כתב: מתן יפה. צילמו: מתן יפה ועומר דגני
בתחילת ספטמבר 2025 יצאנו לטיול קיאקים בצפון האי ונקובר (קולומביה הבריטית, מערב קנדה) במטרה לראות לווייתנים ולחוות את הפרא של המקום. והצלחנו. בחרנו לעשות את השיט באזור הזה מכיוון שהבנו שלאורך מיצרי ג׳ונסטון (Johnstone Strait) ובארכיפלג ברוטון (Broughton Archipelago) אפשר לעשות טיולי קיאקים ארוכים עם קמפינג שבמהלכם רואים לווייתנים גדולי סנפיר (Humpback Whales), ומה שלנו היה חשוב יותר, לווייתנים קטלנים (אורקה, Killer Whales, Orca).
מיצרי ג׳ונסטון ממשיך מהקצה הצפוני של האי ונקובר ועד לקצה הדרומי ובפועל מפריד בין היבשת לאי עצמו. מהיבשת לכיוון המיצר יש פיורדים (שחודרים עמוק לתוך היבשת) שמעליהם נישאים פסגות מושלגות עם כיפות קרח שמנצנצות בבוקר. המיצר גם תחום על ידי פסיפס של איי גרניט מיוערים, בגדלים שונים. על האיים אפשר למצוא דובים שחורים וגריזלי, פומות, איילים וכל שאר בעלי החיים האופייניים לפרא בצפון אמריקני. בים של האיזור אפשרו למצוא אריות וכלבי ים, דולפינים מכמה סוגים וכמובן לווייתנים.
קבענו עם חברת השכרת הקיאקים At the Waters Edge Adventures בנקודת היישוב הציורית טלגרף קוב (Telegraph Cove), סמוך לקצה הצפוני של האי, דרכם שכרנו את כלי השיט. מעבר להשכרה הם גם עשו לנו תרגול חילוץ של שעה, יחד עם הרצאת תדרוך על האיזור והמלצות למקומות קמפינג לאורך המסלול. הם גם הסבירו לנו על הזרמים ולמה לצפות מבחינת התנהגות של הים באיזור. יש לציין שהם גם עושים טיולים מודרכים באורכים שונים באזור. באותו ערב ישנו קרוב לנקודת היציאה בקמפינג שהוא אופייני לאזור – מסודר, נוח ופשוט (פיסת קרקע שטוחה וכמה עצי סחף שמסודרים לצורת שולחן). שיא הנוחות אחרי כמה שעות חתירה.
ביום הבא קמנו בבוקר ליום ערפילי מאוד, מה שהתברר כאופייני לארכיפלג (בימים טובים הבוקר ערפילי ואחר הצהריים בהיר או עם עננות גבוהה). על הקיאק הרכיבו לנו מצפן לטובת ניווט בערפל אז לקחנו אזימוט והתחלנו לחתור.אני אחסוך בתיאור ואומר שהימים הקרובים היו מאופיינים בערפל כבד, מים כל כך שקטים שנראו כמו מראה, ותחושה שכל הזמן בדיוק מחוץ לשדה הראייה המצומצם שלנו מסתתר לווייתן. כל יום שמענו עשרות נשיפות שלהם סביבנו, וכמה פעמים כמעט ונתקענו בלווייתן כאשר חתרנו לכיוון הקולות.
אחרי ארבעה ימים של גשם קל וערפל כבד חתרנו עמוק לתוך השמורה לכיוון מקום שנקרא Paddlers Inn, לודג׳ שצף על המים ושאני לא יכול להמליץ עליו מספיק. הבקתות מאובזרות היטב, יש מסלולי הליכה, ואפילו אפשר להשכיר במקום קיאקים. הגעה פנימה והחוצה אפשרית גם עם סירת מנוע של הבעלים, שבעונה יוצאת לאי ונקובר כל יום ומחוץ לעונה יוצאת כל שלושה ימים. בשבילינו אחרי כמה ללות רטובים וימים של חתירה זה היה ארמון, שלא לדבר על כלבי ואריות הים (וכמובן גם דולפינים) שראינו בדרך ללודג' המתפתלת בין איוני הגרניט של פנים השמורה.
אחרי לילה חמים ויבש בבקתה אמרנו שלום ויצאנו חזרה לים. ביציאה מעומק השמורה מזג האוויר השתפר להפליא ופגשנו את אחד מהדברים שהופכים את השמורה לכל כך מיוחדת. מקבץ גדול של לויתנים גדולי סנפיר, שצללון יחד לאכול בפתח אחד המפרצים בשעות שיא הזרם. המראה היה לא פחות ממדהים – אלפי ציפורים חגות ממעל כדי לאכול מעננת המזון שהלווייתנים גררו מעלה מהמעמקים, ואז מהעננה יוצא פה עצום של לוויתן ושומעים נשיפה עצומה, עלייה של גוף עצום וירידה של זנב כמו מפרש. לראטת דבר כזה מגובה העניים זה מאוד שונה משיט לווייתנים, הגודל והעוצמה של בעל החיים מורגשים בכל הגוף והנשימה נעצרת.
את הימים הבאים בילינו בצורה דומה, מזג האוויר השתפר, חתרנו כל יום לחפש לווייתנים וישנו על האיים בלילה.באחד הימים האחרונים שלנו חתרנו חזרה לתוך מייצר ג׳ונסטון למקום שאמרו לנו שיש בו אורקות. אחרי יום של חתירה במזג אוויר מושלם (בפער היום הכי יפה וקשה שלנו) לא ראינו זכר להם והלכנו לישון ברגשות מעורבים. קמנו בבוקר והתחלנו להתארגן ליציאה כשפתאום מעבר לפינה מופיעה משפחה של חמש אורקות! ויחד איתם דולפינים שחגו סביבם כמו בני לוויה מלכותיים. רצנו כמו זוג משוגעים לתוך הקיאקים ואחרי כמה דקות של חתירה נלהבת הגיעה הרגע שעבורו הגענו לכאן – תצפית קו ראשון לחיה המדהימה הזאת מגובה העניים שלה. בחיים לא אשכח את הרגע.
הימים שלאחר מכן שוב הביאו איתם מזג אוויר פחות נעים אז אחרי עוד שני לילות וימים של חיפוש לוויתנים גדולי סנפיר עצרנו במפרץ טלגרף (טלגרף קוב), לטובת מקלחת חמה וארוחה מחוץ לגשם (יש במקום מלון מאוד נחמד). בבוקר שלמחרת למעשה הסתיים הטיול המיוחד הזה. חזרנו למפרץ שבו הוא התחיל, הזדכינו על הקיאקים ועלינו על אוטובוס דרומה ומשם על מעבורת חזרה ליבשת.
ראו מפת מיקום השיט – עם הדגשה של נקודת היישוב טלגרף קוב (באדום), מיצרי ג'ונסטון בצהוב, ארכיפלג ברוטון (בירוק):
ראו מפת זום אאוט של אזור השיט (באדום):
המלצות חשובות:
⁃ הטיול הזה הוא לחובבי הרפתקאות.
⁃ אם יוצאים שלא כחלק מקבוצה חשוב לתאם את ההשכרה כמה שיותר מוקדם כי החברות מתעדפות קבוצות.
⁃ אפשר להביא יחסית הרבה ציוד ללינה ודי הרבה אוכל כיון שהקיאקים מכילים שפע מקום אחסון (אפילו הקיאק הוא יותר יציב כשהוא כבד).
⁃ כדאי להצטייד בטלפון לווייני (לנו היה מכשיר גרמין) כי הקליטה לא משהו, רוב החברות משכירות רדיו שעובד ככל הנראה טוב ואפשר גם להתעדכן עם סירות שעוברות.
⁃ כדאי שיהיה לכם מינימום של נסיון ימי ונסיון בשיט קיאקים אם אתם רוצים לצאת לטיול עצמי. כאמור אפשר גם להצטרף לסיור מודרך של כמה ימים.
⁃ אורכו של יום רגיל של חתירה הוא בין 10 ל-20 מייל ימי במזג אוויר טוב.
⁃ את כל האוכל יש לשים בקאייאקים בערב כדי למנוע התקלויות לא נעימות עם דובים.
⁃ ההפרש בין הגאות והשפל יכול להגיע לחמיש מ', לכן יש להקפיד למשוך את הקיאקים מעל לקו הגאות.⁃ לא כדאי לצאת לים עם רוחות מעל 13 קשר.
⁃ צריך להיזהר מהזרמים של הגאות והשפל סביב פינות האיים כי הם מושכים לעתים לכיוונים שונים.
⁃ בחלק מהעיירות שלאורך חופי האי יש סירות טקסי ימי או מעבורת שיכולים/שיכולות לספק חילוץ מהיר או קיצור של מסלול.
⁃ יש לשים לב שיש באזור דובים ואריות הרים (פומה). באחד הלילות פגשנו אישה שאמרה שהייתה צריכה לעבור קמפסייט בגלל שראתה דובים.
⁃ האורקות עושות סיבוב במייצרי ג'ונסטון שם מתרכזים דגי הסלמון עם סטייה לכיוון בלאקפיש סאונד (Blackfish Sound) אז הסיכוי הכי טוב לראת אותם זה שם.
⁃ אסור להתקרב בקיאק למרחק של פחות מ-100 מ' ללוויתנים גדולי סנפיר ו-200 מ' לאורקות, אבל אם הלווייתן מתקרב אליכם, זכיתם.
⁃ רואים לא מעט סירות שיט לווייתנים שמגיעות לנקודות האכילה הקבועים של הלווייתנים (זאת גם אופציה פשוטה יותר לחוות את היופי של האיזור). מחלק מהעיירות יוצאים גם סיורים לצפייה בדובים.
⁃ יש באזור כמה ווילדרנס לודג׳ים מפנקים ומבודדים על האיים בארכיפלג.
לווייתן גדול סנפיר
לווייתן גדול סנפיר
לווייתנים קטלנים
שיט בערפל
הקיאקים במנוחה
לילה באוהל
ווילדרנס לודג' קסום על המים – פדלרס אין
עוד תמונה של פדלרס אין
