כבישי אגרה בארה"ב ובקנדה

כבישי אגרה בארה"ב

חוף מערבי

אזור מפרץ סן פרנסיסקו (San Francisco Bay Area)

באזור מפרץ סן פרנסיסקו הכבישים העיקריים מבחינת התיירים בהם נגבית אגרה הם: גשר שער הזהב בכיוון מצפון לדרום (בכניסה לעיר סן פרנסיסקו), גשר אוקלנד (הביי ברידג') בכיוון ממזרח למערב (בכניסה לעיר פרנסיסקו) ועוד כמה כבישים/גשרים שתיירים פחות נוסעים בהם. יש עוד כמה כבישים שיש בהם נתיב אקספרס – ראו הסבר על נתיבי אקספרס בהמשך. פרוט של כל הכבישים, הגשרים, נתיבי האקספרס והשעות שהנסיעה עליהם בתשלום מפורטים באתר של FasTrak.

יש מספר כבישים שיש בהם מסלול אקספרס המיועד לנסיעה של רכבים עם שני נוסעים או יותר. המסלולים הללו מסומנים בשלטים מיוחדים שנקראים HOV או CARPOOL. הנסיעה בהם אפשרית רק למי שיש מכשיר מיוחד של FasTrak שמכוון למצב מסוים המסמן למערכת שהרכב עומד בדרישות התוכנית. אם אין ברכב שלכם מכשיר FasTrak פעיל – מומלץ להימנע מנסיעה במסלולים אלה, גם אם הרכב שלכם עומד בתנאי המסלול.

בכל הכבישים האלה אין אפשרות לשלם במזומן. שתי אפשרויות לתשלום הן: הראשונה היא הפשוטה אך היקרה ביותר היא לא לעשות כלום. החשבון עבור הנסיעה יגיע לחברת ההשכרה והיא תחייב את כרטיס האשראי שהשארתם כשאספתם את הרכב, בתוספת עמלה ודמי טיפול.

אפשרות שנייה היא להרשם באתר של החברה שמפעילה את הכבישים האלה – אפשר לשלם עבור המעבר תוך 48 שעות מיום הנסיעה או להגדיר טווח תאריכים (אם מתכננים כמה נסיעות בכבישים האלה) ולרשום פרטי כרטיס אשראי ואחרי הנסיעה באחד הכבישים שחייבים באגרה הכרטיס יחויב. לאפשרות זו יש להיכנס לאתר הזה ולבחור אפשרות One Time Payment.

אפשרות שלישית היא להמנע בכלל מנסיעה בכבישי אגרה ע"י בחירה בהגדרה 'המנע מכבישי אגרה' באפליקציית הניווט שלכם (ווייז או גוגל מפס) אבל אז יש לקחת בחשבון שהנסיעה תארך הרבה יותר זמן. יש לשים לב לכך שחלק מהכבישים המובילים לפארקים הלאומים (National Parks) יופיעו באפליקציות הניווט ככבישי אגרה – מכיוון שהכביש עובר בתוך הפארק הלאומי והכניסה אליו חייבת בתשלום. בכבישים אלה אין צורך בתשלום נוסף מעבר לרכישת כרטיס כניסה לפארק הלאומי.

לוס אנג'לס ומחוז אורנג' (Orange County)

במחוז אורנג' יש מספר קטן של כבישי אגרה, פירוט מלא שלהם אפשר למצוא כאן. תשלום עבור הנסיעה בכבישים האלה אפשרית רק דרך האתר, כאן. לכבישים האלה יש אלטרנטיבות נסיעה אחרות ולכן רצוי פשוט לכוון את אפליקציית הניווט להימנע מנסיעה בכבישי אגרה.

באזור העיר לוס אנג'לס יש שני כבישים מהירים I-10, I-110 שיש בהם מסלולי אקספרס המיועדים לנסיעה ברכבים שיש בהם שני נוסעים או יותר. התשלום עבור הנסיעה במסלולים האלה הוא באמצעות מכשיר ייעודי שנקרא FasTrak שמותקן ברכב ומכוון מראש למספר הנוסעים. אם אין ברכב מכשיר כזה – החברה תשלח את החיוב עבור הנסיעה בתוספת דמי טיפול (דולרים בודדים) לבעל הרכב – במקרה של רכב שכור החיוב יגיע לחברת ההשכרה שתחייב את כרטיס האשראי שהשארתם כביטחון במועד איסוף הרכב. חברת ההשכרה תגבה גם עמלה משלה עבור הטיפול בתשלום אז אם ברצונכם להמנע מתשלום כזה – מומלץ שלא להשתמש בנתיבים המיוחדים האלה (הכניסה לנתיבים מסומנת בשלטים גדולים ובולטים). פרוט מלא של השימוש במסלולים האלה אפשר למצוא כאן.

חוף מזרחי

באזור החוף המזרחי יש הרבה מאוד כבישי אגרה (מקומות בהם יש מספר גדול במיוחד של כבישים אגרה הם: סביב העיר ניו יורק, סביב העיר בוסטון, מדינת ניו ג'רזי, מדינת פלורידה), הדרך היחידה להמנע מתשלום הוא המנעות מנסיעה בהם ע"י בחירת אפשרות 'המנע מכבישי אגרה' באפליקציית הניווט – אבל יש לקחת בחשבון שהדבר כנראה יאריך מאוד את הדרך ולא ריאלי.

18 מדינות מאוגדות תחת הסכם שימוש במכשיר שנקרא E-ZPASS, התשלום נעשה באתר ייעודי או בהוראת קבע בכרטיס אשראי (בדומה לכביש 6 שלנו). המכשיר תקף לנסיעות בכבישי אגרה במדינות האלה: מיין, ניו המפשייר, מסצ'וסטס, רוד איילנד, ניו יורק, ניו ג'רזי, דלוור, וירג'יניה, וירג'יניה המערבית, מרילנד, פנסילבניה, קרוליינה הצפונית, פלורידה, אוהיו, קנטקי, אינדיאנה, אילינוי, מינסוטה. גם התשלום בכל הגשרים באזור ניו יורק שהם הדרכים העיקריות לכניסה לעיר, ובנוסף גם הכביש הראשי שמוביל מניו ג'רסי לניו יורק שנקרא NJ TURNPIKE, וכן הגשר על מפרץ צ'ספיק בווירג'יניה – כלולים אף הם במכשיר ה-E-ZPass. פרוט מלא של הכבישים בהם אפשר להשתמש במכשיר אפשר למצוא כאן.

ואיך משלמים עבור נסיעה בכבישי האגרה הללו? הדרך הכי קלה היא לעבור בנתיב שמסומן מזומן (CASH) ולשלם במזומן. החיסרון הוא שברוב המקרים צריך להכין סכום מדוייק, המעבר במסלולים אלה מחייב עצירה מלאה ומעכב את הנסיעה ובהרבה כבישים פשוט אין אפשרות כזו, כלומר אין מסלול של תשלום במזומן (למשל בגשרי ניו יורק). אפשרות שנייה היא לעבור במסלול שמסומן E-ZPass. החשבון יגיע לחברת ההשכרה והיא תחייב את כרטיס האשראי שהשארתם כביטחון בזמן איסוף הרכב בתוספת עמלה ודמי טיפול לא מבוטלים. אפשרות שלישית (והכי נוחה מבחינת התייר) היא לקחת מחברת ההשכרה מכשיר מתאים בתשלום (בדרך כלל 5-3 דולר ליום עד סכום מקסמילי של 40-25 דולר לכל התקופה – הסכומים משתנים מחברה לחברה). בנסיעה יש לעבור במסלול שמסומן E-ZPass, החיוב יגיע לחברת ההשכרה שתחייב את כרטיס האשראי שהשארתם כביטחון בזמן איסוף הרכב – אבל ללא עמלה נוספת.

אפשרות רביעית היא לרכוש את המכשיר E-ZPass, להירשם באתר, להטעין אותו דרך האתר בסכום מסוים ואז המכשיר יחייב לפי הנסיעות בפועל מתוך היתרה המוטענת בו. את המכשיר ניתן לרכוש ברוב חנויות הנוחות בתחנות הדלק או במקומות שמפורטים ברשימה שאפשר למצוא כאן. במדינת ניו יורק אפשר לרכוש את המכשיר גם בחנויות נוחות שונות, אפשר למצוא פירוט של החנויות הללו כאן. המכשיר עולה 35-20 דולר, תלוי במדינה ובעיר שבה רוכשים אותו ומגיע טעון ב-15 דולר. יש להרשם באתר ואפשר להטעין עוד דולרים לשימוש בכל כבישי האגרה הרלוונטיים. יש לקחת בחשבון שלפעמים לוקח 2-3 ימים עד שהרישום נקלט במערכת. חלק מהמדינות/ערים גובות תשלום חודשי ו/או שנתי קטן על השימוש במכשיר. אחרי שעוזבים את ארה"ב אפשר לבטל את הרישום באתר ואז החיוב הזה ייפסק. אפשרות הרכישה של המכשיר יכולה להיות נוחה למי שמגיע הרבה לחוף המזרחי ומרבה בנסיעות באזור.

פלורידה

בפלורידה יש מערכת דומה שנקראת SUNPASS ובה יש מספר כבישי אגרה שהנסיעה בהם בתשלום. בכבישים האלה אפשר להשתמש במדבקה ייעודית או במכשיר של SUNPASS או במכשיר E-ZPass (מכיוון שהחברה נרכשה ע"י חברת E-ZPass לפני מספר שנים). אפשר כמובן לנסוע בכבישים ללא המדבקה או המכשיר ולשלם דרך חברת ההשכרה בתוספת עמלה – בדיוק כמו בשאר מדינות המזרח המאוגדות ב-E-ZPass.

בנוסף יש מספר כבישים ראשיים שיש בהם נתיב מהיר – Express Lane, שהנסיעה בו כרוכה בתשלום – רק מי שיש ברשותו מדבקה של SUNPASS יכול לנסוע בנתיבים האלה. נסיעה במסלול אקספרס ללא מדבקה פעילה תגרור קנס.

מי שמבקר רק בפלורידה יכול לרכוש מדבקה או מכשיר של SUNPASS דרך חברת ההשכרה או באחד מהמקומות שרשומים כאן. המדבקה/מכשיר של SUNPASS תקפים גם במדינות צפון קרוליינה וג'ורג'יה.

כבישי אגרה בקנדה

בקנדה יש כבישי אגרה בארבע פרובינציות בלבד – אונטריו, קוויבק, נובה סקושיה והאי הנסיך אדאורד.

פרובינציית אונטריו

כביש 407 (שמוביל מניאגרה פאלס לטורונטו) – הדרך הכי פשוטה לשלם עבור הנסיעה בכביש הזה היא דרך חברת ההשכרה – החשבון יגיע לחברת ההשכרה שתשלם את האגרה בתוספת עמלת טיפול מכרטיס האשראי שהשארתם בזמן איסוף הרכב. כשנמצאים בקנדה אפשר לנסות להתחבר לאתר של הכביש ולשלם אונליין (אין אפשרות להתחבר לאתר מחוץ לקנדה), מידע נוסף על הנסיעה בכביש ואופן התשלום אפשר למצוא כאן. אפשר כמובן לבחור לנסוע בדרכים חלופיות ללא תשלום אגרה.

עוד במחוז אונטריו – כביש 412 שמצפון לטורונטו ועוד מספר גשרים ומנהרות שמחברים בין קנדה לארה"ב. פרוט מלא והסבר איך לשלם על הנסיעה בכבישים האלה אפשר למצוא כאן.

פרובינציית קוויבק

גשר על כביש 25A וגשר על כביש 30A, מידע נוסף על האגרה בגשרים האלה ואופן התשלום אפשר למצוא כאן.

פרובינציית נובה סקושיה

כביש מעבר קובקוויד (Cobequid Pass) ועוד שני גשרים (MacKay Bridge, Macdonald Bridge), בכל כבישי וגשרי האגרה במחוז נובה סקושיה אפשר לשלם במזומן. מידע נוסף על כבישים אלה אפשר למצוא כאן.

פרובינציית אי הנסיך אדוארד

גשר הקונפדרציה (Confederation Bridge) שמוביל מהיבשת לאי, אפשר לשלם עבור הנסיעה בגשר במזומן או בכרטיס אשראי, מידע נוסף והסבר על תעריף הנסיעה אפשר למצוא כאן.

בנוסף יש 21 גשרים ומנהרות שמהווים מעבר גבול בין קנדה לארה"ב, העיקרי שבהם הוא גשר ריינבו (Rainbow Bridge) שהוא מעבר הגבול בין ניאגרה פאלס ארה"ב לניאגרה פאלס קנדה. בכל מעברי הגבול האלה נגבית אגרת מעבר במעבר מארה"ב לקנדה בלבד. בחלק מהכבישים האגרה נגבית באמצעות מכשיר ה- E-ZPass שיש ברכב (בתנאי שיש לכם כזה) ואם אין לכם מכשיר – התשלום יגיע לחברת ההשכרה שתשלם אותו בכרטיס האשראי שהשארתם בזמן איסוף הרכב (בתוספת עמלת טיפול).

הכבישים שבהם אפשר לשלם באמצעות מכשיר E-ZPass: Rainbow Bridge, Peace Bridge, Whirlpool Rapids Bridge, Lewiston-Queenstown Bridge, Thousand Islands Bridge. רשימה מלאה של מעברי הגבול בין ארה"ב וקנדה ואיך אפשר לשלם את אגרת המעבר בהם אפשר למצוא כאן.

כתבה: ורדה אלברט אמנוני

למידע נוסף על כבישי אגרה לפי מדינות: https://tollguru.com/toll-wiki/us-toll