פארק ביג בנד – ארץ הכיפוף הגדול

פארק ביג בנד (Big Bend National Park) שוכן בלב מרחבים עצומים, בפינתה המערבית של מדינת טקסס, לאורך הגבול עם מקסיקו. זהו פארק מגוון המוקף מדבריות צחיחים שבליבו רכס הרים מיוער, השונה מרחק יום מלילה מנופי המדבר הסובב. כדי להגן על ערכי הטבע הייחודיים של פארק זה, הוכרז כאן בשנת 1944 הפארק לאומי, אולם, מיקומו בחצר האחורית של ארצות הברית, הפך אותו לפארקים שבאופן יחסי הינו לא מאוד צפוף או מתוייר, והרי לכם סיבה נוספת לטרוח להגיע לכאן.

בלב שמורת ביג בנד מתנשאים הרי הצ’יסוס (Chisos Mountains) שגובהם מגיע לכ-2,400 מ' מעל פני הים. בעת ההעפלה בדרך הנופית המובילה אל מרומי הרים אלה הנוף משתנה תוך נסיעה של מספר דקות, והרי מצוקים מיוערים מחליפים את החול המדברי החשוף. הרי הצ’יסוס הם מעין אי ירוק של אורנים, אשוחים וברושים – שריד לעידן קר יותר, ששרר כאן לפני יותר מ-10,000 שנה. יערות אלה, המכסים את ההרים במעטה סמיך, מהווים בית גידול למגוון ציפורי שיר ועופות דורסים, לאייל לבן הזנב, לפקארי (קרוב משפחה של חזיר הבר), לדוב השחור ולפומה. טורף זה, שאורכו (כולל הזנב) עשוי להגיע ל-2.5 מטרים ומשקלו ל-110 קילוגרם, הוא המווסת העיקרי של אוכלוסיית אוכלי העשב החיים בפארק, וממלא תפקיד חשוב במניעת רעיית יתר.

המדבר המקיף את הרי הצ’יסוס שוכן כ-1,500 מ' נמוך יותר מפסגת הרכס. זוהי ארצם של הקקטוסים, שכמותם ניתן לראות רק במערבונים, של הקניונים הצחיחים, של המצוקים התלולים ושל האבנים הענקיות שיוצרות מגדלי קוביות, אשר לפי אמונת האינדיאנים הן שאריות מהבריאה, שהושלכו לכאן על ידי הרוח הקדושה.

ישראלים שיעשו את המסע הארוך בכבישים הריקים שבאזור פארק ביג בנד ימצאו במקום לא מעט נופים מוכרים – צמחייה מדברית, סלעים חשופים וּואדיות יבשים. אבל עד מהרה יתגלה ההבדל בין הנופים המוכרים מהארץ לנופי פארק לאומי זה – המרחבים. ביג בנד משתרע על פני מעל 3,000 קמ"ר, ומסביב לו יש עוד עשרות אלפי קמ"ר של שממה. בכל האזור הזה, שגודלו כמעט כשטחה של מדינת ישראל, חיים פחות מ-20,000 בני אדם.

עד לפני כ-200 שנה היה האזור בו שוכנת כיום שמורת הביג בנד אדמתם האינדיאנים. המְגלים הספרדים, שהגיעו לכאן במאה ה-16, כינו את האזור 'האדמה הבלתי מיושבת', ובמשך שנים עברו רק בשוליו. אנשי הצ'יסוס (Chisos) והקומנצ'ים (Comanches), בני שבט אינדיאני נוסף, שנחשבו לרוכבים הטובים בעולם, דחקו מהמקום את האדם הלבן כל אימת שניסה לחדור אליו. רק מ-1848, בעקבות חתימת הסכם שקבע את הגבול בין ארצות הברית למקסיקו, החלו לנדוד לחבל הארץ הנידח חוואים, שחיפשו שטחים חדשים לרעות בהם את עדריהם וכורים שקיוו להתעשר מהמחצבים שמצאו באדמה. בתקופה מסוימת, לאחר גילוי עפרת הכספית במקום, היה מספרם של המתיישבים החדשים גדול יחסית, אבל רובם נטשו את האזור עם הידלדלות המחצב.

גם כיום נותר הביג בנד עולם מבודד. עיירות הרפאים הסובבות אותו ריקות מאדם, ורק שלושה כבישים סלולים חודרים אל קצהו הדרומי – אל מרחביו האינסופיים של מדבר הצ’יוואווה (Chihuahuan Desert) ואל המקום שבו משנה הריו גרנדה (Rio Grande), הנהר המפריד בין טקסס למקסיקו, את כיוון זרימתו, ומבצע תפנית של כתשעים מעלות. תפנית זאת היא שהעניקה לחבל הארץ את שמו: 'ביג בנד', שמשמעותו 'הכיפוף הגדול'.

ראו מיקום פארק ביג בנד מסומן בריבוע שחור:

מתי לנסוע – פארק ביג בנד?

שמורת ביג בנד פתוחה לקהל כל השנה אך הכביש המעפיל להרי הצ'יסוס עלול להיסגר לעתים (רחוקות) בשיא החורף בחורף בשל סופות שלגים במעלה ההרים. בקיץ בעת שטפונות (עונת השטפונות מתחילה במאי ומסתיימת בספטמבר) עלולים להיסגר כבישים נוספים בשמורה. חודשי הקיץ בשמורה חמים מאוד ואינם מתאימים לטיולים ברגל. החורף בהרים לעומת זאת יכול להיות כאמור קר ולעתים אף מושלג. עונות השנה המומלצות ביותר לטיול אל שמורה זו הם לפיכך סוף החורף והאביב (פברואר עד אפריל) וסוף הסתיו (אוקטובר עד נובמבר). ראו טבלת טמפרטורות כאן (אך יש לקחת בחשבון שטבלה זו מציגה טמפרטורה ממוצעת ולכן בקיץ יש ימים שיהיו חמים משמעותית ובחורף יש ימים בהם הטמפרטורה תרד אל מתחת לאפס מעלות צלזיוס). במסגרת השיקולים מתי לבקר בשמורה כדאי לקחת בחשבון שביג בנד מושכת אליה תיירים מקומים רבים בחופשות ובחגים לאומיים. במועדים אלה השמורה עלולה להיות עמוסה מאוד.

מיקום ואיך מגיעים – פארק ביג בנד:

שמורת ביג בנד ללא ספק שוכנת ב'חור'… הערים הגדולות הקרובות ביותר לשמורה הן אל פאסו (El Paso, זמן נסיעה של 4.5 שעות), סן אנטוניו (San Antonio, זמן נסיעה של 6 שעות), אוסטין (Austin, זמן נסיעה של 7 שעות).

ראו את המיקום של פארק ביג בנד במפה (מסומן בעיגול צהוב) ביחס לערים אלה (מסומנות בעיגול אדום):

לכמה זמן ואיפה לטייל? וכן מיקום אזורי הפארק השונים

ביג בנד היא שמורה גדולה ומגוונת ואם כבר מרחיקים עד אליה כדאי להקדיש לה יומיים עד שלושה ימים. את הזמן בשמורה כדאי לחלק בין הרי הצ'יסוס (חצי יום עד יום) לאזורי המדבר הנמוכים יותר (שלהם כדאי להקדיש יום עד יומיים לפחות).

ראו להלן מידע על אזורי השמורה השונים והיכן כדאי לבקר בכל אזור ואזור:

הדרך המעפילה אל הרי הצ'יסוס מסתיימת לאחר כעשרה קילומטרים בביסין (The Basin), עמק יפהפה, המוקף פסגות. במהלך הנסיעה משתנה הצמחיה ועוברת בין מדבר לחורש (כביש זה אינו מתאים לקרוואנים שאורכו מעל 24 פיט). הכביש מסתיים במרכז המבקרים (ובאכסנייה) של השמורה. כאן, במעלה ההרים יש מסלולי הליכה נחמדים כמו למשל Chisos Basin Loop Trail (מסלול מעגלי בחורש שאורכו כשלושה ק"מ) והמסלול הקצרצר Window View Trail (מסלול קצרצר, סלול, אורכו 500 מ', מוביל לתצפית יפה על ההרים). למידע על מסלולים נוספים בהרי השמורה לחצו כאן.

באזורים הנמוכים של השמורה כדאי לנסוע בדרך הנופית רוס מקסוול (Ross Maxwell Scenic Drive) המובילה לאחר נסיעה של כ-48 ק"מ לקניון סנטה הלנה (Santa Elena), בנהר הריו גרנדה. הליכה קצרה ממגרש החנייה מובילה אל תצפית על הקניון והנהר, שמרבית מימיו נשאבים להשקיה, ולכן הזרימה בו דלילה. אפשר גם ללכת מקצה הכביש לפתח הקניון במסלול Santa Elena Canyon Trail שאורכו כ-1.5 ק"מ לכל כיוון, ראו מידע נוסף על מסלולים לאורך הנהר כאן). לאורך הכביש המוביל אל הקניון יש כמה אטרקציות נחמדות, כמו מסלול ה-Lower Burro Mesa Pour-off Trail, המוליך אל מפל יפה (אורך ההליכה למפל 1.5 ק"מ, המפל יבש למעט לאחר שטפונות), ותצפית אוזני הפרד (Mule Ears) שהם גושי סלע, המזדקרים בתלילות מהמישורים שמסביב.

אזור טיול נוסף מומלץ בשמורה הוא אזור גריפוין הילס (Grapevine Hills) לשם מובילה דרך עפר (באיכות טובה) שאורכה כעשרה ק"מ. באזור זה כדאי מאוד לצאת לטיול במסלול Grapevine Hills Trail המתקדם לאורך ערוץ קטנטן, המעוטר באלפי בולדרים. בעלי עין חדה יוכלו להבחין באיילים המלחכים את העשב שבצידי הערוץ, מוסווים בצורה כמעט מושלמת על רקע המסלע הכהה. לאחר הליכה של כ-1.5 ק"מ, השביל מטפס אל אוכף נמוך. מכאן ממשיכה הדרך ימינה כמאה מטר נוספים, אל חלון יפהפה של בולדרים, המשקיף על הגבעות ועל ערימות האבנים המעוגלות שבשיפוליהן. ראו מידע על מסלולי הליכה נוספים באזור המדברי של השמורה כאן.

ואחרון חביב, בעת ביקור בשמורה כדאי לא לוותר על הנסיעה, שאורכה כ-35 ק"מ, המובילה לריו גרנדה וילאג' (Rio Grande Village, יש במקום חניון לילה, מרכז מבקרים, תחנת דלק ועוד) בכביש שיורד בתלילות בגובה ואשר לאורכו תצפיות נהדרות על הרי הסיירה דל קרמן (Sierra del Carmen) אשר במקסיקו. סמוך לקצה הדרך, לצד הנהר, יש מעיינות חמים (Historic Hot Springs) שבהם ניתן לרבוץ ולהתחמם בימים קרים. אם מגיעים עד לכאן כדאי לא לוותר על הליכה הקצרה לקניון בוקווילאס (Boquillas Canyon Trail) במסלול שאורכו קצת יותר מק"מ לכל כיוון המוביל לתצפית על הנהר ולאחר מכן יורד אל המקום בו הקניון פוגש במים.

ראו מפה של אזורי השמורה השונים (הכביש המוביל הרי הצ'יסוס, הדרך הנופית רוס מקסוול והכביש המוביל לריו גרנדה וילאג' מסומנים בצהוב; אזור גריפוין הילס מסומן בכחול; הביסין שבמעלה ההרים מסומן בוורוד; קניון סנטה הלנה מסומן בסגול; תצפית אוזני הפרד מסומנת באדום; המעיינות החמים מסומנים בשחור; הריו גרנדה וילאג' מסומן בירוק): 

מועדי פתיחת כבישים – פארק ביג בנד:

כבישי השמורה פתוחים לקהל כל השנה – למעט במקרים של סופות שלגים (נדירות) במעלה ההרים או בעת שטפונות (בקיץ בדרך כלל) באזורים הנמוכים יותר. שימו לב – מספר תחנות הדלק באזור מוגבל ויש להקפיד למלא בכל מקום שניתן.

לינה – מלונות וחניוני לילה:

בשמורת ביג בנד יש לודג' אחד (Chisos Mountains Lodge), בסיסי אך נחמד, השוכן במעלה ההרים, כדאי להזמין מקום מבעוד מועד. העיר הגדולה הקרובה ביותר לשמורה היא מרתון (Marathon, שוכנת כ-40 דקות נסיעה משער השמורה) שבה יש כמה מלונות. יש גם בתי הארחה בחוות ובישובים קטנים נוספים בסביבת השמורה, ראו מידע כאן. למי שלם בחניוני לילה יש יותר היצע של מקומות לינה בשמורה שכן יש בשמורה כמה חניוני לילה נחמדים: Chisos Basin Campground שבמעלה ההרים (אפשר להזמין מקום מראש), Cottonwood Campground השוכן בקרבת הנהר בצדה המערבי של השמורה (אי אפשר להזמין מקום מראש), ו-Rio Grande Village Campground השוכן בקרבת הנהר בצדה המזרחי של השמורה (יש במקום חניון לילה רגיל וכן חניון קרוואנים עם חיבורים, אפשר להזמין מקום מראש). למידע נוסף ולהזמנות לחצו כאן.

למפה של פארק ביג בנד לחצו כאן

ראו כאן כתבות נוספות על יעדי מרכז ארה"ב

לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן

מטיילים ברגל בגריפוין הילס

נוף הרי הצ'יסוס

אריה, פומה, טורף העל של ארץ הביג בנד

נהר הריו גרנדה בקניון סנטה הלנה

כפור של בוקר על הקקוטסים באזורים הגבוהים של השמורה