. זה הצד השקט יותר של האי והפחות מתוייר, שמנוקד לא רק באגמים ומפרצים אלא גם בכפרי דייגים קטנים, מרינות ציוריות והרבה הרבה בתים יפהפייים ומעוררי קנאה על קו המים.
פתחנו את הבוקר בעלייה להר ביץ' (Beech Mountain) – הליכה יפה למגדל תצפית שממנו יש מראה נפלא על האי מאונט דזרט ועל האיים הקטנים המקיפים אותו. בהמשך נסענו לאגם אקו (Echo Lake) שהוא אחד מאגמי האי היחידים שמותר להתרחץ בהם. המים במקום צלולים להחריד והנוף מסביב מטמטם. למרות הקור עשהאל התעקש ונכנס למים. אני בחרתי להישאר עטופה במעיל.
בהמשך היום נסענו עוד לאורך האי. עצרנו בכמה חופים ציוריים, במגדלור יפה ועשינו עוד מסלול הליכה קצר לאורך מפרץ שמתחבר לים ומתרוקן פעמיים ביום (בעת שפל) ממים. סיימנו בארוחת מאכלי ים במעין Food Truck שלמרות שנראה כמקום פשוט ובסיסי ביותר – סיפק את מנת הצ'אודר דגים הכי טובה שטעמנו עד עתה.
בשעות אחר הצהריים התחלנו בנסיעה דרומה בכביש 1 אל העיירה קמדן (Camden) שבקרבתה אנחנו לנים הלילה במלון. לכל אורך הדרך בתים מעוררי קנאה – חלקם ממש אחוזות על קו המים עם מזח פרטי וכמה כלי שיט החל בקיאקים וכלה ביאכטות של ממש.
הבתים כאן ברובם המוחלט בלי גדרות בכלל (ההפך המוחלט מישראל) ועם גינות מטופחות המתחברות זו לזו ויוצרות רצף כל כך יפה. גם הבניה בעץ יוצרת מראה הרבה יותר חמים ופחות מנוכר מזו בבטון. זאת ועוד יש כאן הרבה מודעות לזיהום אור והכבישים ברובם חשוכים. בלילה אפשר לנסוע בדרכים שהודות לחושך משרות הרגשה של מסתורין, אפילו אפשר לראות כאן בשמיים את שביל החלב – מה שכבר אי אפשר לראות בישראל.
בשעת ערב הגענו לעיירה קמדן. נגן חמת חלילים ניגן בפארק של העיירה מוזיקה אירית או סקוטית. המרינה של העיירה הזו מוגנת מאוד ואין לי מילה יותר מתאימה לתאר אותה מאשר ציורית (למרות היותה קצת סתמית ועדיין מסתבר חוזרת הרבה בתיאורים שלי היום). למזלנו הגענו למקום בשעה בה החנויות כבר היו סגורות כי לפי חלונות הראווה הייתי מבזבת כאן הרבה כסף על מזכרות ומתנות (אם בעיירה בר הרבור – העיר הגדולה באקדיה – החנויות הן ברמה של הטיילת של אילת, כאן החנויות אקסולסיביות הרבה יותר).
מחר מדרימים לעיר פורטלנד, עוזבים את מדינת מיין וחותכים מערבה להרים הלבנים של ניו המפשייר – לעוד שני לילות אחרונים באוהל, לפני שמדרימים לניו יורק לפינאלה של הטיול.
התצפית ממרומי הר ביץ' אליו העפלנו בבוקר יום זה
אגם לונג, עוד אחד מהאגמים שפקדנו ביום טיול זה
החופים הסלעיים של הצד הדרום מערבי של שמורת אקדיה בה טיילנו ביום זה
כפרי הדייגים הקטנים שבאי מאונט זדרט עליו שוכנת שמורת אקדיה הם לא פחות יפים מאוצרות הטבע של האי
כמעט בכל מפרץ באי (שאינו בשטח השמורה) יש מעגן ציורי
יום 12 לטיול
יום של מגדלורים, מרינות, יאכטות, סירות דיג, מאכלי ים ועיירות ציוריות לאורך חופי מדינת מיין. אם אתמול היה יום בו אני התמלאתי קנאה (מה עדיף? לגור ליד נהר או לחופי אגם או לשפת מפרץ של ים…. ברור שמפרץ של ים מנצח), היום זה היה היום של עשהאל (הסקיפר אוהב היאכטות) להתמלא קנאה – ממראה המעגנים והיאכטות הרבות, וגם ממש להרגיש שלא מיצינו מספיק את הים בטיול הזה.
אני ממש מודעת לכך שלגור בארהב זה לא בהכרח אידיליה (גרתי בארהב הרבה שנים וחזרתי לארץ מבחירה), ועדיין – כדי לרכוש כאן בית נופש לחופי הים, או כדי להיות בעלים של יאכטה קטנה מספיק להיות בן המעמד הבינוני (דברים שבארץ גם בני המעמד העליון יכולים רק לחלום עליהם). ללא ספק בכל הנוגע לאפשרויית של האמריקנים לגור או לשהות בחיק הטבע (בחניוני לילה נהדרים, בקיאקים, רפטינג וסירות מנוע ומפרש ועוד) בהחלט יש לנו במה לקנא.
אז אחרי שסיימנו לטייל בעיירות הקטנות שלחופי מיין, נסענו לעיר 'הגדולה' פורטלנד – הגדולה בערי המדינה המונה 66000 תושבים (בכל מיין אגב חיים פחות ממליון וחצי תושבים ושטחה פי ארבעה משטח מדינת ישראל).
תחנה ראשונה – מגדלור פורטלנד הד (Portland Head Lighthouse) בפרבר של העיר ששמו קייפ אליזבת. המגדלור הזה מצולם בתמונת הכריכה של הספר שלי 'ארהב צפון מזרח מסלולים' והוא כל כך יפה שהוא ללא ספק ראוי לתמונת שער.
תחנה שניה – הרחוב הראשי של העיר פורטלנד ששוכן על קו המים ושבניצב אליו יש מזחים שאליהם מגיעות עשרות סירות דיג שמעמיסות את שללן אל בתי אריזה שמפזרים אותם ברחבי המדינה. ריח הדגים ופירות הים נישא באוויר ויש באזור גם כמה מסעדות מצויינות (לא נכנסו כי אנחנו מקפידים בעניין הקורונה ויושבים רק במקומות שיש בהם אפשרות לישיבה בחוץ). הסתובבנו במרינות, בסמטאות הקטנות וכן בכמה חנויות מזכרות ובשעות הצהריים המאוחרות התחלנו בנסיעה למדינת ניו המפשייר – יעד הטיול הבא.
בניו המשפייר אין מסי קנייה ולכן ארגנתי את הטיול ככה שאצליח לדחוס ליום הזה שעה-שעתיים של שופינג באטוטלט של העיירה נורת קונוואי (עשהאל נשאר לישון באוטו). עכשיו נשאר רק לנסוע עוד חצי שעה אל חניון הלילה שבהרים הלבנים (על ארוחת ערב באחת ממסעדות העיירה נורת קונוואי החלטנו לוותר ובמקום זאת קנינו מצרכים טעימים בסופר) – מה שהתברר כחניון היפה ביותר שלנו בטיול עד כה. הלילה אנחנו ישנים ב-Lean to, בסיט מבודד ממש ממש על שפת נהר (עוד לא ראינו אותו ממש כי הגענו בחושך אבל הוא נראה חלומי ופראי). בחוץ אגב די קר הלילה – נראה לי שמד הטמפרטורה ירד הלילה לחמש מעלות צלזיוס (החורף מתקרב), ונושבת רוח חזקה, אבל בתוך שק השינה שבתוך האוהל שבתוך ה-Lean to חמים ונעים. לילה טוב מההרים הלבנים (White Mountains, מידע נוסף על ההרים הלבנים ניתן למצוא כאן).
מצופים צבעוניים שמחברים לכלובי סרטנים. בעל הכלוב מזהה את מיקומו בים לפי הצבע הייחודי של המצוף
מגדלור Owl, פעם ראשונה שאני פה והגענו לכאן ממש במקרה
הנוף שליווה אותנו ביום זה. ים פלטה, נוף למרחקים. כל כך קיוויתי שנראה היום במים לפתע לווייתן, אבל זה לא קרה
בשוק הדגים הקטנטן של העיר פורטלנד
סירות דיג בפורטלנד
מגדלור פורטלנד הד שמופיע על הכריכה של הספר שלי ארה"ב צפון מזרח מסלולים
יום 13 לטיול
יושבת עכשיו בחדר אוכל שהכל בו עץ מדהים, בבית ההארחה של ה-AMC (אגודת הרי האפלאצים) שזה כביכול המקביל לבית ספר שדה רק בעשר רמות מעל. סיימנו כאן מסלול הליכה לעת ערב שמטרתו חיפוש בונים ואיילי קורא באגם סמוך (כמובן שלא מצאנו) והריח מחדר האוכל שלהם ריח טוב. למרות שהתפריט המתוכן שלנו היה ארוחת ערב של מרק עגבניות בקמפינג, התפתינו להתפנק. אז האוכל ממש ממש ממש לא משהו, אבל בהחלט יש כאן אווירה. בקרוב נסע אל חניון הלילה היפה בו לנו גם אתמול – שלא ממש הספקנו ליהנות ממנו.
אז מה היה לנו היום? בוקר עם שמים כחולים וצינה של חורף. פתחנו את הבוקר בעלייה להר ווילארד (Mount Willard) ואחכ בעלייה לעוד תצפית ובהליכה לעוד מפל (ותוואי המסלולים כאן לא קל). מכיוון ששבקתי את המסלול הבא שהייתי צריכה לבדוק עשהאל כבר עשה בלעדי ואני נשארתי לישון באוטו. אחכ הגיע הפיצוי – אני נהגתי בין כל מיני דברים נוספים שהייתי צריכה לבדוק (בכל זאת – זה גם טיול עבודה) בזמן שעשהאל נרדם לידי. לכל אורך הדרך ראינו מדי פעם את הפסגות שכבר מושלגות וכמובן המון ערוצים זכים – באחד מהם עשהאל היה מספיק אמיץ לטבול לעת הערב (האמת המים באמת נראו מפתים אבל גם קפואים ממש). יום נחמד ורגוע בהרים הלבנים. לא צילמתי היום המון אז משתפת מהמעט שכן. לילה טוב מניו המפשייר.
כאן ישנו בלילה. לא רואים בתמונה – שאנחנו בתוך יער עם שלכת מטמטמת, בסייט ממש ממש מבודד ועשרה מטר משולחן הפיקניק יש נהר ממש ממש יפה
תמונה אומנותית מהר ווילארד שאליו העפלנו בשעות הבוקר
ואחר כך עלינו לעוד תצפית, ואחר כך הלכנו לעוד מפלים, אבל כבר הייתי כל כך עייפה שלא ממש הצלחתי לצלם תמונות מספיק טובות כדי להעלותן לכאן (למסלול האחרון – עוד מפל שהייתי צריכה לבדוק, עשהאל כבר הלך לבד במקומי)
סביב האגם הזה חיפשנו בערב בונים ואיילי קורא (אומרים שיש כאן), אך ללא הצלחה
יום 14 לטיול
זהו. הטיול אוטוטו נגמר. אנחנו בדרך לניו יורק אם עד עכשיו היה לנו מזג אוויר כמעט מושלם בטיול, היום היה מעונן וגשום. זה כמובן לא הפריע לנו ללבוש מעילי גשם ולעשות מלא מסלולים קצרים (חלק חדשים לי וחלק כאלה שהייתי צריכה לרענן את הזיכרון לגביהם) שהייתי צריכה לבדוק בהרים הלבנים – לאורך כביש 112 היפה וכן בשמורת פרנקוניה נוצ'. כמו בכל יום טיול כמעט גם היום בדקתי מלונות, חניונים ועוד כל מיני דברים (אבל היום יצא שהיה קצת יותר מהכל לבדוק) – בקיצור יום עמוס – אך מקסים ועם מלא מלא מים. השלכת אגב כבר בסופה בהרים הלבנים, אך הקרקע עדיין מלאה בעלים, ולעתים עדיין ניצב לו עץ צבעוני שעליו טרם נשרו.
בשעת ערב, במהלך הנסיעה דרומה, חזינו במחזה יפהפה של עננים גולשים במורד הרכס של ההרים הלבנים. קצת אחר כך עוד הספקתי לדחוס שעה שופינג באטוטלט של העיירה מרימק (ניו המפשייר). מחר בבוקר צריכים לארוז את הרכב לפני שנכנסים למנהטן ומזדכים עליו.
אם קראתם עד כאן את כל תיאורי הטיול שלי – מודה לכם על כך שהייתם שותפים ובעיקר תודה מקרב על כל התגובות שלכם ומתנצלת על כך שלא יכולתי להגיב לכולן.
מקווה לכתוב מתישהו בקרוב פוסט סיכום על האתרים, הנופים, החוויות והמסקנות (כולל על כך שעברנו למרבה הצער טיול שלם כמעט בלי תצפיות בבעלי חיים) – וגם על כך שיש חיים מבחינת טיולים זוגיים לחול גם אחרי שהילדים גדלים ופורשים כנפיים (משהו שלפחות עבורי – לצאת לטייל בלי הילדים – היה משבר רציני).
בשלב כלשהו בקרוב אני מקווה שכל העדכונים שאספתי בטיול הזה יוכנסו לספרים שלי המתמקדים בצפון מזרח ארה"ב.
מצרפת קצת תמונות, הראות לא הייתה טובה ולכן צילמתי מעט.
כמעט שכחנו, אוטוטו האלווין
מפלי סבדיי
קניון פלום
מוזמנים לעקוב אחרי הטיולים שלי גם באינסטגרם
