פארק בדלנדס – בתרונות וערבות עשב

פארק בדלנדס (Badlands National Park), הוא פארק קטן יחסית השוכן בליבו של המערב התיכון של ארה"ב, בין המישורים העצומים וערבות העשב של מדינת דרום דקוטה. נוסף על ערבות העשב (על עולם החי העשיר המאכלס אותן) שפארק זה משמר, יש בפארק גם אזורים נרחבים של בתרונות חשופים שיוצרים בו תוואי שטח מרשים ומעניין של צריחים, תהומות, חריצים, בקיעים, ועמודי סלע, שנראים כאילו הם לא מהעולם הזה.

אך לא רק הנוף מיוחד פה. גם ההיסטוריה מספרת סיפור מעניין – הן של תגליות המאובנים רבים שנמצאו כאן על מצוקי אדמת הלס והחרסית, והן של סיפורי השבטים האינדיאנים שנדדו לכאן לפני שנים רבות – בהתחלה בעקבות ממוטות (לפני כ-11,000 שנה) ובהמשך בעקבות עדרי הביזונים העצומים של המערב התיכון של ארה"ב (לפני שאלה הוכחדו על ידי האדם הלבן – במטרה לפגוע באינדיאנים). אינדיאנים אלה, בני שבט לקוטה (Lakota) הם אלו שנתנו לשממה זו את שמה – Bad Lands (האדמה הרעה), שכן פארק בדלנדס הוא מקום של קיצוניות – חום מלווה בסופות ברקים אימנתניות בחודשי הקיץ, ואילו בחורף כפור, רוחות חזקות וסופות ושלגים.

המסלע המרכיב היום את הבדלנדס נוצר בים קדום שלפני כ-75 מיליון שנה כיסה את כל האזור של המערב התיכון של ארה"ב (שמכונה גם 'המישורים הגדולים', The Great Plains, שממזרח לרכס הרי הרוקי). ים זה היה עשיר בבעלי חיים, וכשאלה מתו הם שקעו לקרקעית, כוסו בסחף והתאבנו. בשטחה של השמורה נמצאו מאובנים של דגים, צבי ים, סרטנים, צדפות וחלזונות מסוגים שונים. לאחר שהים נסוג (בעקבות פעילות טקטונית שהעלתה את רכס הרי הרוקי), כיסה את האזור בו שוכנת כיום השמורה יער עבות. עם הזמן מזג האוויר ששרר במקום התקרר והפך יבש יותר – היער הפך לסוואנה והסוואה הפכה לערבות עשב (הנוצרות באזור בו מצד אחד לא מספיק גשום כדי לקיים שיחים ועצים ומן הצד השני יותר גשום מאזורי מדבר). בכל תקופה אקלימית נוצר במקום מסלע מסוג אחר – שהיום (הודות לעובדה שנוף השמורה חשוף בחלקו מצמחיה) מספר לנו על ההיסטוריה הגיאולוגית של חבל ארץ זה.

בדלנדס היא שמורה הממוקמת באמצע השומקום. הנסיעה אליה מרוב אתרי התיירות של ארה"ב ארוכה והאזורים המקיפים אותה רובם שכוחי אל. ללא ספק זוהי שמורה למתקדמים – לכל אלה שכבר ראו את השמורות המפורסמות יותר של ארה"ב וכעת רוצים להתעמק, ולבקר במקומות הפחות מתויירים, הפחות ממוסחרים וככל הנראה היותר אוטנטיים. בדלנדס היא גם גן עדן לאוהבי בעלי חיים, לאוהבי שקט ומרחבים וכמובן לאוהבי תצפיות כוכבים ליליות באיזור שעודנו מרוחק ברובו מנקודות יישוב גדולות ועל כן הלילות בו חשוכים.

להמלצה על מלונות בעיירה רפיד סיטי הסמוכה לשמורה לחצו כאן

ראו מיקום פארק בדלנדס מסומן בריבוע שחור:

מתי לנסוע – פארק בדלנדס?

בשמורת בדלנס כדאי לטייל החל מסוף האביב ועד סוף הסתיו בלבד שכן החורפים במקום קרים וארוכים. להלן פירוט מזג האוויר בשמורה בעונות השנה השונות –

אביב (מרץ-מאי): מזג האוויר בחודש מרץ (ולעתים גם באפריל) עדיין קר (הטמפרטורות בלילה הן מתחת לאפס) ולעתים אף מושלג (בעיקר בחודש מרץ). החל מאפריל מד הטמפרטורה עולה. אמצע אפריל ומאי (עם טמפרטורה ממוצעת ביום של 22 מעלות צלזיוס) הם בדרך כלל חודשים מצויינים לטיול בשמורה (אם כי חודש מאי גשום יחסית), כאשר בסוף מאי מתחילים ללבלב במקום פרחי הבא. סוף האביב הוא עונה מצוינת לטיול בשמורה ועונה מושלמת ללינה בה בחניוני לילה.

קיץ (יוני-ספטמבר): בחודשים אלה חם יחסית בשעות היום (לעתים מעל 30 מעלות צלזיוס) ונעים בלילה. יוני הוא החודש הגשום ביותר (החל מיולי כמות המשקעים פוחתת משמעותית), כאשר רוב המשקעים יורדים בסופות ברקים ורעמים אמיתניות הפוקודת את המקום לעתים בשעות אחר הצהריים (יש בעונה זו לעתים גם סופות טורנדו במקום). יש לציין שכמות המשקעים אינה רבה (ומאוד מרוכזת -גשמים חזקים וקצרים) ובהחלט אפשר לטייל במקום גם בחודש יוני – למרות הגשמים הצפויים. ספטמבר הוא חודש מצוין לטיול בשמורה שכן גם הטמפרטורות וגם כמות המשקעים צונחות בו משמעותית בהשוואה לחודשים שקדמו לו. חודשי הקיץ מומלצים מאוד לטיול בשמורה (בעיקר אוגוסט וספטמבר), והם גם מתאימים ללינה בחניוני לילה.

סתיו (אוקטובר-נובמבר): ככל שחודש אוקטובר מתקדם הטמפרטורות צונחות ויורדות בלילה אל מתחת לאפס. נובמבר הוא כבר חורף של ממש, עם שלגים ורוחות חזקות. בתחילת הסתיו ניתן עדיין לטייל בשמורה – אך כדאי לשאת בגדים חמים. בסוף הסתיו עלול להיות קר מכדי לטייל במקום.

חורף (דצמבר-פברואר): החורפים בשמורת בדלנדס קרים ומושלגים, וחלק מכבישי השמורה נסגרים – בהתאם למזג האוויר. הטמפרטורה הממוצעת בלילה יורדת אל מתחת למינוס 10 מעלות צלזיוס ועונה זו בהחלט אינה מתאימה לטיול במקום.

מיקום ואיך מגיעים – פארק בדלנדס:

פארק בדלנדס ממוקם לצד הכביש המהיר I-90 החוצה את כל צפון ארה"ב לרוחבה. העיר הגדולה הקרובות לבדלנדס היא דנבר (Denver) שזמן הנסיעה ממנה לשמורה הוא כשש שעות. אפשר גם להגיע לשמורה מהעיירה רפיד סיטי (Rapid City) הסמוכה לה (כשעה נסיעה) אך בעיירה זו אין שדה תעופה בינלאומי. ערים נוספים שאפשר לנסוע מהן לשמורה (אם משלבים זאת בטיול ארוך יותר או בטיול מחוף לחוף) הן שיקגו (Chicago), מילווקי (Milwaukee) או מיניאפוליס (Minneapolis) – זמן הנסיעה מערים אלה לשמורה הוא 12, 11, 7.5 שעות בהתאמה (הנסיעה היא ברובה במישורים שאין להם סוף של שדות תירס וחיטה ביניהם מציצות חוות ציוריות).

ראו את המיקום של פארק בדלדנס במפה (מסומנת בעיגול צהוב) ביחס לערים אלה (מסומנות בעיגול אדום):

לכמה זמן ואיפה לטייל? וכן מיקום אזורי הפארק השונים

לשמורת הבדלנדס יש שלושה אזורים המסומנים במפה להלן בבצעים שונים. שני האזורים הדרומיים (Palmer Creek Unit ו-Stonghold Unit) שוכנים בשטחה של השמורה האינידיאנים פין רידג' (Pine Ridge Indian Reservation) והנם יותר קשים לטיול (הן בגלל מגבלות שקשורות לכך שהמקום שוכן בשטחה של השמורה וכן בגלל שיש בהם פחות דרכי גישה, פחות מסלולים מוסדרים וכדומה). לכן, מי שמגיע למקום לזמן מוקצב, כדאי שיקדיש את כל זמנו בשמורה לאזור הצפוני של השמורה (North Unit) המסומן במפה להלן בעיגול שחור. אזור זה כולל דרך נופית (Badlands Loop Road) שהיא ליבה של השמורה. נסיעה בדרך זו חושפת את המטייל בפני כל תצורות הנוף של חבל ארץ זה וכן לאורכה יש סיכוי רב לצפות בבעלי חיים. כדאי להקדיש לדרך זו ולמסלולי הליכה קצרים לאורכה יום טיול מלא. בכניסה לדרך יש מרכז מבקרים בו ניתן לקבל מידע נוסף.

ראו מפה של מיקום האתרים:

מועדי פתיחת כבישים – פארק בדלנדס:

הכביש הראשי במחוז הצפוני של השמורה (Badlands Loop Road, מסומן בצהוב במפה) הוא סלול ופתוח כל השנה (למעט כאשר מזג האוויר אינו מאפשר זאת – למשל בעת סופות שלגים). הכביש המסומן ורוד במחוז זה (Rim Road) אינו סלול (אך הוא באיכות טובה. כדאי לברר בכניסה לשמורה בנוגע לעבירו הנסיעה בו לקרוואנים ארוכים) והוא זה נסגר באופן תכוף יותר בכל פעם שמזג האוויר אינו מאפשר פתיחתו (הן בשל סופות שלגים והן בשל שטפונות או סחף של הקרקע). אם כל כבישי השמורה פתוחים מומלץ לנסוע בשמורה (ממרכז המבקרים המסומן בעיגול אדום במפה) בכביש הצהוב והורוד. אם הכביש המסומן ורוד סגור – אפשר לחזור לכביש המהיר I-90 בכביש המסומן שחור, ראו מפה:

מקומות שכדאי לטייל בהם:

מסלול הליכה מומלץ מאוד בשמורה הוא המסלול Medicine Root Trail המסומן צהוב במפה להלן (דרגת קושי קלה-בינונית, 6.5 ק"מ, בקיץ יתכן עומס חום). המסלול כולל הן הליכה בין בתרונות החרסית של השמורה והן הליכה בערבות העשב. כדאי ללכת בחלק המעגלי של המסלול עם כיוון שעון:
ראו מיקום המסלול מסומן בכחול:

מקומות נוספים שכדאי לעצור ולטייל בהם:
1. המסלולים הקצרים Window, Door, Notch (הראשון קשה יחסית. השניים האחרים קלים. כל המסלולים קצרים ומובילים לנופי בתרונות נהדרים). נהדרים ומומלצים.
2. המסלול הקצר Fossil Exhibit הקצרצר שבו תצוגות של דגמי מאובנים וכן שלטי הסבר מעניינים. נחמד אבל לא חובה.
ראו מיקום כאן:

בהמשך הדרך (מערבה בכביש Badlands Loop Rd) אין היצע של מסלולי הליכה אבל כן יש תצפיות נהדרות, חלקן על עמק של ערוצי נהרות (יובליו של ה-Cheyenne River), חלקן על נוף שחון של בתרונות, חלקן על נוף של גבעות צהבהבות וחלקן על ערבות עשב. בחלקן מהמקומות נחשף לעתים נוף דרמטי יותר של צריחים תלולים של מסלע וולקני. תצפיות מומלצות במיוחד מסומנות במפה להלן בצהוב. בכחול מסומן אזור נהדר שבו חיים מכרסמים רבים ששמם בעברית נובחנית (Prairie dog) היוצרים במקום מושבות שהצפיה בהן מרתקת (יש באזור עוד מושבות אך זו הגדולה ביותר).

לינה – מלונות וחניוני לילה:

המבקרים בשמורת הטבע בדלנדס יכולים ללון במלונות בעיירה רפיד סיטי (Rapid City) הסמוכה או בלודג' של השמורה או באחד משני חניוני הלילה היפים של השמורה – Cedar Pass Campground ו-Sage Creek Campground (מביניהם החניון השני הוא יפה יותר אך אי אפשר להזמין בו מקום מראש ואין בו מים זורמים. בשני החניונים יש מעט מאוד צל).

אטרקציות נוספות באזור:

לא רחוק משמורת בדלנדס יש מרכז קניות סטייל המערב הפרוע (Wall Drug) בו אפשר להצטייד במזכרות, בכובעי ובמגפי קאוובוי ועוד, ראו מיקום במפה:

לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן

למפה של שמורת בדלנדס לחצו כאן

ראו כאן כתבות נוספות על יעדי מרכז ארה"ב

לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן

אוהלים בחניון הלילה של השמורה (Cedar Pass Campground). ברקע נוף הבתרונות

מטיילים במסלול Medicine Root Trail. שילוב של ערבות עשב ובתרונות נהדרים.

נוף הבתרונות

מפגש עם כבשי הרים בכבישי השמורה

נקבת כבש הרים וברקע – נוף השמורה

רואים את הנובחניות (Prairie dogs)? חלקן עומדות על המשמר ובכל פעם שאחת מהן משמיעה קול צעקה – כולן בורחות פנימה לתוך המחילות. הצפייה בהן היא חוויה מבדרת ונהדרת (בעיקר למי שמטייל עם ילדים כמובן)

ביזונים ופריחת פרחי החרדל (בתחילת חודש אוגוסט)