המדריך לשמורת הר רייניר

כאשר פותחים תושבי סיאטל את חלונות בתיהם מדי בוקר, חלק גדול מהם רואה ביום בהיר את ההר הגדול שממזרח. האחרים, אלה שלא זכו לנוף מחלון ביתם יראו אותו בנסיעה ברכב, באוטובוס או סתם בשיטוט ברחובות העיר. הר רייניר, אחד ההרים הגבוהים בצפון אמריקה, המתרומם בתלילות רבה מגובה פני הים לגובה של 4,392 מטרים, חולש על כל בתי העיר סיאטל ופרבריה. עבור רוב תושבי העיר סיאטל, איום ההר הוא חלק משגרת החיים.

רייניר, בדומה לסיינט הלנס, בייקר, אדם, הוד, לאסן ולהרי געש נוספים שעל רכס הרי הקסקייד החוצים את מדינות וושינגטון, אורגון וצפון קליפורניה לאורכן, הוא חלק מטבעת האש המקיפה את האוקיינוס השקט. טבעת זו נוצרה כתוצאה של מפגש הלוחות היבשתיים עם הלוח של האוקיינוס השקט. לאורך הטבעת מתרחשת פעילות וולקנית ענפה בכל רחבי עולם – התפרצויות הרי געש בפיליפינים, באינדונזיה, ביפן ובמקומות נוספים. אף על פי שכיום הוא שקט, ההערכות הן שהר רייניר, שעל פסגתו 25 קרחונים, עדיין לא סיים את פעילותו וצפוי להתפרץ בעתיד. ההתפרצות האחרונה שלו אירעה לפני 150 שנה, ואם יתפרץ שוב, הסכנה העיקרית תהיה הפשרת הקרח שעל פסגתו, אשר תגרום להצפות ולמפולות בוץ שיאיימו על חייהם של מליוני תושבים באזור סיאטל ולאורך נהר הקולומביה (ובמיוחד על העיר טקומה, שמדרום לסיאטל). המחשה למה שעלול להתרחש אם יתפרץ אירעה בשנת 1980 , כאשר שכנו מדרום של הר רייניר, הר סיינט הלנס, גנב את ההצגה. למרבה המזל, סיינט הלנס קטן יותר מהר רייניר ורחוק יותר ממוקדי אוכלוסיה, אולם למרות זאת הוא הצליח בהתפרצותו לזרוע נזק עצום.

עד שיתפרץ רייניר על קרחוניו, פסגותיו והיערות העבותים המקיפים אותו, שגילם נאמד במאות שנים, מהווים גן עדן לאוהבי הטיולים הרגליים – בנוף אלפיני מעל קו העצים, קרוב לקרחונים (אבל לא רק – גם היערות באזורים הנמוכים יותר של השמורה יפים במיוחד). קרבתו לחצר האחורית של סיאטל מושכת אליו מדי קיץ רבבות הבאים ליהנות מיופיו. רוב שטח ההר הוא שמורת טבע לאומית – פארק הר רייניר (Mount Rainier National Park, השמורה החמישית שהוכרזה בארה"ב אחרי ילוסטון שבוויאומינג, ויוסמיטי, גנרל גרנט – היום חלק משמורת הקינגס קניון וסקויה שבקליפורניה).

הר רייניר המיתמר מעל בתיה הציוריים של העיר סיאטל. האינדיאנים קראו להר זה 'טהומה', והאמינו שהוא מקום מושבו של אל שכאשר כעס שילח אש וסלעים על כפריהם. במציאות הר זה הוא הר געש צעיר יחסית, גילו מוערך בכחצי מיליון שנה (לשם השוואה הרי הקסקייד התרוממו לפני כ-12 מיליון שנה), אז החלו התפרצויות של לבה לבנות את החרוט הוולקני שעם הזמן הפך להר נישא

ראו מיקום פארק הר רייניר:

מתי לנסוע – פארק הר רייניר?

בשמורת הטבע הלאומית הר רייניר מומלץ לטייל בחודשי הקיץ ותחילת הסתיו בלבד (מתחילת יוני עד אמצע/סוף ספטמבר. בשאר עונות השנה מכוסה השמורה שלג ורוב כבישיה והשירותים הניתנים בה (מרכזי מבקרים, חניוני לילה ומלונות בשטח השמורה) סגורים. מסלולי ההליכה בגבוה (באזור סנרייז ופרדייז) בדרך כלל מכוסים שלג עד חודש יוני ולעתים עד תחילת אוגוסט (ויש מקומות בהם השלג לא נמס לעולם). אם רוצים להינות ממסלולי ההליכה שבגובה כדאי לתזמן את הביקור בשמורה לחודש אוגוסט (אפשר גם בתחילת ספטמבר – אז נוסף על העבודה שבמסלולים יש פחות שלג וקרח בדרך כלל – האחו שמעל לקו העצים נצבע בצבעי שלכת נהדרים).

לכמה זמן ואיפה לטייל? וכן מיקום אזורי הפארק השונים

התשובה לשאלה הזו היא בעיקר פונקציה של כמות הטיולים ברגל שתרצו לעשות. אם אינם רוצים לטייל ברגל תוכלו להסתפק ביום טיול אחד בשמורה. אם אתם רוצים לטייל ברגל תצטרכו להאריך את השהות בה בהתאם. בזכות העובדה שמסלולים ההליכה בשמורה יפים במיוחד כדאי מאוד להקדיש יום מלא לטיולים ברגליים באזורים הגבוהים של השמורה (סנרייז או פרדייז – ראו מידע בהמשך הפוסט).

אזורי הטיול העיקריים בשמורה הם אזור סנרייז (Sunrise) ופרדייז (Paradise). בשני האזורים הללו הכביש מוביל לאזור גבוה למרגלות הר הגעש, מה שמאפשר טיול ברגל מעל לקו העצים, באוזר שהוא קרוב לקרחוני ההר. ראו מיקום של אזור סנרייז (מסומן בעיגול כחול) ופרדייז (מסומן בעיגול שחור):

ראו מפת זום אין של אזור סנרייז:

ראו מפת זום אין של אזור פרדייז:

כניסות – ארבע נקודות כניסה, פארק הר רייניר:

לשמורת הר רייניר יש 4 כניסות עיקריות – מצפון, ממערב מדרום מערב ומדרום מזרח. הבחירה בכניסה בה תיכנסו לשמורה וממנה תצאו תלוי במסלול הטיול הכולל שלכם – מאיפה מגיעים ולאן ממשיכים. הכניסה הצפונית בכביש 410 היא הקרובה ביותר לעיר סיאטל והקרובה ביותר לאזור סנרייז של השמורה, הכניסה המזרחית בכביש 410 מתאימה ביותר למי שמגיע להר מצפון מזרח מדינת וושינגטון (סמוך לכניסה זו שוכן מעבר ההרים צ'ינוק, Chinook Pass, שנסגר לעתים קרובות בשל התמוטטויות – כדאי לבדוק סטטוס עדכני כאן וכאן לפני שנכנסים לשמורה), הכניסה הדרומית (שנקראת גם סטינבס קניון) שכל מי שמגיע מדרום מזרח מדינת וושינגטון יכנס בה קרוב לוודאי והכניסה הדרום מערבית (שנקראת גם ניסקוולי) שמקשרת לערים ולעיירות שממערב לפארק וכן לכביש המהיר I-5.

ראו מפה של מיקום השמורה (ארבעת הכניסות העיקריות מסומנות בקו ורוד):

לינה – מלונות וחניוני לילה:

היצע מקומות הלינה באזור הר רייניר לא רב ויש להזמין מקום מראש ומבעוד מועד. מיקום הלינה תלוי במסלול הטיול שלכם – מהיכן אתם מגיעים ולאן ממשיכים. אזורי הלינה העיקריים האם באזור אתר הסקי קריסטל מאונטין (Crystal Mountain) שמצפון מזרח לשמורה (לא רחוק מסנרייז), באזור באתר הסקי ווייט פאס (White Pass) הממוקם ממזרח לכניסה הדרום מזרחית לשמורה, בעיירה פקווד (Packwood) ששוכנת מדרום לשמורה, ובעיירה אשפורד (Ashford) וסביבתה השוכנת ממערב לחלק הדרומי של השמורה. כמו יש יש בשמורה שני לודג'ים – האחד שוכן בפרדייז (בדרום השמורה, סמוך לנקודת ההתחלה של כל מסלולי הטיול היפים) והשני שוכן בלונגמייר (בדרום מזרח השמורה).

ראו כאן הצעות למלונות מצפון מזרח לשמורה (באתר הסקי קריסטל מאונטיין)

ראו כאן הצעות למלונות מדרום מזרח לשמורה (אתר הסקי ווייט פאס)

ראו כאן הצעות למלונות מדרום מערב לשמורה (סביבות העיירה אשפורד)

ראו כאן הצעות למלונות מדרום לשמורה (העיירה פקווד)

ראו מיקום עיירות אתרי לינה אלה כאן (בכחול קריסטל מאונטיין, בשחור אשפורד, באדום פקווד, בסגול וויט פאס, בוורוד הלודג' בפרדייז, בירוק הלודג' בלונגמייר):

ראו מידע על חניוני לילה בשמורה (לקוח מהספר ארה"ב מערב מסלולים):חניונים נוספים לדוגמא (מחוץ לשמורה):
La Wis Wis
Mounthaven Resort
Crystal Mountain RV
RV Parking at White Pass

מסלולי הליכה מומלצים:

מסלולי ההליכה בשמורת הר רייניר יפים במיוחד – החל מהיערות העבותים והנהרות באזורים הנמוכים וכלה באזורים שמעל לקו העצים באזורים הגבוהים של השמורה. פארק זה הוא ללא ספק גן עדן לאוהבי טיולים ברגל והנופים פשוט מרהיבים. שני אזורי הטיול העיקריים באזור הגבוה של ההר הם סנרייז (Sunrise) ובאזור פרדייז (Paradise) והשווים פחות או יותר ביופיים – שניהם ממוקמים קרוב לפסגת ההר, ובסביבתם מסלולי הליכה נהדרים המתקרבים לקרחוניו.

Naches Peak Loop – מסלול מעגלי שאורכו 5.5 ק"מ (תוספת גובה 150 מ'), המסלול מתחיל כחצי מייל ממערב לצ'ינוק פאס לצד כביש 410. חלק מן המסלול נמצא בתוואי של שביל הפסיפיק קרסט (PCT) החוצה את מערב ארה"ב לאורכה, ולעתים ניתן לפגוש בו תרמילאים שיצאו למסעות בני מאות ק"מ. לתצפיות הטובות ביותר כדאי לטייל במסלול עם כיוון
השעון.

Glacier Basin – בסנרייז, מסלול ברמת קושי בינונית, אורכו 11 ק"מ (5.5 ק"מ לכל כיוון, תוספת גובה 390 מ'), מוביל לאחו בגובה רב, ובו ניתן לראות מרמיטות, איילים, עזי הרים וגם הרבה מטפסי הרים מקצועניים בדרכם לפסגת ההר. המסלול מתחיל בחניון הלילה וויט ריבר (White River) ומטפס כלפי מעלה על המורנה (סוללת סלעים גרוסים) שהותיר אחד מקרחוני ההר בנסיגתו. לכל אורך המסלול יש תצפיות יפות.

Dege Peak (נקרא גם Sourdough Ridge) – בסנרייז, מסלול מעגלי ברמת קושי בינונית, אורכו חמישה ק"מ (תוספת גובה 270 מ'), מוביל לשלוחה שיש בה תצפיות נפלאות על הר רייניר, הר אדמס (Mount Adams) ואפילו, ביום בהיר, על ההרים של חצי האי אולימפיק. לאורך הדרך יש סיכוי טוב לראות עזי הרים. המסלול מתחיל בסנרייז פוינט (Sunrise Point), עקומה חדה בכביש בדרך לסנרייז.

Burroughs Mountain – בסנרייז, מסלול מעגלי קשה יחסית, שאורכו כשמונה ק"מ. המסלול מתחיל בסנרייז (תוספת גובה 270 מ'). יש להתחיל ללכת במסלול המוביל לאגם פרוזן (Frozen Lake), ולאחר הליכה של כ- 2.5 ק"מ בעלייה יש לפנות שמאלה. לכל אורך הדרך נשקף נוף מרשים של מרגלות הר רייניר ושל רכסים נוספים. לאחר כק"מ נוסף אפשר להמשיך ללכת ישר
לתצפית מרשימה על האזור (Second Burroughs , מרחק הליכה של כק"מ נוסף לכל כיוון), או לפנות שמאלה חזרה לכיוון סנרייז קמפ (Sunrise Camp), וסנרייז נקודת ההתחלה והסיום של מסלול זה. לפני היציאה יש לוודא שהמסלול אינו מכוסה שלג או קרח.

Skyline Trail – מסלול מעגלי נהדר בפרדייז, אורכו תשעה ק"מ, רמת קושי בינונית-קשה (תוספת גובה 520 מ'). אף על פי שהמסלול לא קל, זהו מסלול מצוין גם למשפחות עם ילדים מטיבי לכת, והוא כולל בתוכו את כל מה שיש להר רייניר להציע – יערות, נהרות, מפלים, אחו שבו צבעי פריחה, נופים פנורמיים מעוררי השתאות ומבט מקרוב על קרחונים (אם יש לכם זמן רק למסלול אחד בהר רייניר, בחרו מסלול זה). לאורך הדרך קיימים סיכויים טובים לראות איילים ומרמיטות המנצלות את חודשי הקיץ הקצרים לאכילה ולאגירת מזון. המסלול מתחיל במגרש החניה הסמוך למרכז המבקרים פרדייז, ומעפיל לגובה עד לנקודת התצפית פנורמה פוינט (Panorama Point), שגובהה 2,000 מ' מעל פני הים, ואשר ממנה ניתן לראות ביום בהיר את הר אדמס, הר הוד והר סיינט הלנס. מומלץ ללכת במסלול עם כיוון השעון. ניתן לקצר את המסלול ב-1.5 ק"מ ולחזור לפרדייז דרך ה- Golden Gate Trail. לפני היציאה יש לברר שהמסלול אינו מכוסה שלג או קרח.

Alta Vista – בפרדייז, מסלול מעגלי ברמת קושי קלה עד בינונית שאורכו שלושה ק"מ (תוספת גובה 180 מ'). זוהי גרסה קצרה יותר של המסלול שלעיל. המסלול מתחיל במגרש החניה הסמוך למרכז המבקרים פרדייז, לאחר הליכה בעלייה יש לפנות לכיוון Alta Vista . עלייה נוספת תוביל אתכם לתצפית יפה על האזור, ולאחר מכן תתחברו למסלול הסקילייו, ובו יש לפנות שמאלה חזרה למגרש החניה.

Grove of the Patriarchs – מסלול מעגלי קצר וקליל, אורכו 2.5 ק"מ, בתוך יער עבות מרשים בחלקה הדרום מזרחי של השמורה, כרבע מייל מהכניסה הדרום מזרחית לשמורה (Stevens Canyon Entrance) לכיוון פרדייז. העצים ביער זה, מיני ארזים ומינים ממשפחת האורניים, הם בני כ-1,000 שנה. גובהם קרוב ל-100 מ', וקוטר גזעם מגיע לכשמונה מ'. הם שרדו את שריפות היער הנוצרות על ידי מכות ברק ונפוצות מאוד באזור זה של העולם, הודות למיקומם ביער – במעין אי, מוקפים על ידי מי נהרות מכל הכיוונים.

מטיילים במסלול סקיליין היפהפה המוביל הכי קרוב שאפשר לקרחוני ההר. חלק ממסלולי ההליכה בהר רייניר (ובעיקר אלה הממוקמים בגובה רב) חסומים בשלג עד חודש יולי (ולעתים אף עד אוגוסט)

מסלול הליכה בפרדייז אשר למרגלותיו הדרומיים של הר רייניר. שמו של ההר ניתן לו על ידי מגלה העולם קפטן ג'ורג' ונקובר שהגיע לאזור בשנת 1792 וקרא להר על שם חבר, קצין בחיל הים הבריטי שמעולם לא ביקר באזור

ראו מפת מיקום אתרים חשובים בשמורה ומידע שימושי נוסף (לקוח מהספר ארה"ב מערב מסלולים):

למפה של שמורת הר רייניר לחצו כאן

ראו כאן כתבות נוספות על יעדים בצפון מערב ארה"ב

לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן

למידע נוסף על שמורת הר רייניר וכן להצעה למסלול טיול במדינת וושינגטון הכולל ביקור בשמורה זו, פנו למסלול הירוק בספר ארה"ב מערב מסלולים: