קיבלתי אתמול בערב והיום בבוקר הרבה פנויות מלקוחות שמתכננים טיול בקיץ הקרוב בשמורות הטבע הלאומיות של מערב ארה"ב ונחרדו מהכתבה ששודרה בכאן 11 בנוגע על עומס בפארקים הלאומיים. אז ככה… דבר ראשון – הכתבה בעיני די שטחית כי מעבר לכך שהיא התייחסה למקום הכי מתוייר (הקניון של זאיון) באחת השמורות הכי מתויירות (זאיון) אין בה התייחסות לתאריך בו הכתב נכנס לשמורה (ליום הספציפי השפעה על מידת העומס – חופשות, חגים, היום בשבוע). נאמר בכתבה שהיא לא צולמה ביום עמוס במיוחד אבל אני בטוחה שזה נכון (הניחוש שלי היא שהיא צולמה בחופשת הפסחא/חופשת האביב). מעבר לכך מה שרואים בכתבה היה תמיד (ואין בו חידוש) מבחינת החויה של הכניסה לשמורה (תור בכניסה) וההמתנה לאוטבוס (גם תור). מסלול אינג'לס לנדינג (שהוא אולי המסלול הכי מפורסם בארה"ב) עליו מדברים בכתבה היה מאז ומעולם עמוס. גם אין כאן שום חידוש… מעבר לכך שהעומס אינו נחלת חלקן של השמורות הלאומיות של ארה"ב בלבד – הוא תופעה כלל עולמית וספציפית בצפון אמריקה – המצב בשמורות הרוקיס הקנדיים למשל הרבה הרבה יותר גרוע.
הדבר היחיד שאי אפשר להתעלם ממנו זה שכמות המטיילים בשמורות כן עולה מדי שנה באופן שמקשה על ההתמודדות עם שטף המטיילים (אם פעם תדירות קווי האוטובוס הייתה פעם ב-20 דקות בקיץ בקניון של זאיון, היום היא כבר 4 דקות ויותר מזה אי אפשר לצמצם. אם פעם ניתן היה למצוא בנקל חניה ליד מרכז המבקרים של זאיון, היום זה כבר אתגר). אבל למרות זאת, ולמרות העומס – מה שיפה בשמורות בארה"ב זה שהכל מאוד מסודר וברור – גם אם יש תור לאוטובוס עומדים בו בנחת בלי דחיפות ובמקום מוצל ונעים. גם אם מטיילים עם עוד אנשים במסלול – יש חוקי התנהגות שכמותם יש פחות בארץ (שמירה על שקט, על נקיון ועל חוקי נימוס בסיסיים). ובקיצור – הרבה יותר נעים לטייל בהשוואה לארץ גם אם עמוס.
אז איפה העומס כן הופך לבעייתי בלתי נסבל?
- בטיול בשמורות המתויירות בימים עמוסים במיוחד – ימי שבת וראשון בחודשי הקיץ, סופי שבוע של חגים לאומיים, חופשות וכדומה
- במציאת חניה בשעות העמוסות בשמורות העמוסות (יוסמיטי, זאיון, ברייס, אקדיה, ארצ'ס, גרנד קניון ועוד וכמובן בשמורות הרי הרוקי הקנדיים שבמערב קנדה), בעיקר אם מטיילים בקרוואן
- בעמידה בתורי הכניסה לשמורות העמוסות בשעות השיא
- במקרה בו לא מזמינים לינות מראש – ומבעוד מועד
ומה עושים כדי להימנע מהעומס?
- בונים את המסלול כך שלא יכלול ביקור בשמורות העמוסות בימים עמוסים
- קמים מוקדם! כלל קסם שפותר כמעט את כל הבעיות ושהוא תמיד המנצח בהתמודדות עם עומס בפארקים הלאומיים. אם תיכנסו לשמורות כבר בשעה 7:00 לא תיתקלו בתורים בכניסה, תמצאו בנקל חניה וגם – תצליחו להינות משקט במסלולים
- על טיולי לילה שמעתם? הליכה בחשכה בטיילת שנושקת למצוק הדרומי של הגרנד קניון בלילה ירח מלא היא חווייה מטמטמת. כך גם נסיעה בעמק של יוסמיטי בלילה כאשר אור הירח מאיר את אל קפיטן וכן המצוקים הסובבים את העמק נראים גבוהים בהרבה ממש שהם באמת
- אם מטיילים בקרוואן (או באוהל) – ישנים בחניונים בתוך השמורות (ולא בחניונים פרטיים מחוץ לשמורה). בזכות זאת לא תצטרכו לעמוד בבוקר בתור הכניסה לשמורה, לא תצטרכו לחפש חניה (זאת בהנחה שאתם לנים שני לילות בחניון או מטיילים לפני שעת הצ'ק אאוט). יש גם מלונות בשמורות שיחסכו פקקים ותורים (מומלץ בעיקר ביוסמיטי). יש גם מקומות בהם יש מלונות מחוץ לשמורה שקרובים מאוד לכניסה לשמורה (למשל בזאיון מומלץ מאוד ללון במלון הזה שממנו אפשר ללכת ברגל למרכז המבקרים ושם לעלות על שאטל – יחסוך תורים וחיפוש חניה)
- נעזרים בשאטלים (בשמורות זאיון, ברייס, גרנד קניון, יוסמיטי, אקדיה) – דרך מצויינת להימנע מהצורך לחפש חניה
- מטיילים בעונות מעבר שבהן יש פחות עומס בפארקים הלאומיים. אחד החודשים המומלצים ביותר מבחינת עונות מעבר הוא אוקטובר – ביוסמיטי למשל חודש אוקטובר הוא מושלם לטיולים (באוקטובר עדיין לא מושלג וקר, רוב הכבישים פתוחים, הרבה פחות עמוס במטיילים ויש שלכת נהדרת, אך השפיעה במפלים פחותה). גם בברייס חודש אוקטובר מומלץ מאוד. בזאיון ובארצס ובגרנד קניון (שהם מעט נמוכים יותר מברייס) אפשר אפילו לטייל בתחילת נובמבר (הלאה משם כבר גדל הסיכוי לשלגים). גם באקדיה עדיין אפשר לטייל באוקטובר וכבר הרבה פחות עמוס (פלוס כבונוס אפשר להינות משלכת נפלאה)
- יוצאים למסלולים ארוכים ברגל – כככל שהמסלול אורך יותר כך מספר המטיילים שמטיילים בו מועט יותר. אני תמיד אומרת שבכל הליכה של ק"מ משאירים 90% מהאנשים מאחור. לפעמים מדובר על הבדלים לא גדולים באורך המסלול שיכולים לעשות את כל ההבדל. למשל מסלול נוואחו-קווינס גרדן בברייס שהוא עמוס מאוד לעומת מסלול פרילנד שהוא כמעט ריק מאדם (וגם כבונוס – יותר יפה)
- מבקרים באזורים הפחות מתויירים של השמורות העמוסות – רוב המבקרים בזאיון למשל מתמקדים בקניון של זאיון אבל לזאיון יש עוד אזורי טיול יפים שהם הרבה פחות מתוירים כמו למשל קולוב קניונס ואתרים סביב כביש קולוב טראס. ביוסמיטי רוב המטיילים מתרכזים בעמק ובגליישר פוינט כאשר כביש מעבר טיוגה ואתרי הטיול שלאורכו הרבה פחות עמוסים וכדומה
- משלבים בטיול שמורות פחות עמוסות – כדי שבכל זאת יהיה תמהיל נכון של אתרים יותר עמוסים (שהם חובה מבחינת הנופים שהם מציעים) לבין אתרים פחות עמוסים, שהם אמנם פחות מוכרים ואייקונים אבל עדיין מקסימים ויספקו את החוייה של השקט בחיק הטבע שכה רבים מייחלים לו. יש המון שמורות מהסוג הזה (פחות עמוסות ועדיין מקסימות) כמו למשל שמורות המדינה של שמורת יוטה (שאפשר לשלבן בטיול אל השמורות הלאומיות המפורסמות כדוגמת זאיון, ברייס וארצ'ס. מי שרוצה מידע נוסף לגביהן ימצא אותו בספרונים שלי מסדרת זום אין) וכמו למשל שמורות לאומיות רבות שהן פחות מוכרות ומפורסמות כמו למשל קפיטול ריף וקניונלנדס (בעיקר מחוז נידלס שהוא נגיש בקלות ויהפהפה וממש ריק מאדם). ראו מידע על כל השמורות הלאומיות כאן
- עושים מחקר מעמיק בנוגע למסלולים בפאתי השמורות שיכולים להוות אופציה לא רעה (לעתים ניתן גם לבקש מידע מהריינג'רים של השמורות – רלוונטי רק אם זכיתם להתייעץ עם ריינג'ר מקצועי שבאמת מכיר). למשל אחד הלקוחות היותר 'יסודיים' שלי מצא וטייל במסלול הזה סמוך לזאיון שלדבריו היה לא עמוס ומאוד יפה, למשל אני טיילתי לאחרונה במסלול הזה בשמורות יוהו ברוקיס הקנדיים שגם הוא היה ריק ממטיילים (בעוד מסלולים סמוכים לו באזור לייק לואיז היו מפוצצים באנשים) למרות שהוא מרהיב ביופיו.
ולסיכום, למרות שאני אישית שונאת ביותר עומס רב של מטיילים – לא הייתי מציעה לכם לוותר על הביקור בשמורות העמוסות, למרות העומס. כל עוד הדברים מתנהלים בצורה נעימה (אנשים עומדים בתור לאוטובוס בצורה מסודרת, לא מלכלכים, לא מאוד מרעישים, יש כללי נימוס בסיסים) אפשר בהחלט לטייל ליהנות גם במקומות העמוסים (אם מקיימים את הכללים שכתבתי למעלה). לי אישית הרבה יותר מפריע לטייל במקומות עמוסים וממוסחרים (כמו למשל קניון אנטילופ – מקום שאני באמת לא מצליחה ליהנות ממנו) מאשר מקומות עמוסים שאינם ממוסחרים, ולמרבה השמחה השמורות הלאומיות של ארה"ב הן באופן יחסי (אולי למעט העמק של יוסמיטי, שם המצב הוא הקשה ביותר) לא מאוד ממוסחרות מבחינת חווייית הביקור בהן.
