פארק סגוארו – קקטוסים בגובה חמש קומות

פארק סגוארו (Saguaro National Park), הוא שמורת טבע קטנה (370 קמ"ר) ויפהפייה, השוכנת בלב מדבר סונורה (Sonoran Desert) שבדרום מדינת אריזונה. השמורה משמרת עולם צומח עשיר שגולת הכותרת שלו היא הסגוארו (Saguaro) – קקטוס ענקי שמסמל יותר מכל את הנוף של הסאות' ווסט, הלא הוא דרום מערב ארצות הברית. השמורה מחלוקת לשני אזורים – ממזרח וממערב לעיר טוסון (Tuscon).

קקטוס הסגוארו מתחיל את חייו בזרע שגודלו כראש סיכה. קקטוס אחד יוצר כ-40 מיליון זרעים במהלך חיים שנמשכים על פני קרוב ל-200 שנה. מתוך מליוני הזרעים הללו רק בודדים מגיעים לגיל בגרות. קקטוסי סגוארו גדלים מאוד לאט ובגיל 15 שנה הם מגיעים לגובה של 30 ס"מ בלבד. בגיל 50 הם מגיעים לגובה של שני מטרים, ואילו בגיל 75 הם מגדלים את הפיצול הראשון של הגזע שלהם. בגיל 100 הם מגיעים לגובה של כשמונה מטרים, ובגיל 150 לגובה של מעל 15 מטרים. כדי לנצל באופן אופטימלי את המשקעים המעטים שיורדים בחבל הארץ בו גדל הסגוארו יש לקקטוס זה מערכת שורשים ענפה שמתפרשת סביב הצמח במרחק מהגזע השווה לגובהו.

הסגוארו, מין הקקטוס הגדול בארה"ב, נאלץ להתמודד במהלך חייו עם לא מעט גורמים שמסכנים את קיומו – החל בברקים שעלולים לפגוע בגזע הגבוה המיתמר מעל לאדמת המדבר, וכלה בהשלכות של בצורת, כפור (שאליו צמח זה רגיש) ורוחות חזקות. אל כל גורמי הסיכון הללו מצטרפות ההשלכות שלהן גורם האדם כמו למשל רעייה, שלא מאפשר לצמחים הצעירים להתפתח. שמורת הטבע הלאומית סגוארו קמה במטרה להגן על ערך טבע ייחודי זה ולבטל לפחות גורם סיכון אחד מתוך כל גורמי הסיכון שעמם נאלץ קקטוס זה להתמודד מהשלב הנביטה ועד הבגרות – שהוא השפעת האדם. פרחי הסגוארו מלבלבים בחודשים אפריל עד יוני. הם נפתחים בשעות הלילה ועד שעות אחר הצהריים של היום הבא קומלים. בכל לילה פורח פרח אחד (מתוך 100 בפרט בוגר). לילה לילה במשך מספר הימים השווים למספר הפרחים, לאחר שהשמש שוקעת, פורח בקקטוס הסגוארו פרח אחר.

שמורת הטבע הלאומית סגוארו משמרת לא רק את קקטוס הסגוארו. נוסף על קקטוס זה יש בשמורה 25 מיני קקטוסים נוספים, שיחד עם הסגוארו מהווים גם בית גידול עשיר לציפורי שיר, לדורסי לילה, לצבים, לארנבות (עם אוזני ענק), לנחשים ולעוד מיני בעלי חיים. סגוארו היא ללא ספק עולם אחר, והמראות שרואים בה הם כאלה שאי אפשר לראות דומה להם בשום שמורה לאומית אחרת ברחבי ארה"ב. זו אמנם אינה שמורה מלהיבה מבחינה נופית, ולא בהכרח מצדיקה נסיעה במיוחד עד אליה, אבל היא בהחלט יפה ומעניינת מאוד.

נקודה חשובה בנוגע לשמורת סגוארו: אני ובני משפחתי לא סובלים מופוביה מנחשים בלשון המעטה (כבר היו לנו מספר צפעים בגינה, אחד הבנים של פריק של צילום נחשים ועוד…) ולכן כשהפקח של השמורה סיפר לנו שלא כדאי לנו לטייל בשמורה בחשכה התעלמנו באלגנטיות. אז יצאנו לטיול ברגל בשעות האור אור אבל עד שהגענו לרכב כבר היה חושך. את סיום המסלול עשינו עם פנסים, ולאורך השביל בו חזרנו (אותו שביל בו עלינו למעלה באור) ראינו בחושך הרבה יותר מדי נחשים, אפשר אפילו לומר שהיה קצת מפחיד…. אחר כך בדרך העפר למרות הנסיעה האיטית ובשל מספר הנחשים הרב אפילו דרסנו בטעות נחש עכסן. לא נעים בכלל. בקיצור – אם הריינג'ר אומר לכם לא לטייל בלילה כי בלילה הנחשים יוצאים – אל תזלזלו…

להמלצה על מלונות בעיירה טוסון הסמוכה לסגוארו לחצו כאן

ראו מיקום פארק פארק סגוארו מסומן בריבוע שחור: פארק סגוארו מיקום בארהב

ראו מיקום אזורי הפארק השונים:פארק סגוארו אזורי הפארק השונים


פארק סגוארו – סרטון קצר ומייצג

מתי לנסוע – פארק סגוארו?

הקייצים בשמורת סגוארו חמים מאוד (מעל 40 מעלות צלזיוס בצל). הקיץ הוא גם העונה הגשומה. עונת מונסונים זו (כך האמריקנים קוראים לה), שמתחילה בתחילת יולי ומסתיים באמצע ספטמבר, מתאפיינת בסופות ברקים ורעמים ובגשמים עזים, וכמובן גם בשטפונות. הסתיו חל בשמורה בחודשים אוקטובר ונובמבר וגם בו עדיין עלולות להיות סופות של ברקים, רעמים וגשמים כשריד לעונה הגשומה של חודשי הקיץ. החורף חל באזור זה בחודשים דצמבר-פברואר. החורף בשמורה נעים (עם ממוצע טמפרטורות ביום של 20 מעלות ביום וכחמש מעלות צלזיוס בלילה). בעונה זו הימים בדרך כלל בהירים. הפסגות הסובבות את העמק בו שוכנת השמורה מתכסות שלגים. האביב חל באזור זה של מדבר סונורה מסוף פברואר ועד אפריל. הטמפרטורות בעונה זו נעימות, הגשם מועט והפריחה מרהיבה. מאי ויוני הם חמים מאוד ושחונים, ואין בהם את הגשמים שמגיעים בהמשך הקיץ, המקלים במעט על החום העז.

מיקום ואיך מגיעים פארק סגוארו:

הערים הקרובות ביות לפארק סגוארו הן טוסון (Tuscon) ופיניקס (Phoenix) הממוקמות שתיהן בדרום מדינת אריזונה. זמן הנסיעה מטוסון לשמורה הוא כ-30 דקות לערך (תלוי לאיזה אזור בשמורה נוסעים ומאיזה מקום בטוסון יוצאים לדרך). זמן הנסיעה מפיניקס לשמורה הוא כשעתיים.

ראו את המיקום של פארק סגוארו במפה (שני אזורי השמורה השונים מסומנים בעיגולים צהובים) ביחס לערים אלה (מסומנות בעיגול אדום):פארק סגוארו מיקום ביחס לטוסון

לכמה זמן ואיפה לטייל?

לשמות סגוארו יש שני אזורים – מערבי ומזרחי. מבין שניהם המערבי מרשים יותר ואם זמנכם קצר בקרו רק בו. אפשר להקדיש לכל אחד מאזורי השמורה כמה שעות בודדות עד יום מלא (אם רוצים לצאת לטיולים ארוכים ברגל – בשל החום הרב, מסלולים רגליים באזור זה מתאימים בעיקר לתקופת סוף הסתיו עד תחילת האביב, או לשעות הערב המאוחרות ושעות הבוקר המוקlדמות).

באזור המערבי של השמורה יש כביש היקפי (Scenic Bajada Loop Drive), שאורכו כשמונה ק"מ המסומן בצהוב במפה להלן. מעט לפני הכניסה לכביש ההיקפי שוכן מרכז המבקרים של השמורה. הכביש ההקפי סגור מהזריחה ועד השקיעה. חלק מהכביש סלול וחלקו דרך עפר באיכות טובה. בעיקרון הכביש עביר לכל סוגי הרכבים אך הנסיעה בו לא מומלצת לקרוואנים ארוכים. יופיו של הכביש בכך שהוא עובר בין גבעות גרניט ויש ממנו מעט תצפית על המישורים הסובבים. הוא לא בהכרח יותר יפה משאר כבישי האזור (כולל אלו שמחוץ לשמורה) מבחינת צמחיה אבל ההרגשה לאורכו היא כן טבעית יותר.
נקודות עניין לאורך הנסיעה:
בוורוד – אזור פיקניק יפה (Sus) מוקף בקקוטוס
בכחול – מסלול Hugh Norris Trail המעפיל בגובה בין בולדרים וקקטוסים אל פסגת רכס.הזהו מסלול ארוך מאוד (16 ק"מ לכל כיוון), כמובן שאין חובה ללכת את כל המסלול. גם הליכה של כק"מ או שניים לכל כיוון לאורכו בהחלט מספקת ומומלצת
בטורקיז – המסלול Valley View Overlook, שאורכות 1.3 ק"מ (כולל קצת עלייה) המוביל לתצפית יפה על העמק שממערב לשמורה
בירוק – מסלול קצר המוביל אל גבעת סיגנאל (Signal Hill) שבה יש על סלעים פטרוגליפים (ציורי סלע) בני 800 שנה. אורכו של מסלול זה 800 מ' והוא כולל מעט עלייה
מחוץ לכביש ההקפי של השמורה אפשר לצאת להליכה קצרה במסלול Desert Discovery Trail המסומן במפה בעיגול שחור. מסלול קליל וסלול זה (אורכו סה"כ 800 מ') כולל שלטי הסבר על צמחיית האזור ועל האקולוגיה של מדבר סונורה. כמו כן מחוץ לכביש ההקפי ובכניסה לאזור המערבי של השמורה ניתן לעצור במוזיאון המעניין (הכולל גם גן חיות קטן) המתמקד בעולם החי והצומח של מדבר סונורה (Arizona-Sonora Desert Museum).

פארק סגוארו מערב

גם באזור המזרחי של השמורה (שקרוב מאוד לבתים היפים של העיר טוסון) יש כביש היקפי (Cactus Forest Driver) שאורכו כ-13 ק"מ, המסומן בצהוב במפה להלן. הנסיעה בכביש זה אסורה לקרוואנים שאורכם יותר מ-35 פיט). כביש זה קרוב מאוד להרים הגבוהים שתוחמים את השמורה ממזרח (Rincon Mountains). האזור הזה של השמורה יותר ירוק מהאזור המערבי, ומי שמתעניין בצמחיה מדברית ודאי יהנה בו יותר. יחד עם זאת, ולמרות עושר הצמחיה רב יותר בחלקה המזרחי של השמורה, חלקה המערבי (שיש בו יותר קקטוסי סגוארו) ככל הנראה מרשים יותר (כמובן שזו דעה סוביקטיבית בלבד).
נקודות עניין לאורך הנסיעה:
באדום – שני אזורי פיקניק נחמדים
בכחול – מסלול Desert Discovery Trail, מסלול קליל וסלול זה (אורכו סה"כ 400 מ') כולל שלטי הסבר על צמחיית האזור ועל האקולוגיה של מדבר סונורה
בשחור – מסלול Loma Verde Trail, משולב עם מסלול Squeeze Pen Trail (נקרא Loma Verde Loop) – מסלול מעגלי קל מאוד (אבל לא קצר, אורכו 5.5 ק"מ) בין גן עדן של קקטוסים (ההליכה במסלול לא מתאימה לשעות חמות)
בנוסף יש לאורך הכביש המעגלי של אזור זה של השמורה הרבה מאוד נקודות תצפית יפות שאינן מופיעות במפה.

פארק סגוארו מזרח

מועדי פתיחת כבישים – פארק סגוארו:

כביש השמורה פתוחים כל השנה, אך בניגוד לשמורות אחרות אינם פתוחים 24 שעות ביממה. הכביש של מערב השמורה פתוח מהזריחה ועד השקיעה (הזמן המדוייק משתנה משנה לשנה). הכביש של מזרח השמורה נפתח בשעה 6:00 ונסגר בשקיעה.

לינה – מלונות וחניוני לילה:

מי שלן במלונות יכול ללון בעת ביקור בשמורת סגוארו במלונות העיר טוסון. בטוסון מומלץ במיוחד מבחינת מיקומו מלון Hotel Congress. יש במלון גם בית קפה מומלץ ששמו Cup Cafe. מלון מומלץ נוסף הוא מלון Arizona Inn. מי שלן בחניוני לילה יכול ללון בחניון Gilbert Ray Campground הממוקם מחוץ לשמורה, אך קרוב מאוד אליה, בחלקה המערבי, בין הקקטוסים. זהו קמפינג יחסית יפה (בהתחשב בכך שזהו קמפינג מדברי חשוף) ומרווח למדי (לחלק מהאתרים יש חיבורים לחשמל). החניון פתוח כל השנה אך אי אפשר (וגם לא צריך) להזמין מקום לחודשי הקיץ. ראו מיקום חניון הלילה (מסומן אדום) ביחס לכביש ההיקפי של מערב השמורה (מסומן צהוב):

אזורי טיול בסמיכות לשמורת סגוארו:

ניתן לשלב את הביקור בשמורת סגוארו בביקור בעיר טוסון, שהיא עיר מרכזית במדינת אריזונה המונה כ-500,000 תושבים, ובנוסף הינה ביתה של האוניברסיטה של אריזונה (מה שללא ספק תורם לאוכלוסייה הצעירה והיחסית תוססת ב'חור' שכזה המוקף שממה). זוהי עיר פרושה מאוד, שרוב תושביה גרים בבתי קרקע המוקפים שטחים גדולים בינות הקקטוסים ושאר הצצמחיה המדברית. אזור מרכז העיר טוסון שוכן לאורך הרחובות 4th Ave ו-Congress St ובו ניתן להסתובב במעט ברגל אם מבקרים בעיר זו. לאורך השדרה הרביעית מתקיים מדי אביב וחורף יריד תוסס שכדאי לבקר בו אם מזדמנים לעיר בעונה זו (למידע נוסף: fourthavenue.org/street-fair) אפשר גם לצאת בטוסון לטיול אופנים (ראו מידע כאן: www.tucsonbiketours.com) או לסיור מודרך בטרולי (ראו מידע כאן: tucsontrolleytours.com). יש לציין שלמרות שיש חלקים בעיר טוסון שהם נחמדים מאוד, זו אינה עיר מאוד מעניינת, ולכן אם זמנכם קצר כדאי לא להשקיע בה זמן רב מדי. למידע נוסף על הדאונטאון של טוסון לחצו כאן.

ראו מפה של מיקום הדאונטאון של העיר לאורך השדרה הרביעית ורחוב קונגרס המוסמנים בצהוב:

אתר מעניין נוסף לביקור בסביבות שמורת סגוארו הוא המבנה של ביוספר 2 (Biosphere 2) הממוקם בעיירה אורקל (Oracle, כ-40 דקות נסיעה מטוסון). מבנה מרשים זה נבנה על ידי משקיע פרטי במטרה לנסות לדמות חיים במערכת סגורה (כדי להשליך מכך על היכולת לקיים התיישבות במאדים ובכוכבי לכת אחרים). במקום יש הדמיות של כמה בתי גידול החל מאוקיינוס וכלה ביערות גשם. הניסוי בו הוכנסו בני אדם למערכת זו למשך שנתיים התנהל בשנים 1991-1993 וכן לכמה חודשים בשנת 1994. בשני המקרים הניסוי נחל קשיים כגון מחסור בחמצן ובמזון וזאת בנוסף למוות של חלק מבעלי החיים והצמחים שבמקום. את הקשיים המדעים בנסיוי ליוו בעיות ניהוליות ובסופו של דבר הניסוי הופסק והמבנה נמכר לאוניברסיטת אריזונה. כיום מתקיימים במקום סיורים מודרכים שאפשר להצטרף אליהם, למידע: biosphere2.org/visit/tours.

בנוסף, אפשר לשלב ביקור בשמורת סגוארו עם העפלה ברכב להר למון (Mount Lemon) המתנשא לגובה של קרוב ל-1,600 מ' מעל פני הים, ומתרומם מעל לעמק בו שוכנת העיר טוסון. הדרך הנופית המעפילה לרפסגת ההר כוללת תצפיות יפות. עם העלייה בגבוה משתנה הרכב הצמחיה מיערות קקטוסים ליערות עצים מחטניים. למעלה יש רכבל, וכמה בתי הארחה ומסעדות. בחורף האזור הוא גן עדן לחובבי הסקי (בהעפלה בכביש בחורף יש לשאת שרשראות שלג). בקיץ המקום נחמד אבל ממש לא חובה. למידע נוסף לחצו כאן. ראו כאן את מיקום ההר ביחס לעיר טוסון:

אתרים מרוחקים יותר משמורת סגוארו שגם הם שווים ביקור הם העיירה טומבסטון (Tombstone) הממוקמת כשעה וחצי נסיעה מהעיירה טוסון. טומבסטון היא עיירת מערב פרוע משוחזרת. הכל כאן נבנה והוקם למען התיירות ונבנה בדיוק כפי שנראות עיירות מערב פרוע במערבונים המפורסמים. אפשר גם לנסוע כאן בכרכה רתומה לסוס וכמה פעמים ביום מתנהל ברחוב הראשי של העיירה קרב יריות (לא אמיתי) היתולי למדי. אחלה מקום לעצירה של שעה שעתיים – לסיור רגלי קצר ברחובות העיירה, לרכישת מזכרות ולגלידה טעימה, אך אל תצפו ליותר מכך, למידע נוסף לחצו כאן. ראו כאן את מיקום העיירה ביחס לעיר טוסון:

ולסיום, אתר נוסף הממוקם לא רחוק משמורת סגוארו, שאפשר לשלב ביקור בו בעת ביקור באזור, הוא המונומנט הלאומי צ'יריקאווה (Chiricahua National Monument) שהיא שמורה נחמדה שבה כביש פתלתל (לא מתאים לקרוואנים) המעפיל בגובה אל אזור יפה של עמודי סלע ונופים הנשקפים למרחוק. האזורים הנמוכים של השמורה מכוסים יערות של חורש. יש במקום גם חניון לילה נחמד מאוד וכן זהו מקום מצוין לראות בו בעל חיים שבקושי ניתן לראות בארה"ב ששמו White-nosed coatis (מין של חוטמן). 


למפה של פארק סגוארו לחצו כאן

ראו כאן כתבות נוספות על יעדי דרום מערב ארה"ב

לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן


יערות קקטוסים בשמורת סגוארו

יש הרבה שבילים ברגל שמפלסים דרכם בין יערות הקקטוסים. הליכה בהם היא כמו כניסה לעולם אחר

גובהו של קקטוס בוגר יכול להגיע ל-15 מטרים, כגובהו של מבנה בעל 5 קומות

קינוני ציפורים בתוך הקקטוסים

הנוף ממסלול Hugh Norris Trail (שבחלקה המערבי של השמורה) על מרחבי דרום אריזונה

מטיילים במסלול Loma Verde Trail שבחלקה המזרחי של השמורה

אדון חרדון, צילם: יובל דגני

שמורת סגוארו היא גן עדן לאוהבי נחשים (כן כן יש דבר כזה אוהבי נחשים…) בתמונה נחש עכסן שכמותו יש בפארק זה המונים, צילם: יובל דגני


פגישה (אחת מני רבים) עם נחש בלילה, בירידה מהר, במהלך מסלול טיול…

עקבו אחרי האינסטגרם שלי
0

הנחה מוגדלת בתאריכים

20.3-10.4.24 בלבד

10% הנחה

על השכרת רכב בארה"ב וקנדה

דרך חברת אופרן

לחצו כאן להזמנה