מקומות שהם אנדרייטד

אחרי שחטפתי קצת ריקושטים על הפוסט הקודם שלי – 'מקומות שהם אוברייטד', החלטתי לאתגר את עצמי ולהביא לכם את רשימת המקומות שהם אנדרייטד. אני מזכירה לכולם – הפוסט הזה הוא בהתבסס על דעתי האישית והחוויות האישית שלי (בלבד).

אז בגלל שרוב המטיילים יוצאים לטיול לזמן מוגבל וצריכים לבחור מעט יעדים באופן יחסי (ולפיכך צריכים לוותר על הרבה יעדים), ובגלל שרוב המטיילים ניזונים מהמלצות של מטיילים שקדמו להם (חברים, קבוצות פייסבוק וכדומה) שניזונים אף הם מהמלצות של מטיילים שקדמו להם – נוצרת בארצינו הקטנה שונות נמוכה בכל הנוגע ליעדים שרוב הישראלים מבקרים בהם בעת טיולם בארה"ב ובקנדה.

אפשר לקרוא לזה אפקט העדר (למרבה המזל אפקט זה הוא ברמה פחותה מזה שבטיולים לאירופה – שם בשנים מסויימות מאות אלפי ישאלים נוהרים ליער השחור ובשנה שאחריה כולם עוברים להרי טירול) אך אפשר גם לקרוא לזה חשש לגילוי מקומות חדשים שחסר לגביהם ידע ושאין מכרים שטיילו בהם, וחוץ מזה כפי שמילארד סינים לא טועים – ללכת אל המקומות הסטנדרטים זה תמיד ללכת על בטוח.

אז לאן רוב הישאלים מטיילים? מאחר ואני עושה לא מעט יעוצי טיולים אני יכולה למפות היטב את היעדים שאליהם רוב הישראלים רוצים לטייל. בחוף הדרום המערבי מרבית הישראלים כוללים בטיול שלהם את קליפורניה (סן פרנסיסקו, יוסמיטי, מונטריי וכביש 1, לוס אנג'לס) את 'סיבוב הפארקים' של (זאיון ברייס, פייג, גרנד קניון) פלוס וגאס. בצפון מערב ארה"ב (פלוס במערב קנדה) ישראלים רבים משלבים ביקור בהרי הרוקי הקנדיים עם ביקור בסיאטל ובסביבתה או בשמורת הטבע הלאומית ילוסטון. בצפון מזרח ארה"ב המסלול שרוב הישראלים רוצים לטייל בו כולל את ההרים הלבנים והירוקים, את הניאגרה (שמחייבים נסיעה ארוכה מערבה) ולפעמים את קייפ קוד ואת העיר בוסטון. אל הדרום מזרח רוב הישראלים נוסעים כדי לבקר באורלדנו, לעתים הם משלבים את הביקור בפארקי השעשועים עם טיול קצר בדרום מדינת פלורידה (איי הקיז, שמורת הטבע הלאומית אברגליידס, מיאמי ועוד).

ניתן לומר בבטחה שהיעדים המפורטים לעיל הם היעדים שבהם מבקרים למעלה מ-80% מהישראלים שיוצאים לטיול בארה"ב. רק המטיילים 'המתקדמים' (אלה שכבר ראו הכל) או 'השונים' (אלה שתמיד יחפשו את הטיול שהוא off the beaten track) בוחרים לשלב בטיולם מקומות שאינם נכללים ברשימה זו.

מדי שנה אני נוסעת לכחודש/חודש וחצי לארה"ב ולקנדה גם כדי לעדכן את הספרים שלי וגם כדי לחפש מקומות חדשים – כאלה שעוד לא 'נכבשו' על המטייל הישראלי, ולחשוף אותו בפניהם. לפעמים המקומות החדשים הללו הן שמורה קטנה (שלא צריך להקדיש לה יותר מכמה שעות), ולפעמים המקומות הללו הם חבל ארץ גדול יותר. לפעמים המקומות האלה הם מקומות שקל לשלב בתוכנית הטיול הסטנדרטית, ולפעמים המקומות הללו הם כאלה שקצת לא ריאלי לשלבם בטיול 'רגיל' בשל ריחוקם, עלות ההגעה אליהם ושיקולים נוספים.

טיולים מהנים (: נטע דגני

העיר שיקגו

בשל העבודה שהיא אינה קרובה לאתרי טיול פופולאריים, שיקגו אינה ממוקמת בנתיב השחוק של מרבית המטיילים הישראלים לארה"ב. יחד עם זאת, זו בהחלט עיר שמצדיקה ביקור בה ואף נסיעה מיוחדת אליה, ולראייה – את העיר פוקדים מדי שנה כ-55 מיליון תיירים, רק כעשרה מיליון תיירים פחות מהעיר ניו יורק. זוהי עיר עם קסם מיוחד המשלבת רחובות נוצצים וגורדי שחקים עם אוסף של שכונות ציוריות, המקנות לה הרגשה של עיר קטנה גדולה. שיקגו היא לא פחות מעיר נהדרת לטייל בה. יש בה שפע מוזיאונים שהם מהטובים בארה"ב, סצנת ג'אז ובלוז, אגם שאפשר לרחוץ במימיו, וכל זאת לצד ארכיטקטורה מרשימה ומרכזי בילוי רבים לגדת הנהר המתפתל בלב הדאונטאון של העיר. כדאי להקדיש לביקור בשיקגו כיומיים אבל גם ביקור של יום אחד ללא ספק מומלץ. אפשר לשלב את הביקור בעיר זו כחלק מעצירת ביניים בטיסה אל או ממערב היבשת. למידע נוסף לחצו כאן

העיר נאשוויל

עוד עיר מדהימה, אף יותר משיקגו לדעתי, שהינה מחוץ לרדאר של רוב הישראלים המטיילים. הביקור הראשון שלי בנשאוויל היה לא פחות מהפתעה שלא שיערתי לעצמי שתקרה לי. אמנם יש לי שריטה קטנה… אני קצת חובבת מוזיקת קאנטרי, אבל גם מי שלא ממש מתחבר לקאנטרי ללא ספק לא יוכל להפסיק להתלהב מנאשוויל. נאשוויל היא עיר צעירה ותוססת שהפכה את המוזיקה לאבן השואבת שלה לתיירים. התיירות שמגיעה לכאן מקומית ברובה, צעירה ברובה, ולעיר יש ווייב יוצא דופן. ברחובות הדאונטון המוזיקה בוקעת בלייב של הופעות חיות ממסעדות וממועדונים 24 שעות ביממה, וזה הרבה יותר מ'רק מוזיקה', שכן אל המוזיקה מתלווים ריקודי זוגות וריקודי שורות, ואת כל התפאורה של העיר היפה הזו (השוכנת לגדת הנהר), מקשטים אנשים שמתלבשים בהתאם למאורע – מגפי בוקרים, גינס צמיד וחולצת פלאנל. נוסף על כך יש בנשאוויל כמה מוזיאונים נהדרים לתולדות המוזיקה, יש בה פארקים ומבנים יפים ואפילו שוק איכרים/שוק אוכל חביב במיוחד. את הביקור בנאשוויל אפשר לשלב עם טיול בדרום מזרח ארה"ב. נאשוויל אינה רחוקה באופן יחסי משמורת הטבע הלאומית הרי הסמוקי שהיא יעד טיול שישראלים רבים כוללים בטיול לחבל ארץ זה. מידע מפורט נוסף על הרי הסמוקי ניתן למצוא בספר ארה"ב דרום מזרח מסלולים (הספר אינו כולל מידע על נאשוויל. מידע על עיר זו יוסף למהדורה הבאה)

שמורת הטבע הלאומית ילוסטון

בניגוד לשאר המקומות שמופיעים בפוסט הזה – ילוסטון כן ברדאר של ישראלים, ורבים כוללים בטיולם לארה"ב את הביקור בה. אז למה היא בכל זאת מוזכרת כאן? כי לדעתי לא מספיק ישראלים כוללים בטיולם את הביקור בה. ילוסטון היא ללא ספק אחד מפלאי תבל. יש אמנם מקומות עם נוף יפה יותר, יש מקומות עם טופוגרפיה מרשימה יותר – אבל אין מקומות בהם אפשר להרגיש קרוב לבריאה כפי שאפשר להרגיש בילוסטון. ילוסטון היא צוהר לכל כך הרבה דברים – החל מהיווצרות כדור הארץ וכלה בהתפתחות החיים, והביקור בה הוא שעור מאלף בבית הספר של הטבע. לא בכדי ילוסטון היא שמורת הטבע הלאומית הראשונה בארה"ב ואחת הגדולות שמביניהן. נוסף על הגייזרים, סוואנות העשב, הקניונים, המפלים, האגמים ונופי הרי הרוקי הנשקפים למרחקים, ילוסטון היא גם ה-מקום לצפות בו בבעלי חיים בטבע, והטיול בה שקול לעתים ללא פחות מנסיעה בספארי באפריקה. כמעט כל טיול בשמורה זו יזכה את המטיילים בתצפיות על דובים, זאבים, ביזונים, איילים, קויוטים ועוד. הסיבה לכך שילוסטון אינה נכללת מספיק טיולי ישראלים היא מיקומה – אי שם בחלק המרכזי של צפון מערב ארה"ב, ורחוק מרוב יעדי הטיול היותר פופלאריים. אבל סיבה זו אינה מוצדקת שכן עם קצת יצירתיות אפשר לשלב את ילוסטון בקלות הן עם טיול אל צפון מערב ארה"ב והרי הרוקי הקנדיים (ראו כאן) והן עם טיול אל דרום מערב ארה"ב (ראו כאן). הקושי היחיד הוא עניין הזמן – שכן לילוסטון לבדה (בלי הנסיעות אליה וממנה) כדאי להקדיש לפחות ארבעה ימים מלאים. למידע נוסף על ילוסטון

שמורת הטבע הלאומית אקדיה

בהתחשב בכך שהטיול לצפון מזרח ארה"ב הוא אמנם מקסים, אבל לא מאוד דרמטי מבחינת הנופים הנכללים בו, אקדיה היא יוצאת דופן. שמורת טבע לאומית זו (היחידה בצפון מזרח ארה"ב), השוכנת אי סלעי במי האוקיינוס האטלנטי, היא ללא ספק דובדבן שכדאי לא לוותר עליו. אקדיה כוללת יערות עבותים, פיורדים שנחסמו והפכו לאגמי מים מתוקים, חופים מפורצים, וכן עיירות דייגים ומגדלורים שהופכים אותה למקום ציורי במיוחד. בזכות היותה שמורת טבע לאומית יש בה מבחר גדול של מסלולי הליכה מצד אחד ושימור מצד שני (שבזכותו שאפשר לצפות כאן באופן כמעט ודאי במגוון בעלי חיים). זה גם ה-מקום בצפון מזרח ארה"ב לצאת ממנו לשיט לווייתנים והמקום לצאת ממנו לסיור שיט מודרך בקיאקים ימיים. אז למה היא בכל זאת מחוץ לנתיב התיירות של רוב הישראלים? המרחק. כדי לבקר באקדיה צריך להקריב כמה שעות טובות של נהיגה, ולמרות שהיא מרוחקת רק חמש שעות נסיעה מבוסטון זה מספיק בכדי להפחית את כמות הישראלים המבקרים בה באופן ניכר. מידע מפורט נוסף על אקדיה ניתן למצוא בספר ארה"ב צפון מזרח מסלולים

המונומנט הלאומי וויט סנד דיונס

עוד מקום שהיה הפתעה בשבילי – ביקרתי בו רק לא מזמן ובמשך שנים רבות הוא איכשהו התפספס גם לי מהרדאר של הטיולים בארה"ב. למה התפספס? לא הגעתי אליו עד היום כי הוא ממוקם רחוק מכל מקום, וכאשר הגעתי אליו הרגשתי שזה ש"אני לא מאמינה שלא הגעתי לכאן עד היום" בשל יופיו הרבה. החווייה שלי ושל בני משפחתי במונומנט הלאומי וויט סנד דיונס הייתה לא פחות ממופלאה. ארזנו את האוהל, את שקי השינה וקצת אוכל בשני תרמילים גדולים ויצאנו להליכה של כמה ק"מ על הדיונות הלבנות. היעד שלנו היה חניון הלילה המפוזר סביב לדיונות (כמה אתרים בודדים סה"כ, כאשר כל אחד מרוחק זה מזה מרחק של כמה מאות מ'). בזכות העבודה שהרכב החול כאן שונה מזה של 'חול רגיל', האדמה קרירה (ולא חמה כמו בדיונות חול שמוכרות לנו בדרך כלל) ובזכות הצבע הלבן הבוהק התאורה הטבעית בלילות ירח מושלמת. הלילה הקסום שאנחנו העברנו בדיונות אלה לא ישכח על ידי ועל ידי ילדיי ובן זוגי לעולם. האם לנסוע לכאן במיוחד? ממש לא. האם להאריך את הטיול כדי כן להגיע לכאן אם במילא חוצים ברכב את דרום ארה"ב לאורכה – בוודאי שכן (רק שימו לב – אזור הדיונות נסגר לעיתים בשל ניסויים בבסיס טילים סמוך. כדאי להתעדכן מבעוד מועד).

שמורת הטבע הלאומית מערת קרלסבד

עוד מקום שגיליתי רק לאחרונה ששוכן אף הוא במדינת ניו מקסיקו, לא רחוק מהמונומנט הלאומי המתואר לעיל, הוא מערת קרסלבד המדדדהיייימממההה! וואו. אני לא חושבת שיש לי יכולת כתיבה מספיק טובה כדי לתאר את המקום המרשים הזה, ובעיקר – מה כבר יכול להיות מרשים כל כך במערה? אז זהו, שיכול. ועוד איך יכול. אורכה של הירידה למערה זו כמעט ק"מ של הליכה בסרפנטינות שמובילות למעבה כדור הארץ. למטה נגלה בפני המבקרים במקום מראה של חדרי ענק – גודלו של כל חדר עשרות מגרשי כדורגל. אי אפשר לתאר את היופי ואת העוצמה. פלא היצירה. זאת ועוד, כל בוקר וערב (לפני ואחרי שהמערה נסגרת למבקרים) אפשר לשבת מול הפתח שלה באמפיתאטרון שהוקם במקום ולצפות יחד עם עוד מאות מטיילים (ובשקט מופתי) במאות אלפי עטלפים שעוזבים את המערה בשעות השקיעה וחוזרים אליה עם שחר. גם את הביקור במערה הזו, כמו הביקור בדיונות, כדאי לשלב עם טיול שחוצה את דרום ארה"ב. בשל מיקומה הנידח של מערה זו, וכן בגלל שאורך הביקור בה כמה שעות בלבד, לא בטוח שכדאי לנסוע אליה במיוחד, אבל מי שכן מתקרב לאזור – אל לו לפספס את הביקור בה!

חופי 'יד המחבת' של פלורידה

אז כולם נוסעים לאורלנדו וכולם שמעו על איי הקיז ועל שמורת הטבע הלאומית אברגליידס, ורבים נוסעים גם לעיר מיאמי (אגב המקום הכי אוברייטד שיש שבטעות שכחתי להזכירו בפוסט הקודם) אבל מעטים יודעים שצפון מערב פלורידה, אזור המכונה גם 'יד המחבת' של המדינה, ניחן ביופי יוצא דופן שרמת הכדאיות של להוסיפו לטיול במדינה זו גבוהה מאוד. צפון מערב פלורידה היא גן עדן טרופי של מעיינות ענקיים שמנוקזים אל נהרות רחבים (מומלצים במיוחד – שמורת מעיין ווקולה ושמורת מעין מנטיי). מצד אחד אפשר להתחרץ במעיינות אלה (תחשבו על הסחנה שלנו רק הרבה יותר גדול, הרבה יותר טבעי, והרבה הרבה הרבה פחות אנשים), מצד שני אפשר לצאת בהם לשיט בעקבות בעלי חיים באזורים שבין המעיין לנהר. אין עוד הרבה מקומות בארה"ב שאפשר לראות בהם כמות ועושר של בעלי חיים כפי שאפשר לראות בחבל ארץ זה – אליגטורים, פרות ים, ארמדילו, דובים, פנתרים, איילים, צבים, דגים משונים ואפילו עכבישים מאירים (בחיי שיש כזה דבר ובחיי שאפשר לראותו ביערות הסובבים את המעיינות של חבל ארץ זה). וזה עוד לא הכל – צפון מערב פלורידה נושקת לחופי צפון מפרץ מקסיקו. החול בחופי המפרץ באזורים אלה לבן כשלג ובמקומות רבים מפורץ וכולל איים, חצאי איים ומעברי מים צרים מדרום ליבשת (מומלצים במיוחד האי סיינט ג'ורג' וחצי האי סיינט ג'וזף). זה המקום לראות בו דולפינים, עופות מים ובעלי חיים נוספים. את הטיול לחבל ארץ זה ניתן לשלב עם טיול לעיר אורלנדו. כמה שעות נסיעה ואתם בגן עדן. מומלץ מאוד מאוד! מידע נוסף על אזורים אלה ניתן למצוא במהדורה החדשה, דנדנשה של הספר פלורידה מערב מסלולים.

חצי האי ג'אספה

חצי האי ג'אספה שבפרובינציה הקנדית קוויבק הוא אזור שכדאי לבקר בו בהקדם. אין ספק שחצי אי זה (שהשפה המדוברת בו היא צרפתית) יהיה היעד הבא של מטיילים לקנדה, שמאסו בעומס המעיק שבהרי הרוקי הקנדיים. התיירות טרם הגיעה לכאן, רוב המבקרים הם מקומיים, והכל צנוע ונחבא כמעט אל הכלים. אז מה יש לנו כאן? כבישים לאורך הים עם מצוקים ונופים שבחלק מהמקומות שמים בכיס את כביש מספר 1 המפורסם של קליפורניה, פיורדים שנחרצו על ידי קרחונים, חופים מפורצים מנוקדים במגדלורים, יערות, אגמים, נהרות ושפע גדול מאוד של בעלי חיים בים וביבשה (ובנוסף המחירים כאן מאוד זולים והאירוח מאיר פנים בדרך כלל). חוץ מזה יש בחצי האי שמורה קטנה אחת, שרק עבורה שווה להרחיק עד לכאן – שמה בונווטור וביקור במושבת הסולות הצפוניות (עוף ים) שבה היא חוויה יוצאת דופן באופן שקשה לתאר במילים. את הטיול בחצי האי ג'אפסה אפשר לשלב עם ביקור בעיר המקסימה קוויבק סיטי וכן עם ביקור בפרובינציות אחרות במזרח קנדה כמו נובה סקוטיה היפהפייה (שגם היא אגב ראויה להיקרא – מקום שהוא אנרייטד) וכן ניו ברונסוויק. החיסרון היחיד בטיול אל חבלי ארץ אלה הוא העובדה שהנסיעות בהן ארוכות יחסית. מידע מפורט מאוד על יעדים אלה ועל מסלולי טיול מומלצים בהם ניתן למצוא בספר קנדה מזרח מסלולים.

קולורודו

בנסיעה של כמה שעות במדינת קולורדו אפשר לחצות את קו הפרשת המים (כלומר את הפסגה) של רכס הרי הרוקי שלוש, ארבע או חמש פעמים. הרי הרוקי שמתחילים בצפון קנדה וממשיכים דרומה עד ניו מקסיסו נותנים את התצוגה המרוכזת ביותר שלהם בתחומה של מדינת קולורדו (שהגובה הממוצע בה  הוא ודאי קרוב לשני ק"מ מעל פני הים). אז נכון – הנופים כאן פחות מתקתקים ומעט יותר צחיחים מההרים המפורסמים יותר שבקנדה, אבל הגיוון הרב של מדינה זו (מצד אחד הרים עם קרחונים ומצד שני מדבריות. מצד אחד יערות עבותים ומצד שני דיונות חול עצמות בהיקפן) הופך אותה למעניינת במיוחד לכל אוהב הטבע והטיולים. והבונוס – קולורדו הרבה פחות מתויירת משאר מערב ארה"ב ומערב קנדה (וללא ספק לא פחות יפה). אם עוד לא ראיתם את  יוסמיטי, זאיון, ברייס, ילוסטון ואתרים מפורסמים נוספים במערב – קולורדו פחות מתאימה לכם (בכל זאת יש מקומות יפים ממנה), אבל אם כבר ראיתם מעט ממה שיש למערב ארה"ב להציע ואתם מחפשים יעדים נוספים לבקר בהם – קולרודו היא ללא ספק ה-מקום. מידע על מסלול טיול מפורט בקולורדו (המסלול הירוק) ניתן למצוא בספר ארה"ב דרום מערב מסלולים וכן כאן.

חופי אורגון וחופי צפון קליפורניה

שני אזורים שהם מקשה גאוגרפית אחת – מרהיבים ביופיים ובהחלט לא מתויירים. מכל האנרייטד בפוסט הזה, החופים הללו הם 'סופר אנרדייטד'. חופי אורגון (ובעיקר חופי דרום המדינה) וכן חופי קליפורניה (באזור שבין העיירות בודיגה ביי עד פורט ברג וצפונה משם בעיירה שלטר קוב) הם יפהפיים. נוסף על יערות עצי רדווד הנישאים אל על, נוסף על עושר של בעלי חיים (לווייתנים, כלבי ים ואריות ים בים ודובים ופומות, שונרים ודובים ביבשה), נוסף על עיירות ציוריות, נוסף על דלתאות של נחלים הזורמים לים, נוסף על מפרצים עם מי טורקיז – נוסף על כל אלה – נופי האוקיינוס הנצפים כמעט מכל נקודה לאורך חבל ארץ זה, המזדקר מעל לים, הם פשוט מרהיבים, ומהיופי הזה אפשר ליהנות באינטימיות, ובלי עומס מטיילים (בניגוד לקטע הדרומי יותר והמפורסם יותר של כביש 1 – ממונטריי עד מורו ביי). מידע נוסף על אזור זה אפשר למצוא כאן וכאן.

אזור העיירה מואב

את הטוב ביותר שמרתי לסוף. אזור העיירה מואב הוא האזור שאני אישית הכי אוהבת בעולם. כמעט כל טיול שלי בארה"ב (כולל הטיול הקרוב שמתחיל בליל יום הבחירות… 'מצביעים-טסים') מתחיל או מסתיים בכמה ימי קמפינג בשמורת הטבע הלאומית ארצ'ס המרהיבה ששוכנת קרוב למואב. מואב וסביבתה הם ה-מכה של אוהבי ה-outdoors בארה"ב. רוב התיירות כאן עדיין מקומית, אבל על פי קצב התפתחות העיירה נראה שבשנים האחרונות היא מתגלה אט אט עם על ידי מטיילי שאר העולם. נהר הקולורדו הזורם סמוך לעיירה, יחד עם כמה קווי שבר שהעלו והורידו כאן רכסים ועמקים, יצרו בסביבתה של מואב נופים יוצאי דופן המשלבים מרחבי מדבר אדומים עם מקורות מים ועם הרים גבוהים (כארבעה ק"מ גובה) שצובעים את קו הרקיע של המדבר האדום במראות מושלגים. אפשרויות הטיול ברגל, בג'יפים, ברפטינג כאן אינסופיות. חניוני הלילה כאן הם היפים בעולם, והלילות (בשילוב של אוויר נקי ומעט זיהום אור) עטורי כוכבים. נוסף על שמורת הטבע הלאומית ארצ'ס יש סמוך למואב שמורת טבע לאומית מרהיבה נוספת – שמה קניונלנדס והיא עוד יותר פראית ועוד יותר לא מתויירת. שמורה זו כוללת כמה מחוזות – הקרוב ביותר למואב מכונה אי בשמים וביקור בו הוא מאסט בכל טיול לאזור. מחוז נוסף מכונה נידלס וגם הוא קרוב יחסית למואב (אך רחוק יותר ממחוז נידלס) ומרשים במיוחד (המחוזות הנוספים אינם נגישים לטיול רגיל אלא מחייבים שיט, ג'יפים או מסלולים רגליים ארוכים). זאת ועוד מואב מוקפת בשמורת מדינה נהדרות (יוטה ניחנה בשמורות מדינה יפות במיוחד עם חניוני לילה יפים במיוחד) כמו גובלין, דד הורס, גוסנקס ועוד. בניגוד להרבה אתרים אחרים המופיעים בפוסט זה, מואב כן פופולארית יחסית בקרב מטיילים ישראלים (פופולאריות שאני יכולה לזקוף במעט גם לספרים שלי שלא ספק מנסים 'לדחוף' לשם מטיילים) אבל היא עודנה מחוץ לנתיב התיירות השחוק. מידע מפורט על אזור העיירה מואב ניתן למצוא בספרון הזה.

אתם מוזמנים לספר לנו על עוד מקומות שהם לדעתכם אנרייטד כאן בתגובות.

 

עקבו אחרי האינסטגרם שלי

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

וקבלו עדכונים, מידע על מבצעים, המלצות על יעדים חדשים ועוד, והרבה לפני כולם.