בכתבה זו נעשה לכם סדר לגבי כל ההליך שתעברו מהנחיתה ועד הכניסה לארה"ב – החל בהליך הצ'ק אין לטיסה עוד בארץ וכלה בהליך ההגירה (שהוא המאיים ביותר), המכס והקונקשין. קריאה וטיסה נעימה.
התחלתם לתכנן טיול לארה"ב? דבר ראשון יש להוציא ויזה או אסטה (esta). אם יש לכם דרכון שפג תוקפו אבל הויזה עדין בתוקף – זה תקין, טסים עם שני הדרכונים ומציגים את שניהם. בלי ויזה או אסטה – לא תזכו לעלות לטיסה לארה"ב, גם אם היא דרך מדינה נוספת וגם אם היעד הסופי שלכם הוא לא ארה"ב. ניתן למצוא הסבר על איך להוציא ויזה או אסטה – כאן:
https://www.maslulim-america.com/useful-info/usavisa/
בניתם מסלול, הזמנתם טיסות ומקומות לינה, והנה הגיע היום הגדול ואתם מגיעים לטיסה.
בצ'ק אין באתר חברת התעופה תתבקשו להזין את פרטי הדרכון שלכם ופרטי הויזה שלכם. לא תקבלו כרטיס עלייה למטוס – כי הויזה חייבת לעבור בדיקה ידנית של נציג חברת התעופה בנתב"ג. תקבלו הודעה משונה שאומרת "לא ניתן להשלים את הצ'ק אין" – לא לדאוג, את כרטיס העלייה למטוס תקבלו בצ'ק אין בנתב"ג.
תהליך ביקורת דרכונים (ההגירה) הוא לא נחמד בשום מדינה, בארה"ב הוא מפחיד ומאיים במיוחד.
הנה הסבר על התהליך ואיך לעבור אותו בשלום:
המטוס נחת והדלתות נפתחו, ירדתם מהמטוס ומתחילים ללכת בעקבות השילוט לאולם הנכנסים – Passport Control. הולכים די הרבה, ומי שרגיל לטיסת קונקשיין במדינות אחרות שם יש מסלול מיוחד ל"נוסעים במעבר" – בארה"ב אין דבר כזה, כולם מגיעים לביקורת דרכונים. הגעתם לאולם ביקורת דרכונים – שימו לב שאתם הולכים לתור הנכון (visitors non-citizen). אם יש אתכם נוסעים שהם אזרחי ארה"ב – או שתתפצלו או שתעמדו כולכם בתור של הלא – אזרחים. אפשר לשאול את המפקח על התורים אם כולכם יכולים לעמוד בתור של האזרחים אבל לפעמים יבקשו מכם לעמוד בצד עד שכל שאר האזרחים יעברו ולא תמיד תרוויחו את התור הקצר יותר. לשיקולכם.
משהו שנתקלתי בו בשדה התעופה קנדי בניו יורק – לנוסעים שיש טיסת המשך בתוך שעתיים או פחות – ממתינה דיילת ביציאה מהמטוס עם "פתק צהוב" עם שם הנוסע/ים שמאפשר לכם לדלג על התור ובאולם הנכנסים יש שלט שמפנה לתור מיוחד למי שיש לו פתק כזה. לא יודעת אם זה קיים בשדות תעופה נוספים. אם לא קיבלתם פתק כזה ויש לכם טיסת המשך ממש בקרוב – תוכלו לנסות לבקש מהמפקח על התור שיקפיץ אתכם לראש התור כי יש לכם קונקשיין קצר – זה לא תמיד זה עובד.
כשיגיע תורכם לעמוד ליד הפס הצהוב שבראש התור – חכו להנחיית המפקח/ת לאיזה דוכן לגשת. הגעתם לתור הקצר שלפני הדלפק, חכו בסבלנות עד שפקיד ההגירה יסמן לכם להתקדם. הגעתם לקצין ההגירה – אומרים שלום בנימוס ומגישים את כל הדרכונים של כל המשפחה. קצין ההגירה ישאל כמה שאלות, יסרוק כל דרכון/ויזה, ייקח טביעות אצבע (דיגיטליות) מכל אחד (לא כולל ילדים קטנים) ויצלם כל אחד. אם זה לא הביקור הראשון בארה"ב ייתכן שלא ייקחו מכם טביעת אצבע ו/או לא יצלמו. כל התהליך לוקח כמה דקות בודדות.
שימו לב – באולם ההגירה/ביקורת הדרכונים יש לעתים שילוט האוסר על שימוש בטלפונים סלולריים (וודאי שאסור להוציא מצלמה ולצלם!) – הקפידו למלא את ההוראות. בשלב הזה עדיין לא נכנסתם לארה"ב ויש להתנהג בהתאם.
שימו לב – הפקידים האמריקאים לא מעגלים פינות, מקפידים על הנהלים ובד"כ שומרים על פני פוקר. חשוב לענות בנימוס, בקיצור, בלי להתחכם או להתבדח ובלי להסתחבק. לענות רק על מה שנשאלתם ולא לנדב מידע על משהו שלא נשאלתם. חשוב להבין שהוויזה היא רק אישור כניסה לארה"ב, היא לא אישור שהייה. הסמכות הבלעדית לאשר את הכניסה לארה"ב ואת משך השהייה בה היא של קצין ההגירה שפועל פי נהלים נוקשים וקבועים מראש.
שימו לב – גם אם אתם ממשיכים לטיסה אחרת בתוך ארה"ב או למדינה אחרת – תצטרכו לעבור את התהליך הזה בנחיתה הראשונה בתוך ארה"ב. אם יש לכם טיסת המשך שכבר עשיתם לה צ'ק אין ויש לכם כרטיס עלייה למטוס + המזוודה מתוייגת ליעד הסופי – אחרי ביקורת דרכונים תצטרכו להגיע לאיסוף מזוודות, לעבור מכס, להגיע למסוע ייעודי שנמצא במתחם הזה למסור את המזוודות לטיסה הבאה. לאחר מכן יש ללכת לטרמינל של הטיסה הבאה, לעבור ביקורת ביטחון (שלפעמים התורים אליה מאוד ארוכים וכאן אין קיצורי דרך) ואז להגיע לשער העלייה למטוס. לכן כשבוחרים טיסה עם טיסת המשך – חשוב לקחת בחשבון להקציב לפחות שלוש שעות לתהליך הזה שבין הטיסות, אחרת רוב הסיכויים שלא תספיקו להגיע לטיסת ההמשך (יש לציין שההמלצה על שלוש שעות היא בהנחה שכל הטיסות נרכשו יחד – כלומר אתם לא צריכים לעשות שוב צ'ק אין לטיסה נפרדת. אם הטיסות נרכשו בנפרד צריך להקציב לקונשקיין זמן משמעותית ארוך יותר ובמקרה הזה אין אחריות במידה ופספסתם את טיסה ההמשך בשל עיכוב). יש לציין שבחלק משדות התעופה דלפקי ההגירה נפתחים רק בשעה שש בבוקר, הפקידים מגיעים לאט, ועד אז מחכים במטוס – אז חשוב לקחת גם השעות האלה בחישוב הפער בין הטיסות (בחלק משדות התעופה הדלפקים פתוחים 24/7). אם אתם מגיעים בטיסת המשך מקנדה – ברוב שדות התעופה בקנדה (בעיקר בערים הגדולות) תעברו את הביקורת הדרכונים והמכס כבר בשדה בקנדה ואז תגיעו לארה"ב כמו בטיסת פנים. אם אתם טסים לקנדה – לא לשכוח לעשות אישור כניסה אלקטרוני לקנדה ETA – גם אם זה רק לצורך קונקשיין, בלי האישור הזה לא תעלו למטוס בנתב"ג. עושים באתר הזה:
https://www.canada.ca/en/immigration-refugees-citizenship/services/visit-canada/eta/apply.html
מה שואלים? ומה עונים בלי להסתבך? כמה דוגמאות לשאלות:
לכמה זמן באתם? טוב, זה ברור…
מה מטרת הנסיעה שלכם? כמובן – טיול. אם במקרה באתם לכנס מקצועי או פגישה עסקית – שימו לב לא להגיד "עבודה" (Work). המילה הזו מקפיצה את הפיוז של קצין ההגירה. תגידו למשל – כנס Conference או עסקים Business – אלה מותרים לפי תנאי הוויזה שלכם. יתכן שישאלו אתכם עוד כמה שאלות בקשר לזה, אז להכין מראש את כל הפרטים הרלבנטים.
איפה תשהו? יש לציין את שם המלון בו תשהו בלילה הראשון. אם באתם לבקר משפחה – את הכתובת של המשפחה. אם אתם ממשיכים ליעד אחר – להגיד לאן. אל תתפלאו אם יתברר שהם כבר יודעים את זה – הכל רשום אצלם במחשב ביחד עם פרטי הויזה.
שאלת המשך לגבי משפחה שאותם תבקרו (במידה ותציינו זאת בשיחה) – ייתכן שישאלו אתכם אם הם אזרחים Citizens או תושב חוקי Legal Alien. תבררו טוב את הסטטוס לפני הנסיעה. אם הם לא אחד מהשניים – עדיף לא להגיד שאתם באים למשפחה.
יש לכם כרטיס טיסה חזרה לישראל? חייבים להראות כרטיס יציאה מארה"ב. בלי זה ייתכן שלא יאשרו לכם להיכנס לארה"ב, חשוב להכין מראש את פרטי הטיסה חזרה.
הבאתם איתכם מוצרי מזון? חשוב לדעת שלארה"ב אסור בתכלית האיסור להכניס מוצרי מזון טריים ובעיקר אסור פירות וירקות טריים. אז אם יש לכם בתיק משהו כזה (גם אם מדובר רק בפרי או כריך שקיבלתם במטוס ולא אכלתם) – תשאירו במטוס. באולם הנכנסים מסתובבים מפקחים עם כלבי גישוש, ואם יתפסו אתכם עם מזון טרי – זה אומר קנס גבוה ולפעמים גם גירוש ופסילת הוויזה. יש מספר מוצרי מזון שמותר להכניס לארה"ב אבל חבל שתסתבכו עם הרשימה אז אל תביאו כלום – אפשר לקנות הכל בסופר הראשון שתגיעו אליו , גם מוצרים כשרים. אז התשובה צריכה להיות – לא. אם בכל זאת הבאתם משהו – תגידו כן, ואז תצטרכו להסביר מה הבאתם. אם זה משהו מעבר לסוכריות או חטיף לילד – יפנו אתכם לביקורת של המכס שירצו לראות מה הבאתם. אם זה משהו שאסור להכניס – יקחו מכם ותמשיכו בדרככם. אם לא תצהירו על מזון שהבאתם ותעצרו לבדיקת מכס – גם יקחו לכם וגם תשלמו קנס גבוה פלוס סיכוי לגירוש. לא כדאי. יש כאן רשימה של מוצרים מזון מותרים ואסורים, ובכל מקרה כדאי להצהיר כאמור.
כמה כסף מזומן הבאתם? מותר להביא כל סכום שתרצו, אבל אם הבאתם מעל 10,000$ לכל הקבוצה/משפחה בכל סוגי המטבע – תצטרכו להצהיר על כך וישאלו עוד כמה שאלות בנושא הזה. אז להקפיד לענות אמת. כי אם יעצרו אתכם לבדיקת מכס וימצאו אצלכם יותר מזומן ממה שהצהרתם עליו – תשלמו קנס רציני ויתכן שאף תגורשו.
עניתם על כל השאלות בהצלחה, קצין ההגירה הטביע חותמת בדרכון ובה רשום התאריך האחרון שבו מותר לכם לשהות בארה"ב ושולח אתכם להמשך הדרך. משך השהות שמותר לכם להיות בארה"ב תלויה בויזה שלכם – עם ויזת תייר בד"כ מאשרים שהייה של 6 חודשים, עם ויזת אסטה מאשרים 90 יום. אם קצין ההגירה לא אמר לכם אחרת – אושרה לכם השהות המקסימלית. בחלק משדות התעופה לא מטביעים חותמת עם התאריך האחרון לשהייה, אפשר לבדוק אותו באתר הזה (האתר מתעדכן כמה ימים אחרי הכניסה בפועל): https://i94.cbp.dhs.gov/recent-search
עברתם את ביקורת הדרכונים – ממשיכים לאיסוף המזוודות ולביקורת מכס (יש לציין שיש שדות תעופה בהן ביקורת הדרכונים היא לפני שלב איסוף המזוודות). שוב – גם כאן פקידי המכס חמורי סבר ולא ממש נחמדים ומקפידים על ההנחיות. ברוב המקרים לא יעצרו אתכם לביקורת אבל אם כן – חשוב למלא אחרי ההוראות שלהם.
אחרי המכס תהיו חופשים להמשיך לצאת מהטרמינל לתחנת המוניות, רכבת לעיר או תחנת ההשכרה לאסוף את הרכב ששכרתם – חפשו את השלטים המתאימים.
אם יש לכם טיסת המשך – אחרי שעברתם את המכס חפשו את השלט שאומר "הפקדת מזוודות לטיסות המשך" (Deposit Luggage For Connecting Flights). חשוב לשים לב ולחפש את השלט הזה כי אחרי שיצאתם מאולם איסוף המזוודות – לא תוכלו לחזור אליו ותהיו חייבים להגיע לדפלק הצ'ק אין של חברת התעופה לצורך הפקדת המזוודה לטיסה הבאה. כאן יהיה פקיד שיסרוק את הברקוד שעל התג של המזוודה ותצטרכו להניח את המזוודה על המסוע. מכאן תמשיכו לטרמינל של הטיסה הבאה שלכם (הפרטים יהיו רשומים בכרטיס העלייה למטוס שקיבלתם בנתב"ג), שם תצטרכו לעבור ביקורת ביטחון ואז להגיע לשער העלייה לטיסה הבאה שלכם. מומלץ לא לעצור לשום דבר בדרך (גם לא לקפה או שירותים) עד שתגיעו לשער העלייה לטיסה. אחרי שהגעתם בביטחה וראיתם שיש לכם מספיק זמן עד הטיסה הבאה תוכלו להתפנות לקפה או שירותים.
כתבה: ורדה אלברט אמנוני
