בכתבה זו אפרט את הטיפים שלי לגבי איך לצלם טוב יותר צילומי טבע ואנשים בטיול בחו"ל (במקרה שלי כמובן בארצות הברית ובקנדה). 
אז בטיולים שלי אני 'חמושה' במצלמת רפקלס של ניקון D-300 ישנה יחסית (אבל אני ממש אוהבת אותה ועד שהיא לא תתפגר כנראה לא אחליף אותה) עם זום 18-200 (שאני מתה עליו – בעיקר בגלל ה-wide angle). הבן הצעיר שלי, יובל, שהפך בטיולים האחרונים להיות צלם הבית של הספרים שלי, מצלם אף הוא במצלמת ניקון D-7000 עם זום 70-300 (והוא מצלם את רוב תמונות הזום אין של בעלי חיים שמפורסמות בספרים שלי). יחד, אנחנו מצליחים להוציא בכל טיול שלל תמונות. אני לא צלמת מקצועית (למרות שלקחתי בעבר שני קורסי צילום נהדרים באקדמיה לאומנות בסן פרנסיסקו) אבל כן הצלחתי בשנים האחרונות להתפתח בתחום הזה ולהתמקצע (מי שמעוניין לעיין בחלק נכבד מהתמונות שצילמתי יכול להתסכל כאן). אם בעבר התמונות שלי היו סטטיות ומבוימות, היום הן הרבה יותר דינאמיות, הרבה יותר מתחשבות בתאורה (לפני כל תמונה אני דבר ראשון מסתכלת איפה השמש) והרבה יותר מפוקסות על האוביקט הנכון. אה וגם למדתי להשתמש ברוח – הרוח שנושבת בשערם של הילדים שלי (שמככבים בתמונות שלי) היא דרך מצויינת להפוך את התמונה לכזו שלא רק רואים אלא גם מרגישים. לטיפים נוספים אתם מוזמנים להציץ בתמונות הבאות שכוללות עוד קצת הסברים ודגשים.
אין מה לעשות – תאורה מנצחת = תמונה מנצחת כאשר מצלמים צילומי טבע. צולם בעמק המונומנט שבדרום יוטה/צפון אריזונה. התמונה הזו צולמה לפני הרבה שנים בפילים של שקופיות ונסרקה בסורק מקצועי כדי להופכה לדגיטלית. למרות ההתקדמות של המצלמות הדיגיטליות, לפילים היו תכונות שקשה להשתוות אליהן
הקאנו לבד לא היה נותן את אותו אפקט לולא האנשים שהולכים מאחוריו. תמונת טבע שמשלבת בתוכה אנשים בתנועה היא בדרך כלל פי אלף יותר מעניינת מכזו שלא. צולם בחופי 'יד המחבת' של מדינת פלורידה
הנוף שבתמונה הזו אמנם לא מרהיב במיוחד אבל הזווית והרוח והתנועה הופכים אותה בעיני לתמונה מוצלחת במיוחד. צולם בשמורת טדי רוזוולט במדינת צפון דקוטה
תמונות של כבישים ריקים הן תמיד בעלות פוטנציאל גבוה להצלחה. את יער עצי הרדווד שבצפון מדינת קליפורניה קשה מאוד לצלם אבל אם מוספים אליו את הכביש (שהוא גם מקום בו חודר מעט אור לתוך היער) התמונה הופכת להרבה יותר איכותית
תמונות של כבישים ריקים עם בן בני אדם מהלכים עליהם (במקרה הזה הבן שלי יובל שנהנה מהחופש האינסופי) הן אפילו שוס עוד יותר גדול מתמונות כבישים נטולות אנשים. התמונה הזו צולמה במרחבי מדינת נוואדה, אפס מכוניות, כביש עד האופק, ומכל עבר שממה פראית מדהימה ביופייה
תדמיינו את התמונה הזו עם עומר (הבן שלי) ובלעדיו. נוכחות אנושית הופכת את התמונה למעניינת יותר בצילומי טבע. כמובן שכדאי גם להקפיד שלאוביקט (במקרה הזה עומר) יהיו מכנסיים אדומים (או חולצה אדומה). אדום זה צבע נהדר להחיות תמונה (כנ"ל צהוב וכתום), ולפני כל הטיולים שלי אני אורזת לילדים את כל החולצות והמכנסיים האדומים, הצהובים והכתומים שלהם (ואם אין להם אני קונה. וזה לא פשוט. יש לי שלושה בנים!). צולם באגם אוהרה בשמורת יוהו
בזכות הזווית המיוחדת בה צולם כאן הקרוואן, הרווחתי על התמונה הזו לא מעט באתר בו אני מוכרת תמונות. זו בהחלט לא תמונה להתגאות בה יותר על המידה אבל יש בה נקודת מבט מעניינת ולכן היא הייתה עבורי רווחית
זריחת הירח היא 'אמצעי' נהדר להפיק תמונה מיוחדת. במקרה הזה העמדתי את החצובה וחיכיתי והתוצאה מדברת בעד עצמה. צולם בשמורת ג'ושואה טרי שבדרום קליפורניה. זוהי אחת התמונות שאני הכי אוהבת מבין כל התמונות שלי של צילומי טבע
האנשים הקטנים (שימו לב לחולצה האדומה ולכובע הכתום) נותנים כאן ממד אחר לצריחי אבן החול. בלעדיהם התמונה הייתה ללא ספק פחות מוצלחת. גם התמונה הזו אגב צולמה בפילים והשקופית נסרקה. אפשר לראות כאן איכויות שאין עדיין בדיגיטלי. צולם במונומנט הלאומי גרנד סטירקייס אסקלנטה שבמדינת יוטה
סתם חוף ים בפלורידה שהניב את אחת התמונות הכי טובות שלי – המשולש שהילדים יוצרים בהליכתם, הרוח בשיער של רותם (לפני שהוא עשה גלאח), תנועות הידיים הנחושות של עומר (והמכנסיים האדומות שלו שמבצבצות), ויובל שמשלים את המשולש – כל אלה הופכים את התמונה הכביכול בנאלית הזו למעניינת הרבה יותר
הקפיצה של הילדים כאן למי אגם סופיריור הקפואים הייתה מבויימית אבל סנדלי הקרוקס צולמו ככה במקרה. התוצאה – אחת התמונות שלי שאני הכי אוהבת –
