כל אזור גראונד זירו משתנה ללא הכר בקצב מסחרר. במקום נבנים כמה מגדלים סביב האנדרטה לזכר חללי אסון התאומים ובקרבת מקום נפתח לא מכבר האוקולוס (Oculus) שהוא מרכז קניות יוקרתי מעל תחנת רכבת הפרברים Path (למרכז קניות זה ארכיטקטורה מרשימה – הגג מזכיר צלעות של לווייתן – ושווה להיכנס אליו גם אם לא מתעניינים בקניות. יש מהמרכז חיבור גם לרכבת התחתית בקו E). מבין הבניינים המוקמים במקום, אפשר לעלות על מגדל וואן (One World Trade Center), שהוא הבניין הכי גבוה בחצי כדור הארץ המערבי. העלייה לגג הבניין היא במעלית מהירה. כשתגיעו למעלה – לקומה 102 – תעמדו עם עוד קבוצת אנשים מול קיר שעליו מוקרן סרט קצר ובסופו הקיר נפתח ומבעד לזכוכית נגלה הנוף המרהיב של מנהטן. בהמשך יורדים למטה לקומה 100 שם ממוקמת התצפית הראשית – תצפית של 360 מעלות על כל מרחבי מנהטן עד הסנטראל פארק צפונה, על נהר האיסט וגשר ברוקלין מזרחה, על העיר ג'רזי סיטי ועל בניין הסחר העולמי (בעל הכיפה העגולה) ועל נהר ההדסון מערבה, ועל חיבור נהרות ההדסון והאיסט דרומה, כולל האיים אליס איילנד, ליברטי איילנד (ופסל החירות), סטטן איילנד וכן גשר וראזאנו שבפתחו של המפרץ. התצפית עמוסה יחסית במבקרים (בעיקר התצפית דרומה לכיוון האמפייר סטייט) וכדאי לא להגיע למקום בימים עמוסים במיוחד (סופי שבוע וחגים לאומיים) ובשעות עמוסות במיוחד (שעות הצהריים). בניגוד לתצפית מבניין רוקפלר (שכולה פתוחה ועל כן מומלצת מאוד לחובבי הצילום) ובניגוד לתצפית מהאמפייר סטייט (אפשר לצאת החוצה למרות שיש גדר מוגבהת) אין במקום תצפית פתוחה, כלומר – את כל הנוף תוכלו לראות רק מבעד לזכוכית (והדבר מקשה על חובבי הצילום). שימו לב – למוזיאון על אודות אסון התאומים יש תור ארוך, כדאי להזמין כרטיסים מראש. גם לעלייה למגדל וואן יש תור ארוך, כדאי לרכוש כרטיסים מראש. בכניסה לבניין יש בדיקות בטחוניות קפדניות (ממש כמו בשדה תעופה).








