פארק ברייס – פלא בלב מדבר

בפי בני שבט הפאיוט (Paiute) של יוטה יש סיפור עם על אודות 'אנשי האגדה' – בעלי חיים הכלואים בגוף אדם, אשר חיו באזור בו כיום נמצא הפרק הלאומי ברייס (Bryce National Park). על אותם בני אגדה פיקח הקיוטי, אך בעקבות סכסוך עמו החליט להפוך את כולם לאבן. כך נוצרו עמודי הסלע המפרוסמים בהם ידוע הפארק הלאומי ברייס. מקומיים שחיו באזור לפני שנים רבות כינו את המקום ‘הקניון של ברייס’, על שם אבנעזר ברייס (Ebenezer Bryce), חוואי מורמוני שהתיישב כאן בסוף המאה ה-19. ברייס הגדיר את המבוך שיוצרים הצריחים האופייניים לאזור כ’מקום שממש לא כדאי לאבד בו פרה’, ולא קשה להבין מדוע.

ברייס היא שמורת הטבע הלאומית הקטנה ביותר ביוטה, אורכה כ-25 ק”מ ורוחבה במקום הרחב ביותר כשבעה ק”מ בלבד. היא שוכנת בחלקה הדרום מערבי של המדינה ומושכת פחות מבקרים בהשוואה לזאיון ולגרנד קניון השכנות, וזאת למרות העבודה שבעיני רבים היא נחשבת (ובצדק) לאחד המקומות היפים ביותר בארצות הברית. הקניון של שמורת ברייס למעשה אינו קניון של ממש (אף שהוא מכונה כך), כזה שנוצר על ידי זרימת מים, אלא חלק ממדרון שלצד רמה, שממנו מזדקרים אלפי צריחים צבעוניים.

הגיאולוגים סבורים שגילו של המסלע הבונה את הצריחים האדומים של ברייס (המכונים Hoodoos, שם כללי לעמודי סלע הנוצרים מבלייה) הוא 140-40 מיליון שנה, והוא נוצר בימות ובאגמים קדומים שהציפו את האזור. מאוחר יותר, לפני כעשרה מיליון שנה, פעלו על דרום יוטה כוחות אדירים הקשורים לעלייתם של הרי הרוקי וכן להתרוממות רמת קולורדו. כוחות נוספים שפעלו על אזור ברייס מאוחר יותר גרמו לכך שרמת קולורדו נשברה לכמה חלקים או תתי רמות. תתי רמות אלה נדחפו כלפי מעלה, אף מעל לרמת קולורדו (משום כך גובהה של ברייס מגיע ל-2,800 מ’ מעל פני הים), ביוצרן סדרת מדרגות (The Grand Staircase), כאשר כל מדרגה מייצגת תקופה אחרת, שכבה אחרת וסוג מסלע אחר. אחת מהרמות (או המדרגות) הללו היא רמת פונסגאנט (Paunsaugunt Plateau) שעל שיפוליה שוכן הקניון של ברייס.

את המראה הנוכחי של ברייס עיצבו כוחות הבליה הפועלים בקצב שונה על סוגי מסלע שונים. עיקר הבליה באזור ברייס היא תוצאת קפיאה והפשרה של מים. ברייס זוכה בממוצע ל-2.6 מ’ שלג בשנה. השלג הנמס חודר לסדקים בסלע, מפשיר, ובלילה קופא מחדש (כ-200 יממות בשנה בממוצע הטמפרטורה בברייס יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס בלילה ואחר כך עולה מעל לאפס מעלות צלזיוס ביום). קפיאת המים גורמת להרחבת הסדק (שכן נפח הקרח גדול מנפח המים). במקביל, מי הגשמים המתנקזים אל נהר פריה (Paria River) סוחפיםעמם את תוצרי הבליה (של הקפיאה וההפשרה) ונוגסים אף הם בשולי הרמה, שתלילותה עוזרת להתמוטטות קטעי המסלע. תהליך זה גורם מחד גיסא לשחיקת הצריחים הקיימים עד שהם מתמוטטים ומאידך גיסא ליצירת צריחים חדשים. במקביל גורמת הבליה למצוק השמורה להתמוטט כל העת ולסגת אחורה בקצב של כמטר אחד ל-150 שנה.

להמלצה על מלונות בברייס לחצו כאן

ראו מיקום פארק ברייס מסומן בריבוע שחור (מתוך כתבה על דירוג הפארקים של ארה"ב):

מטיילים ברגל מסלול פרילנד היפהפה (Fairyland Loop Trail) בברייס

מתי לנסוע – פארק ברייס?

שמורת הטבע הלאומית ברייס פתוחה לקהל כל השנה. בשל הרום הרב שבו שוכנת השמורה, התקופה הטובה לבקר בה היא ממאי עד אוקטובר. להלן פירוט מזג האוויר בשמורה בעונות השנה השונות:

אביב (מרץ-מאי): בתחילת האביב עדיין ייתכן מזג אוויר מושלג וקר מאוד (בשל הגובה הרב בו שוכנת השמורה). בעת סופות שלגים תיתכן אף סגירת כבישים. לקראת סוף האביב הטמפרטורות עולות ומזג האוויר הופך לנעים מאוד לטיולים. בחודשי האביב יש לנקוט צעדי זהירות כדי לא להחליק במדרונות התלולים של הקניון בשל הפשרת שלגים. בתחילת האביב קר מדי ללינה בחניוני לילה.

קיץ (יוני-אוגוסט): רוב המטיילים בשמורה מגיעים אליה בקיץ. בתקופה זו הימים חמים ויבשים והלילות קרירים בזכות הגובה הרב. חודש יולי הוא החודש החם ביותר, והטמפרטורות מגיעות לכ-27 מעלות צלזיוס בממוצע בצהריים. כדאי להשכים קום ולצאת לטיול במסלולים ארוכים בשעות הבוקר המוקדמות, כשעדיין הטמפרטורות נמוכות יותר. מאמצע הקיץ עד סופו יש חשש לסופות ברקים ורעמים בשעות אחר הצהריים, כחלק מן ‘המונסון של דרום המערב’, בדומה לשמורות אחרות באזור. מקורם של רוב המשקעים באזור בסופות מונסון אלו. חודשי הקיץ מתאימים מאוד ללינה בחניוני לילה.

סתיו (ספטמבר-נובמבר): תחילת הסתיו היא עונה נוחה לטיולים ברגל ומתאימה ללינה בחניוני לילה. בתקופה זו קריר יותר, ופחות תיירים מטיילים בשמורה, שני יתרונות משמעותיים. עם זאת הסתיו בשמורה קצר ומסתיים במעבר חד, המתרחש בסביבות חודש אוקטובר, מטמפרטורות נעימות לטמפרטורות מתחת לאפס מעלות צלזיוס.

חורף (דצמבר-פברואר): בחודשי החורף הטמפרטורות מאוד נמוכות, הרבה מתחת לאפס מעלות צלזיוס, ובדרך כלל השמורה מכוסה שלג. לעתים חלק מהכביש החודר לשמורה (ובעיקר החלק שמדרום לפנייה לנקודת התצפית אינספיריישן, Inspiration Pt) נסגר. הימים בעונה זו בדרך כלל בהירים ומראה הצריחים, המכוסים מעטה שלג, יפהפה. כך, אף שביקור בשמורה בחורף אינו מומלץ (בשל הקור העז), עדיין ניתן ליהנות מביקור במקום בחורף (אם מתלבשים חם). נוסף על עצירה בנקודות התצפית והליכה בחלק מהמסלולים הקלים שלאורך מצוק הקניון, המבקרים בשמורה בחורף יכולים לעסוק בפעילויות כמו סנושואינג וקרוס קאנטרי לאורך מצוק הקניון.

אבנעזר ברייס שעל שמנו נקראת השמורה הגדיר את המבוך שיוצרים הצריחים האופייניים לאזור כ’מקום שממש לא כדאי לאבד בו פרה’

מיקום ואיך מגיעים – פארק ברייס:

הערים הגדולות הקרובות לברייס הן לאס וגאס (Las Vegas) וסולט לייק סיטי (Salt Lake City). הנסיעה מלאס וגאס לברייס אורכת כארבע שעות. הנסיעה מסולט לייק סיטי לברייס אורכת גם היא כארבע שעות. ראו את מיקומה של ברייס במפה (מסומנת באדום) ביחס לערים אלה (מסומנות בעיגול צהוב):

לכמה זמן, איפה לטייל ומסלולי הליכה – פארק ברייס?

אורכו של הכביש החודר לשמורת ברייס הוא כ-18 מייל. הכביש מתפתל מעל מצוק הקניון ולאורכו יש תצפיות רבות. חלק ממסלולי ההליכה של השמורה עם על המצוק וחלק יורדים לתוך הקניון של ברייס. כדאי להקדיש לשמורת ברייס לפחות יום אחד (אבל אם אתם לחוצים בזמן ורוצים רק לראות כמה תצפיות אפשר גם להסתפק בחצי יום ומנגד – אם אתם אוהבים לטייל ברגל אפשר להקדיש לשמורת גם יומיים שכן יש בשמורה זו מסלולי הליכה נהדרים). במהלך יום הטיול בברייס כדאי להתמקד בצפון השמורה (שהוא האזור הכי יפה בשמורה) – בנקודות התצפית סנסט, סנרייז, אינספיריישן, פרייה וברייס (ראו מיקום ושמות בלועזית כאן). לכל תצפיות מובילה הליכה קצרה. ניתן וכדאי גם ללכת מקטע קצרצר מהמסלול Rim Trail, למשל מנקודת התצפית סנסט לסנרייז (פחות מק"מ אחד לכל כיוון – שטוח וקל). אם אתם אוהבים לטייל ברגל כדאי לא להסתפק רק בתצפיות אלא גם לרדת לתוך הקניון, כדי להתרשם מהצריחים ומהתצורות השונות מקרוב, במסלול Queens Garden (מסלול בדרגת קושי קלה-בינונית) או במסלול שהוא מעט קשה יותר המשלב את מסלול Queens Garden עם מסלול Navajo). אם מקדישים לשמורה יומיים, ניתן, ביום הנוסף, לנסוע לדרום השמורה, שם יש שפע נקודות תצפית יפות. אפשר לשלב ביום זה הליכה במסלול הקצר והקל Bristlecone Loop. אם יש זמן אפשר גם לנסוע לצפון מזרח השמורה ולעשות את המסלול הקליל Mossy Cave Trail (נחמד אבל לא חובה). למיטיבי לכת מומלץ מאוד לשקול לטייל ביום זה במסלול המרשים Fairyland Loop, שהוא יפה במיוחד.

ראו מפת ברייס צפון וברייס דרום (האתרים המוזכרים לעיל מסומנים בצהוב):

ראו מפת זום אין של צפון השמורה (הריבוע השחור במפה העליונה למעלה), אזור מכונה האמפיתאטרון של ברייס (שבו מרוכזים רוב מסלולי ההליכה והתצפיות היפות):

מועדי פתיחת כבישים ושאטלים –  פארק ברייס:

רוב כבישי השמורה פתוחים כל השנה, אולם בחורף, בעת סופות שלגים, הם עלולים להיסגר באופן זמני (בעיקר בקטע שמדרום לפנייה לנקודת התצפית אינספיריישן). הכביש המוביל לנקודת התצפית פריה סגור בחורף. לכביש המוביל לנקודות התצפית פריה וברייס (מעבר לנקודת התצפית אינספיריישן) אין כניסה לקרוואנים במשך כל חודשי השנה.

בחודשי הקיץ פועל בשמורה קו אוטובוס (Shuttle) ללא תשלום. האוטובוסים עוצרים בתחנות שונות בשמורה. אין חובה להשתמש בשירותי ההסעה, שכן כבישי השמורה פתוחים לרכבים פרטיים. החניה לקרוואנים שאורכם מעל 23 פיט מוגבלת בקיץ, כדאי להשתמש בהסעות (האיסור תקף רק ליעדים ובשעות שבהן השאטל פעיל – בשעות שבהן הוא לא פעיל, או במקומות אליהן לא מגיע השאטל אין בד"כ הגבלה, אך יתכן קושי למצוא חניה). ניתן להחנות את הקרוואן בתחנת ההסעות הממוקמת כשלושה מייל מצפון לכניסה לשמורה (Shuttle Station), או בחניה שמול מרכז המבקרים בכניסה לחניון הלילה North (ששמו Overflow Parking Lot). ניתן לקבל במרכז המבקרים מידע עדכני בנוגע לחניה, וכך להחליט האם להיכנס לשמורה בקרוואן או האם להשתמש בשירותי ההסעה. אם לנים בחניוני הלילה של השמורה, ניתן לעלות בחניונים על ההסעה ואין צורך להזיז את הקרוואן.

דברים נוספים:

אפשר לשלב בביקור בברייס אטרקציות כמו סיור טרקטורונים או טיול סוסים (ראו מידע כאן וכאן) ובחודשי הקיץ אף ליהנות מהופעת רודאו. בערב כדאי להצטרף לאחת מהפעילויות או ההדרכות הליליות שהשמורה מציעה, כמו הליכה לילית לאור ירח או צפייה בכוכבים (בשל הגובה הרב מעל פני הים, הריחוק מנקודות יישוב והאוויר המדברי היבש, ברייס נחשב לאחד המקומות הטובים בארה"ב לצפות בו בכוכבים, בחודש יוני אף יש בשמורה פסטיבל אסטרונומיה עם שפע פעילויות).

לינה – מלונות וחניוני לילה:

להמלצה על מלונות בברייס לחצו כאן

המבקרים בשמורת הטבע הלאומית ברייס יכולים ללון בלודג’ של השמורה (אך קשה להשיג בו מקום פנוי) או באחד מהמלונות הרבים הממוקמים סמוך לשער השמורה (ראו מידע על מלונות ברייס כאן). במקרה של עומס ניתן למצוא מקומות לינה בעיירה טרופיק (Tropic), הממוקמת כ-20 דקות נסיעה מברייס לכיוון מזרח. היצע המלונות בברייס מוגבל מאוד ויש להזמין מקום מבעוד מועד, יש מידע כאן. החניונים בחניוני לילה יכולים ללון בחניוני השמורה (אך ברוב האתרים שבהם אי אפשר להזמין מקום מראש) או בחניוני שמורות סמוכות. מומלץ במיוחד החניון הנהדר שבשמורת המדינה קודאכרום (Kodachrome Basin State Park, שוכן כ-30 דקות נסיעה מברייס). יש גם חניון לילה פרטי גדול בכניסה לשמורה (Ruby's Inn RV Park & Campground, אפשר לעלות בחניון על שאטלים לשמורה).

מידע על מלונות וכן על חניוני לילה בשמורה פלוס דירוגם על פי רמות יופי תוכלו למצוא בספרון זום אין כרך 1. ראו עמודים לדוגמא מספר זה על מקומות לינה בשמורה:

לקריאת הכתבה באנגלית לחצו כאן

למפה של שמורת ברייס לחצו כאן

למידע נוסף על פארק ברייס כדאי להיעזר בספרון זום-אין כרך 1

ראו כאן עמודים לדוגמא מתוך ספר זה:

ראו כאן כתבות נוספות על יעדי דרום מערב ארה"ב

לכתבה מגניבה על דירוג רמות היופי של כל הפארקים הלאומיים של ארה"ב לחצו כאן

ראו כאן הצעות לפעילויות בשמורת ברייס ובסביבתה:

מטיילים במסלול פרילנד בברייס

האמפיתיאטרון של ברייס – האזור שמצפון לנקודת התצפית ברייס וממזרח לנקודות התצפית סנסט, סנרייז ואינספרשיון

מטיילים במסלול קוווינס גרדן המוביל ללב הקניון של ברייס

נוף הצריחים של ברייס מאחת מתצפיות השמורה